צה"ל כבר משלב בהדרגה נשים לוחמות ובכל מערכת בחירות עולה מספר חברות הכנסת - אבל דווקא בתעשיית הייטק, שבה אין משמעות למגדר, מצב הנשים מתקשה להשתפר. נשים מהוות רק 21% מהסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק בישראל, רק 24% מעובדי תעשיית ההייטק בארץ ורק 68% מבוגרות השכלה רלוונטית להייטק עובדות בתעשייה.
לכבוד יום האישה הבינלאומי ניסינו להבין בסוף השבוע מה מונע מנשים להצליח באחת התעשיות הכי מתקדמות - תרתי משמע.
איימי לינדר, סמנכ"לית בחברת סייבריזן, סיפרה לנו: "ככל שהתקדמתי ברמה, נהייתי יותר ויותר במיעוט. הרבה פעמים הייתי האישה היחידה בחדר - בטח בישיבות הנהלה ובישיבות בורד. הסיטואציה הזו, כמה שחושבים שאנחנו כבר אחרי זה, עדיין מאוד נפוצה, ויוצרת מציאות שבה צריך להוכיח את עצמך הרבה יותר, להשקיע הרבה יותר מהזמן, לוודא שאנשים מאמינים שאת יודעת בדיוק על מה את מדברת ולהיות אסרטיבית, כדי שלא יחשבו שהם יכולים לא להקשיב. זה לא קורה הרבה, אבל זה עדיין קורה".
עם זאת, קרן הרשקוביץ, בוגרת יחידה 8200 ומנהלת עמותת Woman2Woman, דווקא לא חושבת שהמצב גרוע. לדבריה, ביחידה ממנה יצאה יש כבר היום יותר מ-50% נשים - גם בין משרתי החובה וגם בקרב משרתי הקבע הראשוני.
מה שקורה אחרי הצבא, היא אומרת, הוא שרבות מהנשים בוחרות לעבור לתחומים אחרים – וגם בין אלו שבוחרות ללמוד מקצועות הייטק, רבות עובדות בסופו של דבר בתחומים אחרים, בין היתר בשל כניסה של שיקולי משפחה וילדים.
מצד שני, זה לא שנשים לא רוצות לעבוד יותר בהייטק. הרשקוביץ מציינת שנשים לא מגישות בכלל מועמדות למשרה אם הן לא עומדות בכל הדרישות הכתובות במודעה, בעוד גברים יגישו מועמדות גם אם הם עומדים רק ב-30% מהן. כך עשויים להתקבל למשרד גברים עם פחות כישורים מהנשים שיכלו להתמודד מולן.
בנוסף, בשל תוצאות המצב בשנים עברו, אין מודל לחיקוי – כשנשים צעירות מסתכלות למעלה הן לא רואות הרבה נשים שהן יכולות לשאוף ללמוד מהן - ואם כן, הנשים האלו לא זמינות לכולן.
לכן, העמותה של הרשקוביץ מקיימת תוכנית מנטורינג אחת-על-אחת עם נשים בכירות בתעשייה, שמסייעות לצעירות מוכשרות שמעוניינות בכך להשתלב בהייטק הישראלי.