כמדי מספר חודשים, גם השבוע גועשות התקשורת והרשתות החברתיות בעקבות הצעת חוק שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה וביקשה לחייב את ספקיות האינטרנט לסנן לכולם את האינטרנט לפי הגדרות של שר התקשורת, ולפתוח אותו באופן מוחלט רק למי שיבקש. אלא שמשרד התקשורת טוען כי ריכך את הצעת החוק והאינטרנט ישאר פתוח.
תקציר הפרקים הקודמים
מאז 2007, מדי כמה חודשים חבר כנסת כלשהו מגיש הצעת חוק שמבקשת לסנן את האינטרנט מאתרי פורנו, הימורים ואלימות. למה צריך לחסום? כי ילדים ובני נוער מחפשים מילים תמימות כמו "ברבי" או "מלצרית" ולפעמים מקבלים בתוצאות פורנו. ההצעה מאושרת מדי פעם, אבל בגלל התנגדויות, בחירות וסיבות טכניות אחרות, היא נופלת או נעלמת.
למה יש התנגדויות? לא רוצים להגן על ילדים מפורנו? בטח שרוצים. אבל תמיד נוסח ההצעה שמשתנה בכל גלגול של הצעת החוק כללי מדי, פותח פתח לצנזורה, ונכפה על כלל הגולשים כברירת מחדל.
הפעם הייתה זו חברת הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי, שהגישה הצעה דומה. ההצעה הזאת עלתה לדיון ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה. לפי ההצעה של מועלם (לקריאה), ספקי האינטרנט (ואל תשכחו שגם בסלולר יש לכם אינטרנט) יספקו לכל המנויים שירות סינון - קודם כל יספקו ויודיעו לכם על כך. רוצים להמנע מזה? אתם צריכים לבקש מהספקית שתוריד את הסינון. ברירת המחדל הזאת קוממה את המתנגדים.
החלק השני שעורר דיון הוא ההגדרה של מה ייחסם. לא כתוב פורנו ואלימות, אלא "תכנים פוגעניים", שאותם יסננו "בהתאם להוראות שיקבע השר". כלומר שר התקשורת הנוכחי וכל שר שיהיה בעתיד יקבע מה יסונן ומה לא, או לפחות יקבע קריטריונים לסינון.
מועלם, מצידה, אומרת ש"אף אחד לא סגר את האינטרנט. מטרת החוק היא למנוע את הקלות הבלתי נסבלת של חשיפה לתכנים פוגעניים ברשת, אתרים פורנוגרפיים ואתרי אלימות קשה".
כבר עכשיו חייבים לתת כלי סינון
דווקא משרד התקשורת, אותו משרד שאמור לאכוף את החוק מול ספקיות האינטרנט, ושהשר שלו אמור לקבוע קריטריונים לסינון, הודיע שהוא מתנגד להצעה. "עמדתו של המשרד", נכתב בהודעה, "הייתה ונותרה כי אין לסנן מראש תכנים כלשהם באינטרנט כברירת מחדל, וכי על ספקיות האינטרנט השונות מוטלת החובה ליידע את הלקוח בדבר קיומם של תכנים פוגעניים ברשת, וכמו כן, לספק ללקוח תוכנות סינון בחינם".
נתעכב על זה רגע. זהו הרשיון למתן שירותי אינטרנט מאתר משרד התקשורת. אל תקראו אותו. יש פה 21 עמודים עם מילים כמו רט"ן ו"ספק שירותי EDI". מה שרלוונטי לעניינו זה הסעיף הזה, שקיים כבר היום, ונולד בעקבות גלגול החוק בעשור האחרון:
"בעל הרשיון יציע למנוייו, בכל הדרכים המנויות בסעיף 4ט(ג) לחוק, שירות יעיל לסינון אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים ללא תשלום נוסף". כולמר כבר היום חייבים להודיע ללקוחות שיש להם אפשרות לקבל סינון בלי להעלות את מחיר הגלישה. אותו סעיף 4ט(ג) קובע שספקי האינטרנט יודיעו לכם בדואר, באתר שלהם, בהסכם ודרך נציג השירות שיש לכם אפשרות לקבל סינון ללא תשלום.
במשרד התקשורת אמרו עוד כי "הצעת הפשרה אליה הגיע המשרד בוועדת השרים לחקיקה עם הח"כים המציעים שביקשו לסנן מראש תכנים פוגעניים באינטרנט, ושעברה בוועדה, קובעת רק שחובת היידוע על קיומם של תוכנות סינון חינמיות תוגבר, באופן שספק האינטרנט יחויב ליידע את הלקוח באמצעות שליחת מיסרון והודעת דואר אלקטרונית במעמד ההתקשרות, וזאת בלבד. אין מדובר בחסימה בפועל".
גם בוועדת שרים לחקיקה אמרו לנו שהפשרה אומרת שצריך להתאים את החוק לשנת 2016 וליידע לקוחות אינטרנט באמצעים עדכניים יותר כמו מייל או סמס. יש ספקיות אינטרנט שכבר היום שולחות במייל הודעה כזאת, יחד עם חוזה ההתקשרות והפרטים הטכניים.
אפשר לסנן את האינטרנט?
מאז 2007, אז הוצג החוק לרשונה, האינטרנט השתנה לחלוטין. יש רשתות שיתוף קבצים, סמארטפונים, אפליקציות ושלל דרכים להיחשף בכוונה או בטעות לחומר בעייתי. כלי סינון קיימים מאפשרים לכם למזער את הסיכוי להיחשף בטעות לאתרים פורנוגרפיים (ועל הדרך לחסום אתרים לגטימיים), אבל לא ימנעו, למשל, מחבר לשלוח לכם בוואטסאפ תמונות עירום שנגנבו מנשים, כפי שקרה לאחרונה לשדרנית הספורט שרון פרי.
הנוסח החדש והמלא של החוק יתפרסם ככל הנראה רק מחר, ואז יהיה אפשר לבחון אותו ולדעת בדיוק איך ייראה האינטרנט שלנו.