שמעתם שמוטורולה עומדת להכריז על רייזר חדש? כן כן, זו לא טעות ומכונת הזמן שלכם עדיין לא עובדת. אחד ממותגי הסלולר הנחשקים של שנות ה-2000 עומד לשוב לחיינו, הפעם עם מכשיר בעל מסך מתקפל - שילוב מפתיע (אבל דווקא מסקרן למדי) בין הטכנולוגיה הכי חדשנית וניסיונית שיש, ובין מותג היסטורי.
זו אפילו לא הפעם הראשונה שבה מוטורולה מנסה את הטריק הזה. כבר ב-2011 היא השיקה סדרה של מכשירי אנדרואיד שלא היו ממש דומים לרייזר האהוב, אבל משום מה נשאו את שמו. זה לא היה להיט גדול, אבל לא מעט מותגים אחרים דווקא כן הצליחו להתקמבק, ואפילו להפוך שוב רלוונטיים. אז רגע לפני ההכרזה על הרייזר, בואו נסכם את הנסיונות הגדולים האחרונים לברוא מחדש את מותגי העבר. מי הצליח? מי נכשל? מי סתם עושה מעצמו צחוק? מתחילים!
נוקיה
ענקית הסלולר הפינית נוקיה שלטה כמעט ללא מתחרים בשוק הסלולר, בדיוק בתקופה שבה המכשיר הזה הפך מצעצוע לעשירים ואנשי עסקים, לגאדג׳ט שנמצא בכל כיס. מהפכת הסמארטפונים לא באה לה טוב, ובסופו של דבר אפל וגוגל פחות או יותר מחקו אותה בתור יצרנית טלפונים. רגע לפני הסוף הספיקה נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט, ובכך הצליחה לצאת די בזול מהכישלון. מיקרוסופט עצמה שרפה מיליארדים, ואז ויתרה על התענוג בעצמה (ביחד עם כל מערכת ההפעלה Windows Phone, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת).
והנה, אחרי כל הטלנובלה הזו, נוקיה שוב איתנו. בתחילת 2016 נרכשו זכויות השימוש במותג על ידי מיזם חדש בשם HMD Global, שמנהליו הם כמה מבכירי נוקיה הנוסטלגית. מטה החברה נותר בפינלנד, אבל הייצור עבר כולו לסין. המטרה: הן ייצור מכשירי ״נוסטלגיה״ כמעין מחווה לנוקיה ההיסטורית, והן ייצור מכשירי אנדרואיד מודרניים, שיכולים להתחרות ראש בראש עם המיטב של התעשייה.
והתוצאה? אולי אחד הקאמבקים המפוארים אי-פעם. נוקיה היא עדיין חברה קטנה יחסית בהשוואה לסמסונג או אפל, אבל המכשירים שלה זוכים כמעט תמיד לתשבוחות, ומציעים חוויה מצוינת במחיר תחרותי. הם אולי לא מקוריים וחדשניים כמו הנוקיות של שנות ה-90 (למעט מכשירי הנוסטלגיה כמובן), אבל נוקיה שוב רלוונטית, וכבר כמעט התרגלנו לכך שהמותג האהוב דכמעט ונעלם, הוא שוב חלק לגיטימי לגמרי מתעשיית הגאדג׳טים העכשווית.
קאמבק או פלופ: קאמבק
פאלם
בעידן שטרם הסמארטפון, הסתובבו חובבי הטכנולוגיה עם ״מחשב כף יד״ - שהוא בעצם די דומה לטלפון חכם, רק בלי כל הקטע של הטלפון. פאלם הייתה מלכת הקטגוריה, והפאלם פיילוט שלה היה אחד הגאדג׳טים הנחשקים של שנות ה-90. דווקא כאשר התעשייה כולה אימצה את החזון של פאלם, החברה עצמה החלה לדשדש. המכשירים שלה נכשלו, היא נרכשה על ידי HP שלא עשתה איתה כלום, ופחות או יותר נעלמה.
והנה, ממש בסוף 2018, הגיע ניסיון הקאמבק. פאלם היא היום חלק מהענקית הסינית TCL, וזו החליטה לנסות ולהשיב את המותג האהוב לחיים בדרך יוצאת דופן: לא להתחרות בענקי התעשייה ראש בראש, אלא להשיק מכשיר קטנטן בעל מפרט צנוע, שנועד להוות מעין מפלט ממבול ההתראות והסחות הדעת שאותם מספק מכשיר סמארטפון רגיל. אם להסתמך על הביקורות, הוא עושה את זה בעיקר בכך שהוא… ובכן, מכשיר גרוע שלא תרצו להשתמש בו. משום מה, הקונים עדיין לא עומדים בתור.
קאמבק או פלופ: פלופ
בלאקברי
לרגע אחד קצרצר, אי-שם בתחילת שנות ה-2000, הייתה בלאקברי היצרנית הכי מגניבה ונחשקת שיש בתחום הסלולר. המכשירים שלה התהדרו במערכת הפעלה מתקדמת, מקלדת פיזית ענקית ונוחה, ותכונה אחת שנשמעת היום טריוויאלית, אבל הייתה אז נדירה למדי: שליחה וקבלה של מיילים זמן אמת! זה נגמר מהר כמו שזה התחיל, אם כי נשיא ארה״ב ברק אובמה התעקש להמשיך ולהשתמש בבלאקברי שלו עד הרגע שבו יצא מהבית הלבן.
היום בלאקברי היא חברת תוכנה ושירותים שלא מייצרת יותר טלפונים. המותג עבר לידי TCL הסינית, שמנסה להמשיך פחות או יותר מהמקום שבו בלאקברי הפסיקה: מכשירי אנדרואיד עם מקלדת פיזית גדולה, שמיועדים בעיקר לעסקים. אלו בוודאי לא הסמארטפונים הנמכרים ביותר - אפילו לא קרוב - אבל מדובר בסך הכל במכשירים לא רעים בכלל עבור הנישה עבורה פותחו, ובחירה מצוינת לאלו שלא יכולים בשום פנים ואופן להסתדר עם מקלדת ווירטואלית.
קאמבק או פלופ: קאמבק
אטארי
אטארי הייתה החברה שלמעשה המציאה, כמעט בכוחות את עצמה, את תעשיית משחקי הוידאו. הקונסולות הקלסיות שלה משנות ה-70 הביאו את חווית ה״ארקייד״ הביתה, עם משחקים קלאסיים כמו פונג, פאק מן ופרוגר. סיפור נפילתה הוא טרגדיה שיהיה זה עוול לנסות ולסכם במשפט, אך די לומר שעד אמצע שנות ה-80, לא נותר ממנה כמעט דבר.
ב-2017 התחלנו לשמוע על ניסיון הקאמבק: חברת אטארי, שעברה אין-סוף ידיים וגלגולים, הכריזה כי היא עומדת להשיק קונסלת משחקים חדשה ולהסתער על השוק. מאז, בכל כמה חודשים, צץ לפתע פרט נוסף: מדובר למעשה במחשב מבוסס לינוקס, שיגיע עם המון משחקי נוסטלגיה, אבל גם כמה משחקים מקוריים. אפשר אפילו להזמין אותה, במחירים המתחילים ב-200 דולרים, אך עם הזמן הולך ומתחזק הרושם שהקונסולה הזו לא באמת עומדת לצאת, בטח לא ביולי 2019 - התאריך המתנוסס באתר הרשמי.
קאמבק או פלופ: פלופ
נינטנדו
חברת המשחקים היפנית נינטנדו, אולי יותר מכל חברה אחרת ברשימה, היא חברה שחיה מקאמבק לקאמבק. בעשרות השנים האחרונות מחזור חייה מתנהל בערך כך: נינטנדו משיקה מוצר מצליח בטירוף שכובש את התעשייה, ואז נכשלת לחלוטין בניסיון לשחזר אותו ונהפכת לחדשות של אתמול. כולם מחכים לרגע שבו תעלם, ואז משום מקום מגיעה ההשקה הבאה ושוב מחזירה את נינטנדו לקדמת הבמה.
בפרק האחרון בסיפור, זכתה נינטנדו לתהילת עולם עם קונסולת ה-Wii, ואז כמעט ונמחקה עם הכישלון המוחלט של ה-Wii U. במקום לפשוט את הרגל, החליטה נינטנדו לעשות את מה שהיא תמיד עושה, והשיקה את הקאמבק: קונסולת משחקים בשם Switch, שהיא בעצם טאבלט חביב שאפשר לחבר גם לטלוויזיה. מאז ההשקה, שומרת ה-Switch על מעמדה כאחת הקונסולות הנמכרות בשוק, עוקפת את האקס-בוקס וצמודה לפלייסטיישן. השאלה הגדולה כעת היא האם בסיבוב הבא תצליח נינטנדו להפתיע - ולא להיכשל.
קאמבק או פלופ: קאמבק
מיקרוסופט
נכון, אנחנו מרמים - מיקרוסופט לא הייתה בשום שלב בעשרות השנים האחרונות חברה הפסדית, או אפילו קרובה לפשיטת רגל. ובכל זאת, בתחילת שנות ה-2000, נראה היה שהיא בהחלט בדרך לשם. סטיב באלמר, שירש את החברה מביל גייטס, התפרסם אומנם כמנכ״ל רעשני ואמוציונאלי שיודע להלהיב את החיילים, אך שרשרת של טעויות קטסטרופליות אפשרה למתחרה המיתולוגית אפל לעקוף את מיקרוסופט בסיבוב. היא הפכה לחברה משעממת עם מוצרים בנאליים, ונדמה שאובדן מעמדה הרם בתעשיית ההיי-טק היה רק עניין של זמן.
ואז הגיעה התפנית. באלמר הלך לעשות לביתו (או סתם לנוח - מיליארדים בבנק כבר יש לו), ואת מקומו תפס סטיה נדלה, ששינה את מיקרוסופט מקצה לקצה. היום, מיקרוסופט היא בפשטות חברה אחרת: הרבה יותר פתוחה, ובו-בזמן גם הרבה יותר תחרותית. היא משתפת פעולה בשמחה עם גוגל ועם אפל, אך מצליחה לייצר מוצרים שאנשים באמת רוצים לקנות, ולא רק חייבים כי זה מה שהחליטו עבורם. שווי השוק שלה כבר משתווה ואף גבוה מזה של אפל (תלוי במצב הרוח של הבורסה), כך שגם בשורה התחתונה אין תלונות.
קאמבק או פלופ: קאמבק
קודאק
קודאק הייתה כמובן אחד השמות הגדולים בעולם הצילום, בשנים שטרם המהפכה הדיגיטלית. היא שמרה על מעמדה היוקרתי לאורך כמעט מאה שנים (!), אך המצלמה הדיגיטלית - ויותר מכך הסמארטפון, הכניעו אותה. תחת חובות כבדים, הכריזה קודאק ב-2012 על פשיטת רגל, והחלה במכירת חיסול של פטנטים וטכנולוגיות. תחום המצלמות, המשויך כל-כך לשם המותג שלה, הוא תחום שבו אין כיום לקודאק שום נוכחות שאינה למעשה שיתוף פעולה עם יצרן חיצוני כלשהו שרכש ממנה את שם המותג.
ב-2013, הצליחה קודאק סוף-סוף להחלץ ממצבה העגום. היא עשתה זאת מפני שלא התעקשה לשמור על מעמדה הנוסטלגי, אלא חיפשה דרכים להפוך שוב לרלוונטית. היום, מדובר באחת היצרניות המובילות בעולם של ציוד שכפול והדפסה, עם הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה. זה אולי קצת משעמם, אבל קודאק עדיין עמנו, ולא סתם כגימיק מיותר.
קאמבק או פלופ: קאמבק
פולארויד
קחו את מה שנכתב בפסקה הקודמת על קודאק. כל זה - רק הפוך. זה בדיוק הסיפור של פולארויד. החברה הזו הייתה, כמובן, להיט ענק בשנות ה-80 וה-90, עם מצלמות שמדפיסות באופן מיידי את התמונה. זה לא היה סתם להיט מסחרי: המצלמות של פולארויד הפכו לסמל תרבות, ופרק בלתי נשכח בחייהם של מיליונים בכל רחבי העולם.
ואז, כמובן, הגיעה המהפכה הדיגיטלית, וכל העניין הזה של הדפסת תמונות הפך די מיושן ומיותר. למען האמת, המכירות של פולארויד התדרדרו עוד לפני כן: איכות ההדפסה מעולם לא הייתה מדהימה, ולא השתפרה באופן משמעותי מדגם לדגם. רצף של פשיטות רגל, הראשונה ב-2001 והשנייה ב-2008, פיזרו את נכסיה של פולארויד לכל עבר.
היום מוחזק המותג בידי חברה הולנדית בשם ״פולארויד המקורית״ (כמה אירוני), שממשיכה לייצר מצלמות עם מדפסת מובנת, וגם כרטיס זיכרון - כי בכל זאת, אנחנו ב-2019. אלו לא מצלמות טובות, הן מדפיסות באיכות גרועה, וכמעט כל אחד ממוצריה הוא צעצוע מיותר שיצליח להחזיק את הילדים למשך עשר דקות בטרם ינטשו אותו לנצח - אבל לפחות הם עדיין כאן.
קאמבק או פלופ: פלופ
וולוו
במשך עשרות שנים, שמרה וולוו השבדית על מעמדה כמכונית המשפחתית המשעממת ביותר, המכוערת ביותר, והבטוחה ביותר בעולם. לשוודים לא היה איכפת שהם כל כך לא אופנתיים ולא נחשקים. להפך - הם אפילו הדגישו את זה בחלק מהפרסומות. באמת מפתיע שהחברה מעולם לא הצליחה להתברג בראש טבלת המכירות לרכבים פרטיים.
ב-2010, נדמה היה שוולוו הגיעה לתחתית: היא נמכרה בשלמותה לידי חברה סינית. אולם במקום להיעלם בין דפי ההיסטוריה, וולוו גילתה את עצמה מחדש. במקום לשמור בעקשנות על העיצוב הישן והמוכר שאנשים כל כך אהבו לשנוא, השיקה וולוו סדרת חדשה של מכוניות בעלות עיצוב דרמטי ונאה, ותא נהג מודרני וטכנולוגיה לעיפה. היא עדיין משתעשעת לעתים בתדמיתה כחברה ״זקנה״, אך מכוניות היוקרה שלה הן בין המצליחות בקטגוריה.
קאמבק או פלופ: קאמבק
ווקמן
ב-1979 השיקה סוני את הווקמן, נגן המוזיקה הנייד הראשון. לקרוא לו ״להיט״ נשמע צנוע מידי: זהו הגאדג׳ט בה׳ הידיעה, המוצר האלקטרוני שהגדיר כמעט את כל מה שבא אחריו: אישי, נייד, דיגיטלי. סוני הצליחה לשחזר במידת מה את ההצלחה שלו גם בעידן הקומפקט-דיסק (עם ה״דיסקמן״ המפורסם), אך בעידן ה-MP3 והסמארטפון, ירד הווקמן מגדולתו. דורות שלמים של ילדים ובני-נוער לא יודעים היום בכלל במה מדובר.
זה לא מפריע לסוני, כמובן, להמשיך ולנסות, בסדרה בלתי-פוסקת של קאמבקים כושלים. בנקודות מסוימות במהלך העשור האחרון, בחרה סוני להצמיד את השם ״ווקמן״ כמעט לכל מוצר שקשור בדרך כלשהי למוזיקה, החל באוזניות וטלפונים סלולריים, ועד לנגנים ביתיים לא ניידים בעליל. נראה שבשלב הנוכחי, מסתפקת סוני בלהצמיד את השם ווקמן לסדרה לא מאוד מצליחה של נגני MP3 שאף אחד לא שמע עליהם. נו, ככה לפחות לא עושים בושות לגאדג׳ט הנוסטלגי.
קאמבק או פלופ: פלופ