מדי שנה יוצאת לשוק העבודה הישראלי קבוצת חיילים משוחררים עם דפוסי עבודה, כישורים וקשרים חברתיים המתאימים לעולם ההייטק. הקבוצה הזאת עוברת סינון קפדני וארוך. במשך שנות השירות הצבאי היא מורגלת בפתרון בעיות מורכבות עם מעט כוח אדם, בטווח זמן קצר ועם הרבה אחריות. היא גם נחשפת למידע יקר ערך ובעל השפעה מהותית על פיתוח תעשיית ההזנק המקומית. הקבוצה הזאת מורכבת מבוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל.
בשנים האחרונות, עם התגבשותו של תחום הסייבר כמרחב לחימה חדש והשלכותיו הביטחוניות רחבות ההיקף – גם חלקן של היחידות הטכנולוגיות בצה"ל גדל. לשירות הצבאי יש השלכות חברתיות וכלכליות הרות גורל, ולמילוי תפקיד טכנולוגי יש את הכוח ליצור מוביליות חברתית כלפי מעלה. לכן, לא ניתן להתעלם מהשאלה אם הצבא מעניק הזדמנות שווה לצעירים ולצעירות מכל הקשת החברתית להשתלב בתפקידים אלה.
את הנתונים שהפיק עבורנו צה"ל ופורסמו כאן בשבוע שעבר ניתן לתמצת בקצרה – לגברים מהעשירונים העליונים (7-10) יש ייצוג יתר ביחידות הטכנולוגיות של הצבא. חלקם היחסי ביחידות הטכנולוגיות גבוה ב-40% מחלקם היחסי בקרב המתגייסים הגברים לצבא הישראלי.
אלא שנתון מרשים במיוחד עוד לא קיבל את הדגש הראוי לו – התמונה שונה לחלוטין כאשר מסתכלים על מצבן של הנשים החיילות. החלוקה הפנימית בקרב הנשים כמעט מושלמת – עשירונים מיוצגים ביחידות הטכנולוגיות בהתאם לחלקם היחסי בקרב הנשים המשרתות בצה"ל.
אז איך קורה שגברים מבוססים הצליחו להשתלט על התפקידים הנחשקים ביחידות הטכנולוגיות, ואילו הנשים מיוצגות שם באופן שוויוני לגמרי? מכיוון שצה"ל לא מספר, ניתן רק לשער מהם הגורמים לכך.
ראשית, אפשר לתלות את מצבן הטוב של הנשים במספרים הקטנים – נשים הן רק 17% מקרב המשרתים ביחידות הטכנולוגיות (תפקידי פיתוח בלבד), ומכיוון שמספר החיילים ביחידות אלה אינו ידוע, אולי צריך לצנן את ההתלהבות.
הסבר נוסף נוגע לתחרות הגדולה בקרב המתגייסים הגברים לעומת המתגייסות – בעוד שנשים מתאימות מופנות לתפקידים שהולמים את כישוריהן, התפקיד של הגברים בצה"ל מושפע יותר מהפרופיל הצבאי שלהם והיכולת שלהם לשרת ביחידות הקרביות. וכאשר התחרות קשה יותר, השכבות החזקות כלכלית מצליחות לגבור על האחרים.
בכלל, בצה"ל הקפידו לחזור ולהבהיר שלמערכת החינוך יש תפקיד משמעותי בהסללה לתפקידים טכנולוגיים בשירות הצבאי – יישובים חזקים פותחים מגמות סייבר, והורים עשירים מספקים מנגנוני תמיכה משלימים להצטיינות במקצועות הרלוונטיים, כמו שיעורים פרטיים.
כל זה מתחבר להסבר שלישי ומפתיע: בבתי ספר עם רקע חברתי-כלכלי נמוך, בנות מגיעות להישגים טובים יותר מבנים. הממצא הזה עלה בניתוח נתונים של כלל תלמידי י"ב בבתי הספר בישראל שנבחנו בבגרות ב-2010-2014. את הניתוח ביצעו שלוש חוקרות – פרופ' רונית קרק מאוניברסיטת בר-אילן, וד"ר רחל זורמן וקרן דביר ממכון סאלד.
התוצאות הראו כי בעוד שבשיעורי המצטיינים בבגרות חמש יחידות מתמטיקה לא ניכרים הבדלים גדולים בין הבנים לבנות, בדיקת הנתונים לפי רקע חברתי-כלכלי של בית הספר מספרת סיפור אחר – יותר בנות מבתי ספר חלשים מצטיינות בבגרות זו. חלקן של הבנות המצטיינות מבתי ספר אלה הוא 12% מהבוגרות, לעומת 7% מהבנים המצטיינים. "זה ניכר בכל התחומים – במתמטיקה, בפיזיקה ובמדעי המחשב", מסבירה קרק.
הנתונים האלה עשויים להסביר את ההתפלגות הנורמלית בקרב המשרתות ביחידות הטכנולוגיות בחלוקה לעשירוני הכנסה, אך כדי להסביר את חלקן היחסי הקטן מלכתחילה מקרב המשרתים בתפקידים אלה (17%) – שהוא נמוך בהרבה משיעורן בצה"ל (34%), ואת השפעותיו במסדרונות חברות הסטארטאפים ומרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות – נצטרך לספר סיפור גדול הרבה יותר. זה הסיפור של היעלמותן של הנשים מההייטק הישראלי, בכל אחד מהצמתים המרכזיים הדרושים להתקדמות בו.
1. הורים, מחנכים ושנות התיכון
"אם בן יקבל 70 במבחן זה ייחשב לגיטימי, אם בת תקבל כך – יעלו ספקות".
פרופ' קרק ביצעה עשרות ראיונות עומק כדי לבדוק מה גורם לתלמידות להירתע מלימוד מעמיק של מקצועות ריאליים, כמו פיזיקה ומדעי המחשב, ברמת חמש יחידות בבתי הספר התיכוניים. היא גילתה עד כמה גדולה השפעת התלמידים הבנים בכיתה על תחושותיהן של הבנות.
קרק מביאה דוגמאות לבריונות שחוות נערות מנערים בכיתות הריאליות, ומגיעות בעיקר מבתי הספר היהודיים-חילוניים. כך למשל, תלמידה שרואיינה בקבוצת מיקוד ולומדת במגמת מדעי המחשב, שבה לומדים 15 תלמידים ו-2 תלמידות בלבד, סיפרה לקרק כי הבנים בכיתה פתחו קבוצה נפרדת בוואטסאפ בשם: "מקבלי ההחלטות". רק לבסוף צירפו את התלמידות, משום שרצו שהן יעזרו בסיכומי שיעורים לקראת מבחנים.
תלמידה אחרת מקבוצת המיקוד בתיכון ממלכתי היא בת יחידה בקבוצה של 33 תלמידים בתוכנית "מגשימים" (תוכנית מצוינות במחשבים וסייבר בפריפריה החברתית). היא סיפרה כי התלמידים בתוכנית יורדים עליה וטוענים שהיא הצליחה להתקבל "רק כי היא יפה".
שלא במפתיע, קרק מצאה כי בנות עדיין חשות חוסר ביטחון רב יותר מבנים במקצועות ריאליים בגלל סטריאוטיפים מגדריים. "ברור לכולם שפיזיקה הוא מקצוע של בנים", אמרה תלמידת תיכון. "בכל הפרסומות בטלוויזיה תמיד יראו דמויות של בנים בהייטק".
התלמידות שהתראיינו ביטאו חשש מכישלון ורצון להצטיין, והביאו את החוקרות למסקנה כי תלמידות חוששות לקחת סיכונים וללמוד מקצועות תובעניים מתוך רצון עז לקבל ציונים טובים. סיבה נפוצה יותר היתה אי-הצלחה קודמת במקצוע, והנחה של הנערות שאם לא הצליחו בעבר – הן לא יצליחו גם בעתיד.
גורם מעכב נוסף שנמצא בראיונות הוא ההווי התחרותי בכיתות הלומדות מקצועות ריאליים מורכבים. מנהלת במוסד חינוך הסבירה לחוקרות כי "בנות מתעצבנות כשאין למידה עם הבנה, וכשיש יותר תחרותיות. לבנים זה מסייע, זה מעלה הישגים. בנות מציינות את זה כמשהו שמכבה אותן, כתחרות מגעילה. הן מעדיפות ומתחברות יותר ללמידה שיתופית".
תלמידות גם דיווחו על תחושה שלפיה המורים מנסים לגרום להן לנשור באופן מכוון: "אם בן יקבל ציון 70 במבחן – זה ייחשב לגיטימי, אם אנחנו נקבל ציון כזה זה כבר יהיה גבולי, ויעלו ספקות על הישארותנו במגמה", אמרה תלמידת תיכון.
ואולם תחרות, בריונות וסטריאוטיפים מגדריים בכל הנוגע להצלחה במקצועות ריאליים הם לא גזרת גורל – והם נמחקים כאשר מסתכלים על המגזר הערבי. "במגזר הערבי הבנות תופשות את עצמן כטובות וחזקות בתחומים ריאליים, וכך גם ההורים שלהן. הן לא מדווחות על הקנטות של בנים בכיתת הלימוד, אלא על ציפיות גבוהות שהן יצליחו", אומרת קרק.
"אחת הסיבות להצלחה של הבנות במגזר הערבי היא הטענה שלבנים יש אפשרויות רבות יותר בעתיד ללמוד בחו"ל ולנסוע, אבל הבנות חייבות להצליח בלימודים. מרואיינות סיפרו שזה מאד נחשב להתחתן עם אישה שחזקה בתחומים הריאליים, כי קיימת תפישה שהיא תתרום לילדים ולמשפחה", הוסיפה. חוקרת מגדר שהתראיינה במחקר ציינה כי המנבא הטוב ביותר להצלחת ילדים הוא השכלת האם. לכן כדאי להתחיל את השינוי דווקא בעבודה מול אמהות שמשדרות רתיעה מהתחום הריאלי.
2. תואר ראשון
"הסטריאוטיפ של לימודי מדעי המחשב הוא שהם נועדו לפתח משחקי מחשב – ולא כדי לפתור בעיות בעולם"
במשך שנים, המנטרה הלא-רשמית של אחד מקורסי המבואות למדעי המחשב בסטנפורד היתה Dump your girlfriend" before this class". בשיחה בפורום ב-2012 התבדח אחד הסטודנטים: "האם אני צריך למצוא חברה כדי שאוכל לזרוק אותה ולחוות את החוויה השלמה של הקורס CS107?". זו דוגמה קטנה לשיח שמתקיים במקומות שמהם נשים נעדרות.
בדיחות סקסיסטיות, מיזוגניה והטרדות בעלות אופי מיני מתפתחות במקומות שבהם יש שילוב של כוח, כסף ונשים בייצוג חסר בעמדות השפעה. זה קורה במשטרה, בבנקים, במשרדי פרסום וגם בעיתונות. אז למה שזה לא יקרה גם בחוגים למדעי המחשב ובחברות ההייטק? הבחירה בסטנפורד, אחד מהמוסדות המובילים בעולם למדעי המחשב, אינה מקרית. בסטנפורד הוכיחו כי ניתן להשיג יעדים שאפתניים לשילוב נשים בטווחי זמן קצרים יחסית.
הם עשו זאת על ידי הבנה מעמיקה של אותם אתגרים שעמם התמודדו הנשים כתלמידות תיכון. החשש לקחת סיכונים וללמוד מקצועות תובעניים הופג על ידי פתיחת החוג ללימודים במסלול דו-חוגי – מודל של תוכניות מובנות המאפשרות לסדר את מערכת השעות ביחד עם תארים כמו ביולוגיה, פסיכולוגיה, עיצוב ובלשנות.
מתברר כי המודל הזה גם טוב למי שסולדות מתחרות ומעדיפות עבודה בקבוצות, שכן השיווק של התוכניות האלה כמסלולים יוקרתיים עם קורסים ייחודיים יוצר קבוצת סטודנטים מגובשת, הלומדת יחד ובכך משפרת את האווירה בכיתה. האוניברסיטה העברית יכולה להעיד לטובת המודל – שיעור הנשים בחוג לביולוגיה חישובית, המשלב מדעי המחשב וביולוגיה, הוא 50% – לעומת 26% בלבד במסלול החד-חוגי.
שינוי נוסף שהובילו בסטנפורד התבסס על יצירת חוויית הצלחה בקורס המבואי הראשון בתואר: הוא תוכנן מחדש, כך שיהפוך מקורס מנפה לקורס נגיש עם שיעורי הצלחה גבוהים, והותאם לצורה שבה נשים מתעניינות, חושבות ולומדות – כלומר, עם הסברים תיאורטיים, חיבור למציאות ופחות התבססות על שינון.
במקביל, בסטנפורד נפתחו קורסי היכרות עם תת-נושאים בתחום המחשבים, כגון רובוטיקה, ארכיטקטורות מחשב ואינטראקציה בין בני אדם למחשבים, כדי להפריך דימוי שלילי שרווח בקרב נשים בנוגע לעיסוק במחשבים כקריירה. ההחלטה נסמכה על מחקרים שמראים כי נשים מחברות בין טכנולוגיה לבני אדם. הן לא מתמקדות רק בטכנולוגיה עצמה, אלא בהשפעה שלה על הפרט.
"זה עניין של תדמית", אמרה לעיתון הסטודנטים דניאלה גונזלס, חברה במועדון הנשים שנפתח בחוג למדעי המחשב במוסד. "הסטריאוטיפ של לימודי מדעי המחשב הוא שהם מתאימים רק לאנשים ריאליים שמעוניינים לכלות את כל זמנם בחדר ולכתוב שורות קוד, או לפתח משחקי מחשב – שזה אמנם מגניב, אבל זה רק חלק אחד של מדעי המחשב. אני חושבת שהחלקים המעניינים יותר של התחום, שפחות מדברים עליהם, קשורים לכך שניתן להשתמש בלימודים כדי לפתור בעיות חשובות בעולם".
3. עבודה בחברות הייטק
"קשה להצליח בלי להיות 'אחת מהחבר'ה'"
סביבת העבודה הגברית, היעדרה של רשת חזקה של נשים והכרח להיות "אחת מהחבר'ה" מרתיעים נשים רבות בכל מסגרת חברתית שבה הן נמצאות במיעוט. איזון מגדרי בחוגים למדעי המחשב ולהנדסה עשוי לחולל מהפכה אמיתית בתעשיית ההייטק, אך הוא אינו התחנה האחרונה שדורשת שינוי עומק.
עבודה שפירסמו יעל מזוז ממשרד העבודה וזאב קירל מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצאה כי נשים שכבר רוכשות כישורים רלוונטיים מתקשות להשתלב בתעשייה ולהישאר בה לאורך זמן. מזוז וקירל דגמו נתונים של 910,000 ישראלים, ומצאו כי בממוצע לכל שנתוני המדגם (ילידי 1975-1985), שיעור העובדות בתעשייה מבין הבוגרות בחוגים למדעי המחשב והנדסת חשמל הוא 68% – לעומת 76% אצל מקביליהן הגברים. ככל שעולים בגיל, הפער בין המינים גדל, ושיעור נמוך יותר של בוגרות עובדות בתעשייה.
לא רק היחס המספרי בין נשים לגברים גדל עם הגיל – אלא גם פערי השכר. בעוד שהעובדות הצעירות המשתלבות בתעשייה מרוויחות בממוצע שכר הנמוך בכ-7% משכר הגברים הצעירים, פערי השכר גדלים ל-18% לקראת גיל 40. את הפערים אפשר להסביר בסיבות מגוונות – ובהן הבדלים במספר שעות העבודה, ותפקידים שונים בתוך התעשייה שממלאים גברים ונשים – אך גם בהבדלים בכושר המיקוח ובאפשרויות קידום מצומצמות יותר.
4. הקמת סטארט־אפים והון סיכון
הביצה והתרנגולת: אין משקיעות בלי יזמות נשית – אך יזמות נשית לא מתפתחת בלי נשים משקיעות.
המשמעות של מיעוט המהנדסות והמתכנתות בתחילת המסלול היא מיעוט נשים בעמדות ניהול שיהיו מודלים לחיקוי; מיעוט נשים שהופכות ליזמיות ומקימות סטארטאפים; ומיעוט שותפות בקרנות הון-סיכון וגופי השקעה אחרים – שהיו עשויות להשקיע ביותר יזמיות.
קרנות ההון סיכון הן אלה שמזרימות את הכסף – הדלק לצמיחתם של סטארטאפים. במידה רבה, יש להן את היכולת לחרוץ גורלות – הן קובעות לאילו חברות תינתן זכות קיום ומכוונות את התעשייה למקומות ולתחומים שמעניינים אותן. שיעור היזמיות הנמוך בסטארטאפים מיוחס בין השאר להיעדרן של נשים מגופי ההשקעה האלה.
ישראל מדורגת כמובילה עולמית בהשקעות הון-סיכון לנפש, ובכל זאת, בדיקה שביצענו בחודש האחרון על בסיס רשימה של 183 עובדים שאספנו מ-30 גופי השקעה מובילים הפועלים בישראל – ובהם קרנות הון סיכון, קרנות השקעה תאגידיות וקרנות פרטיות – חושפת את עומק המחסור.
עוד ב-TheMarker:
כך מתמודדים ישראלים עם חשש מפגיעה בפרטיות
האישה הזאת עומדת להפוך לסיוט הגדול של פייסבוק
נשים מהוות 34% מהעובדים בגופי ההשקעה – ואולם הן תופסות בעיקר תפקידים של עוזרות אישיות, מנהלות שיווק ופיתוח עסקי. לנשים גם יש נוכחות מסוימת כעורכות דין, כסמנכ"ליות כספים וכסמנכ"ליות תפעול, אך מעט מהן נמנות עם השותפים – אלה שאנו מכנים "משקיעים". מתוך 93 שותפים בקרנות, רק 15 הן נשים (16%).
המעגל מזין את עצמו: למשקיעים יש נטייה להשקיע ביזמים שדומים להם, והיעדר נשים משקיעות מונע השקעות במייסדות. המשקיעים גם טוענים כי היעדרן של יזמיות מצליחות מונע את שילובן בצוותי ההשקעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים. כך שנדרשת חשיבה מחודשת על הדרך שבה מאתרים שותף חדש לקרנות, ועל ההזדמנויות שניתנות לנשים להתקדם בתוכן. התרופה המרכזית לשיפור מצבם של הנשים בהייטק הישראלי היא יותר נשים שנכנסות בכל אחת מהנקודות שתוארו.