מארי ואן בריטן בראון: טלוויזיות במעגל סגור: CCTV

מכירים את הגברים האלה שלוקח להם שעה וחצי לעשות פעולה פשוטה וצריך לנדנד להם כדי שירימו את התחת? מארי ואן בריטן בראון בהחלט מכירה. אי שם באמצע שנות ה-60, בראון שמה לב שלמשטרה ושירותי החירום בניו יורק לוקח לפעמים יותר מדי זמן להגיע כשקוראים להם, אז היא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה, כי אם אין היא לה, מי לה?

בראון הייתה הראשונה שחשבה על מערכת ה-CCTV (מצלמה במעגל סגור, closed-circuit television security), שמצלמת בלייב את מה שקורה ומשדרת למסך טלוויזיה סמוך. בעזרתו של בעלה המסור, היא חיברה מנוע קטן לתוך מצלמת וידאו ומיקמה אותה בדלת הכניסה לביתה כדי שתצלם את כל מי שמגיע ואפילו תוכל להתאים את הזווית שלה בשלט רחוק. לאחר מכן הצליחה לגרום לכך שהמצלמה תשדר את כל מה שהיא מצלמת ישירות למסך הטלוויזיה שלה, שבימים אלה היה עמוס בשידורי היאבקויות מקצועיות, כך שהיא באמת לא פספסה כלום.

בתור נקודות בונוס בפרויקט, התקינו מארי ובעלה מנגנון מכני לדלת הכניסה שפותח וסוגר אותה לבד, כך שבכל פעם שמישהו צלצל אצלם בדלת, הם לא היו צריכים לקום מהספה כדי לראות מי זה ולפתוח לו. מארי כמובן הבינה שיש לה מכרה זהב ביד, ומיהרה לרשום על כך פטנט, ומאז ההמצאה הזו הייתה שייכת לה.


הדי לאמאר: תקשורת אלחוטית

אומרים שאנשים פונים למקצועות המשחק כי הם לא יכולים לעשות שום דבר אחר בחיים. אז אומרים. הדי לאמאר, הייתה שחקנית אוסטרית-אמריקאית (ממוצא יהודי, אגב), שהתפרסמה בין היתר בזכות הופעותיה בסרטים האילמים של תחילת המאה העשרים, אבל הביוגרפיה שלה כוללת גם המצאה של טכנולוגיה שמשמשת אותנו עד היום.

בזמן מלחמת העולם השנייה פיתחה לאמאר מערכת תקשורת סודית שמסוגלת לירות טילי טורפדו באמצעות גלי רדיו בלבד – להלן, פרוטוקול תקשורת אלחוטית. הטכנולוגיה של לאמאר, שעליה עבדה יחד עם המלחין ג'ורג' אנטהיל (עוד אמן שלא יכול לעשות כלום, הא?), רתמה שיטה שנקראת "דילוג תדרים", וניתן לוויקיפדיה להסביר מה זה אומר: "FHSS (באנגלית, "Frequency-hopping spread spectrum") זו שיטה לפיזור הספקטרום האלקטרומגנטי של אותות משודרים, על ידי מיתוג מהיר של תדר המשדר כך שידלג בקצב גבוה בין מספר רב של תדרים, תוך שימוש בסדרה פסאודו אקראית, הידועה למשדר ולמקלט. דוגמאות לשימוש ב-FHSS הן בלוטות', והדור החדש של טלפונים אלחוטיים דיגיטליים".

כן - אוזניות הבלוטות' היקרות שלכם, התמונה שאתם מעלים דרך הווייפיי והווייז שלכם שמנווט דרך ה-GPS משתמשים כולם בטכנולוגיה של לאמאר, שאומצה רשמית על ידי חיל הים האמריקאי רק בשנות ה-60. לאמאר ואנטהיל אפילו נכנסו להיכל התהילה של הממציאים הלאומיים הגדולים בארה"ב בשנת 2014, וכל מי שמשתמש בוואטסאפ צריך גם הוא לעשות כבוד.


גרייס מאריי הופר: שפת התכנות הנוחה קובול

יש מי שמכנים אותה "מלכת התוכנה", יש כאלה שקוראים לה "סבתא קובול", אבל דוקטור גרייס מאריי הופר הייתה בכלל אדמירלית בחיל הים האמריקאי בשנת 1958, שחלטרה בזמנה הפנוי בניסויים במדעי המחשב. במסגרת אחד מהם היא הצליחה להמציא תוכנה בשם COBOL (Common Business-Oriented Language ) שכונתה לאחר מכן "תוכנת המחשב העסקית הידידותית-למשתמש הראשונה בהיסטוריה". בשנת 1969 היא אפילו זכתה בפרס שנקרא, מה אתם יודעים, "איש השנה בתחום מדעי המחשב".

לפני ההמצאה של סבתא קובול, מחשבים תיקשרו באמצעות בקוד בינארי בלבד, שפה שהייתה בלתי קריאה עבור בני אנוש. הופר הייתה משוכנעת שם תכנות יוכל להתבצע בשפה שכולם יוכלו לקרוא, אז אולי יום אחד יהיו בעולם יותר מתכנתים. נאמר זאת כך – היא לא טעתה.

ואם זה לא מספיק לכם, הופר הייתה הראשונה שהשתמשה במילה "באג" כדי לתאר תקלה במערכות המחשב. הסיבה, אגב, הייתה פשוטה כמשמעה - היא מצאה עש שהתנחל לו בתוך המחשב שלה וגרם לבעיות.


ג'וזפין קוצ'ריין: מדיח הכלים

בשנת 1883, לאשת החברה הגבוהה ג'וזפין קוצ'ריין הייתה בעיה ענקית: המשרתים שלה לא הפסיקו לשבור לה את כלי החרסינה החביבים עליה, שאותם קיבלה בירושה משפחתית. אכן באסה - למי מאיתנו זה לא קרה?

הצרות הללו התגמדו לעומת מות בעלה, שהשאיר אותה עם חובות ענקיים. במקום למכור את החרסינה היקרה ולפתור את הבעיה השנייה שלה, היא העדיפה להתמקד בראשונה ולעבוד על מכונה שתשטוף אותה באופן הולם. בסופו של דבר, כמובן, זה גם פתר לה את הבעיה השנייה.

המכונה של קוצ'ריין הסתמכה על לחץ מים חזק שמכוון כלפי כלים שמונחים על מתלה חוט. בשנת 1886 היא הגישה בקשת פטנט ואף קיבלה אותו, ואז החליטה לשווק את המוצר שבנתה. לטענתה, זה היה הרבה יותר קשה מלהמציא אותו.

הסיבה העיקרית הייתה שבתים רגילים באותה תקופה לא הכילו מכשירים לחימום מים שתאמו את ההמצאה של קוצ'ריין, וכי גברים רבים (שאז שלטו בכסף) התקמצנו לשלם סכום גבוה על משהו שהנשים שלהם, לתפישתם, יכולות לעשות בחינם (!). אז היא פנתה למגזר העסקי, ספציפית לבתי מלון ומסעדות, ששטיפה אוטומטית של כלים יכולה לחסוך להם הרבה משכורות של שוטפים. עם הזמן, כשנשים החלו להשתלב במגזר העבודה, ההמצאה שלה הצליחה לחדור גם לבתים הפרטיים בכדי למלא את מקומן.


רוברטה וויליאמס: קינג קווסט

כמובן שמשחקי האקסבוקס, הפלייסטיישן וה-VR שולטים היום ביד רמה בסצנת הגיימינג, אבל הם חייבים את חייהם למשחקי ההרפתקאות של פעם ולדיסקטים הגדולים שהכילו אותם. אנשים שגדלו בשנות ה-90 יידעו במה מדובר: קינג קווסט (או: מסע המלך) הייתה סדרה של שמונה משחקים עוקבים במהלכם המלך יוצא להרפתקה מרובת אפשרויות, בה כל בחירה מובילה לנרטיב שונה בעל פתרון אחר. ומי המציאה את הסדרה הזו? ובכן, מלכה.

רוברטה וויליאמס, המייסדת של חברת סיירה אונליין, הייתה אחראית לפיתוח כל שמונת המשחקים, ולעיצוב כל ז'אנר הקווסטים במסגרתו לוחם חייב להיאבק בשורה של מכשולים ולאסוף סדרת הישגים כדי להבטיח את נצחונו. וויליאמס, יחד עם בעלה קן, נשארה בחברה שהקימה עד שנת 1999, אז לקחה "שנת שבתון" ממנה כבר לא חזרה. מגזינים רבים מכירים בה כ"אחת הדמויות האיקוניות ביותר בז'אנר משחקי ההרפתקאות", בעוד אחרים מונים אותה כאחת מעשרת האנשים המשפיעים ביותר על תעשיית משחקי המחשב. כמו כן, אלפי מתכנתים שגילו לראשונה את המחשב בניינטיז חייבים לה כנראה את משכורתם המנופחת.


פלורנס פרפרט: המקרר

לא הרבה ידוע על פלורנס פרפרט, עקרת בית מניו ג'רזי, מלבד רישום של בקשת פטנט אחת שאושרה בשנת 1914 עבור מכונה שמקררת מזון. פרפרט המציאה למעשה את המקרר המודרני, והפכה את צידניות הקרח למיותרות (עבור מי שיכל להרשות לעצמו אז חשמל, כמובן). רבים מאמינים שארוסה, שהיה חשמלאי במקצועו, סייעה לה בעיצוב האבטיפוס הראשוני, אבל את כל ענייני היח"צ להמצאה שלה עשתה פלורנס בעצמה: היא השתתפה בתערוכות, יצרה ועיצבה קמפיינים שיווקיים וניהלה את תהליך ייצורם ההמוני של המקררים.

ברישומי משרד הפטנטים של ארה"ב, אגב, ישנה עוד שורה שרשומה על שמה של פלורנס פרפרט: מכונה אוטומטית לניקוי רחובות. מתברר שכבר בשנת 1900 הגתה פרפרט פתרון שמאפשר למרק את רחובות הערים הגדולות בארה"ב על ידי כלי רכב ממונע עם מברשות, ואפילו מכרה חלק מהם לראשי ערים פתוחים במיוחד.


שירלי אן ג'קסון: שיחה ממתינה ושיחה מזוהה

דוקטור שירלי אן ג'קסון שברה שלושה שיאים בחייה: היא גם האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה דוקטורט מ-MIT בכל תחום שהוא, היא גם האפרו-אמריקאית הראשונה שקיבלה את מדליית המדע הלאומית בשנת 2016, וגם נחשבת למפתחת הראשית של טכנולגיית השיחה הממתינה והשיחה המזוהה, שמיושמות כיום בכל הטלפונים החכמים, ובזמנו פרצה בטלפונים הביתיים.

בין השנים 1976 ל-1991 עבדה ג'קסון במעבדות של חברת AT&T Bell, וניהלה מחקר שננסה לתרגם אותו כמיטב יכולתנו: תכונות אלקטרוניות ואופטיות של חומרים רב שכבתיים, ואספקטים פולרוניים של אלקטרונים במערכות דו ממדיות. איפשהוא לאורך הדרך, היא המציאה את הטכנולוגיה שאפשרה לתרגם אותות חשמליים דרך קווי הטלפון, וסייעה לפתח את צלילי החיוג הטונלי ואת המדע שמאפשר לכם לסנן את אימא.

מעבר לזה, בשנת 1995 היא מונתה על ידי הנשיא קלינטון ליושבת ראש הוועדה המפקחת על תוכנית הגרעין האמריקאית, ובשנת 2016 פגשה נשיא אחר, אובמה, שהעניק לה את המדליה הנכספת בכבוד רב.