אי אפשר להסביר למה בדיחה מצחיקה, לא באמת. אפשר אולי לפרק אותה לגורמים, לעבור אחר המבנה שלה צעד אחד צעד ולפרש, אבל בסופו של דבר הומור זה דבר אינדבידואלי, ומה שמצחיק אתכם לא בהכרח יצחיק את הסובבים אתכם. אז כל זה - רק לגבי ממים אינטרנטיים. אפשר אולי להסביר איך הם התחילו, ולמה אנשים ממשיכים להשתמש בהם אבל האם זה בהכרח אומר שתבינו אותם? תלוי בכם.

למשל, Gonna Tell My (אספר לילדים שלי). בשבועיים האחרונים אנשים מפיצים ברשתות החברתיות עוד ועוד תמונות עם המשפט הזה ומי שלא מבין על מה המהומה, אין ממש דרך אמיתית לעזור לו. אפשר אולי להסביר שזו סוג של בדיחה על פערי הדורות או פייק ניוז – אנשים צוחקים על זה שהם ישכתבו את ההיסטוריה "למען ילדיהם" וינחילו להם ידע שיש לו קשר רופף בלבד עם המציאות. אבל בפועל גולשים כנראה סתם משתמשים בזה כדי לצחוק על מושא התמונה או האדם או התופעה שאליהם הם כביכול מיחסים אותו.

אחד הממים הראשונים, למשל, שפורסם חודשיים לפני כולם, השתמש בתמונה של מר פופו מ"דרגון בול", וכתב: "אני אגיד לילדים שלי בשנת 2055 שזה היה ג'סטין טרודו", כרפרנס לשערוריית הבלאק פייס של ראש הממשלה הקנדי לפני כ-18 שנה, במסגרתה הואשם בגזענות עקב תחפושת מצערת שכללה השחרת פנים. גולש אחר לקח תמונה שבה נראים הראפר A$AP Rocky והזמרת לנה דל ריי מחובקים בלבוש רשמי ובפוזה מלכותית שלא מאפיינת אותם וכתב – "אני אגיד לילדים שלי שאלה ג'יי.אף.קיי וג'קי אונסיס".

האינטרנט, כאמור אהב את העניין ורץ עם זה. שלל ממים נוספים החלו לצוץ, ביניהם כאלו שמשווים את ברק אובמה לגאס מ"שובר שורות", את ברני סנדרס ואריאנה גרנדה לברדלי קופר וליידי גאגא מ"כוכב נולד", כאלו שטענים שסנוקי מ"חוף ג'רזי" כתבה את הכרזת העצמאות האמריקאית ומשתתפי הסדרה כולה הם למעשה האבות המיסדים. הגדילו לעשות חברי להקת בלינק 182, שפרסמו תמונה של שלושת הילדים מהסדרה "מלקולם באמצע" וכתבו – "נגיד לילדים שלנו שאלה היו בלינק 182".