"אני לא מסתתרת. למה אני צריכה להתבייש?", אמרה שירה איסקוב אמש (חמישי) ב"עובדה", כשפניה חבולות מסימני דקירה. עדות לניסיון הרצח ששרדה. ארבעה חודשים אחרי שבעלה ניסה לרצוח אותה באכזריות, שירה בחרה להתייצב באומץ מול המצלמות ולספר על מערכת היחסים עם בעלה טרם התקיפה, והניסיון לזהות את הסימנים שכנראה היו שם קודם. היא עשתה זאת, גם בשמם של אלה הנרצחות – שכבר לא יכולות לדבר.

הכנות המרגשת והחשיפה מול המצלמות לא השאירו אף עין יבשה. העדות המטלטלת של שירה עוררה השראה בקרב אנשים רבים – נשים וגברים – על ההחלטה להיחשף באומץ ולספר את סיפורה בפנים גלויות, החלטה שאולי הצילה אמש נשים נוספות ממערכת יחסים אלימה.

מיד בסיום השידור אמש, השיח ברשתות החברתיות התמקד באומץ ובחשיבות עדותה של שירה, חשיפה שהכרחית כדי לעצור בזמן מקרים נוספים של אלימות במשפחה ואולי גם את הרצח הבא. בפוסט שפרסמה לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, סיפרה איך במהלך שידור הכתבה היא לא הצליחה להפסיק לחשוב על מיכל. לו רק היא הייתה יכולה להעיד ולספר כמו שעשתה אמש שירה.

 

 

 

מוקד הסיוע של משרד הרווחה – 118

קו יעוץ וסיוע של ויצו לנשים נפגעות אלימות – 3980*