כלי רכב ללא נהג עדיין נשמעים כמו חזון עתידני רחוק, אך הם כבר כאן סביבנו. ייתכן שאפילו כבר עצרה לצדכם ברמזור מכונית ללא נהג. ומתישהו בשנים הקרובות יש סיכוי שגם תסעו בעצמכם בכלי רכב כזה.
יידרשו עוד שנים עד שמהפכת הרכב האוטונומי תתרחש, אך בימים אלה צצים ניצניה בישראל. שורה של מיזמים בתחום התחבורה האוטונומית כבר פועלים ברחבי הארץ, או יתחילו לפעול בשנה הקרובה. מדובר בניסויים טכנולוגיים של מכוניות אוטונומיות, הן של חברות ענק והן של סטארט־אפים קטנים, כשבקרוב מתוכננים להתחיל לפעול שורה של פיילוטים של שירותי תחבורה ציבורית אוטונומיים, שיסיעו נוסעים באמצעות "רובו־טקסי" (מונית ללא נהג) או שאטלים ומיניבוסים ללא נהג.
"החוזק של ישראל הוא בפיתוח ויישום טכנולוגיות משלימות של מערכות אוטונומיות, כמו חיישנים, תכנון נסיעה, סייבר ועוד. המדינה גם מהווה מגרש משחקים עבור ניסויים של מערכות כאלה בסביבה אמיתית", אומר בן אלפי, מנכ"ל BWR, שמתמחה בתפעול, מחקר וניסויים של כלים אוטונומיים. "אם 2018 היתה שנת הניסויים והיציאה מהמעבדות, השנה אנו נראה הרבה פיילוטים של כלי רכב אוטונומיים שנוסעים, גם בסביבות סטריליות וגם בערים עצמן — כמובן עם נהג בטיחות".
התפישה הנוכחית בענף הרכב האוטונומי העולמי היא שבשלב הנוכחי ניתן להתמקד קודם כל בשירותי תחבורה ציבורית ומוניות ללא נהג, שאמורים להיות זולים, בטוחים ויעילים יותר, ופחות במכוניות אוטונומיות פרטיות שיימכרו לכל דורש.
"בעסקי הזמנת הנסיעות, הרגישות למחיר קטנה יותר. אפשר להוסיף לכלי הרכב מערכת בעלות של עשרות אלפי דולרים, ועדיין ניתן להרוויח בתחום", אמר לאחרונה אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, בראיון לאתר יאהו פייננס. "לכן הדור הראשון של כלי הרכב האוטונומיים יהיה בתחום זימון הנסיעות. כשהמחירים של המערכת האוטונומית יירדו לאלפי דולרים — וזה יכול לקחת עשור — זה יגיע גם לכלי רכב פרטיים".
קובי מרנקו, מנכ"ל חברת Arbe, שפיתחה מערכת רדאר לכלי רכב אוטונומיים, מסביר כי בשאטלים אוטונומיים, למשל, האתגר הטכנולוגי פשוט יותר: "הם נוסעים לאט יותר, המסלול שלהם קבוע ומסודר, ניתן לעצור בצד בקלות יחסית במקרה של בעיה או תנאי מזג אוויר. אלה נסיבות מקלות, שמאפשרות כיום לבצע פיילוטים של שאטלים אוטונומיים בישראל. אחריהם יגיעו גם הרובו־טקסי, כמו של Waymo בארה"ב. המכוניות הפרטיות יגיעו בסוף".
לדברי אלפי, "המפתח להפחתת הגודש בכבישים ומתן מענה למחסור בנהגים בתחבורה הציבורית, הוא תחבורה ציבורית אוטונומית".
גן עדן רגולטורי — וגיהנום ביורוקרטי
מרכיב חשוב המאפשר הפעלת שירותי תחבורה אוטונומיים בישראל הוא הרגולציה. בניגוד לתחומים אחרים — בענף ניתן לשמוע מחמאות ושביעות רצון מהרגולציה הישראלית, המעודדת ניסויים בכלי רכב אוטונומיים.
הרגולציה היא של משרד התחבורה, שבוחן את הפרויקטים, נותן אישורים ומוודא שננקטים אמצעי זהירות (למשל נהג מאחורי ההגה וביצועי הרכב בתנאים שונים). התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה מרכזת את קידום המחקר, הפיתוח והטמעה בתחום כלי הרכב האוטונומיים, וכן ניסויי שטח וגיבוש המדיניות הרגולטורית. זאת, בין השאר באמצעות צוות בין־משרדי שכולל את משרדי התחבורה, הסביבה, האנרגיה, האוצר ועוד.
"המטרה שלנו היא למלא את ישראל בתחבורה אוטונומית, יעילה וחשמלית, לפי דרישה — שתוריד את הפקקים ואת הגודש", אומרת ענת בונשטיין, העומדת בראש התוכנית הלאומית. "קיבלנו מנדט להפוך את ישראל למרכז מו"פ בינלאומי בתחום. וזה מתבטא גם ברגולציה: חברות כמו פולקסווגן ומובילאיי לא סתם הכריזו על שירות בישראל, הן בחנו מקומות אחרים, אך זיהו את הפוטנציאל כאן גם מבחינת החדשנות וגם מבחינת הרגולציה התומכת. כרגע אנחנו עדיין בונים את הרגולציה, והיא בשלבי גיבוש מתקדמים".
אלא שהדרך עוד ארוכה. הרגולציה תומכת בניסויים, אך נדרשת עבודה רבה לגבש כזו שתתאים להפעלת שירותים לכלי רכב אוטונומי מסחרי. מי ייקח אחריות לתאונות? איזה סוג של החלטות יקבל הרכב האוטונומי במצבים מסוימים כדי למנוע תאונות? האם, למשל, רכב יוכל לעבור קו לבן כדי למנוע תאונה? בנוסף, המדינה צריכה לדאוג לתשתיות המתאימות לרכבים ללא נהג.
"גם רכב אוטונומי מלא לחלוטין לא יידע להתמודד עם מצב שבו בכבישים בתוך תל אביב יעמדו למשל פורקי סחורות בכל מקום שמתחשק להם", אומר גורם בענף. "שלא לדבר על תמרורים שבורים וסימנים מחוקים על הכביש. אני לא בטוח שיש מספיק מחשבה מעמיקה על היום שבו זה יהפוך למשהו מסחרי אמיתי".
גורם אחר מזכיר שהמדינה לא מתקדמת מספיק גם במיפוי מקיף וברזולוציה גבוהה של הכבישים עבור הרכבים האוטונומיים, הכולל חיישנים, מצלמות וטכנולוגיות אחרות. "למרות כל הדיבורים, כולל של ראש הממשלה, לא עושים שום דבר והמדינה הולכת אחורה", הוא אומר.
בסופו של דבר, המקלות בגלגלי הרכב האוטונומי יכולים לצוץ בכל מקום: רק לאחרונה היה אמור להתקיים אירוע באוניברסיטת בר־אילן, שבו יוצג מיניבוס אוטונומי לקראת תחילת פיילוט — אך התצוגה נדחתה, פשוט כי המיניבוס נתקע במכס.
ממשרד התחבורה נמסר כי הוא פועל כדי לאפשר יבוא של כלי רכב ומערכות למטרות פיתוח וניסויים, וכן פירסם נוהל עם הדרישות מחברות המבקשות לבצע ניסויים בכביש ציבורי. בדיקה ואישור של רכבי הניסוי נעשה במסגרת ועדה מקצועית. המשרד הבהיר כי האישורים שניתנו לחברות כמו מובילאיי, יאנדקס ודיימלר, היו עבור ניסוי בלבד בכבישים ציבוריים — אך עד כה לא אושרה נסיעה של כלי רכב אוטונומי ללא נהג בישראל.
1. הניסויים הטכנולוגיים של מובילאיי, ג'נרל מוטורוס ויאנדקס
חברות בינלאומיות גדולות לצד סטארט־אפים קטנים מקיימים בשנים האחרונות ניסויים של מכוניות ללא נהג בכבישי הארץ (עם נהג בטיחות מאחורי ההגה שמוכן ליטול שליטה על הרכב), בחלק מהמקרים מתחת לרדאר. המטרה העיקרית: איסוף מידע, אימון המערכות הטכנולוגיות ושיפור יכולותיהן — ובחינת טכנולוגיות חדשות.
ב–2014 התחילה מובילאיי, שבבעלות אינטל, לבצע ניסויים עם רכבי ניסוי אוטונומיים בכבישים ראשיים — בעיקר בכביש ירושלים־תל אביב, ובהמשך החלה לבצע ניסויים בסביבה אורבנית צפופה בירושלים. "אנו עושים ניסויים במסלול אולטרה־אורבני, עם הולכי רגל שרצים על הכביש וללא קווי הפרדה ברורים", אומר ארז דגן, סמנכ"ל בכיר לפיתוח מתקדם ואסטרטגיה במובילאיי וסגן נשיא באינטל. הניסויים הללו לא היו סודיים: לאורך השנים, מנכ"ל אינטל לשעבר בריאן קרזניץ' זכה להתנסות בו, וגם שורה של עיתונאים.
גם ג'נרל מוטורוס (GM) מבצעת בשנתיים האחרונות ניסויים של רכב בשטחים סטרייליים (למשל במקטעי כביש שטרם נפתחו לציבור), ובימים אלה עובדים על מיפוי לקראת ניסויים גם בכבישים ציבוריים. "אנו עוסקים בבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, כשהאתגר הגדול הוא לפתח סוכן AI שיחליף את המוח האנושי ויידע לקבל החלטות בצורה מושכלת כשהוא נוהג ברכב", אומר גיל גולן, מנכ"ל ג'נרל מוטורס ישראל. "אנו מאמנים את המערכת הזו ובודקים אותה".
אליהן הצטרפה לאחרונה גם יאנדקס, ענקית הטכנולוגיה הרוסית. יאנדקס התחילה לעבוד על רכב אוטונומי ב–2016, ומאז הוצג אבטיפוס ומתבצעים ניסויים ברוסיה ובארה"ב — ואף הושקו פיילוטים של שירות הסעות (רובו־טקסי) מלא בערים אינופוליס וסקולקובו שברוסיה. בדצמבר האחרון הגיע הרכב האוטונומי של יאנדקס גם לישראל. החברה הודיעה שקיבלה אישור ממשרד התחבורה לניסויים עם מערכת אוטונומית שלב 4 שהורכבה על רכב מסוג טויוטה פריוס. הניסוי הסתיים באחרונה, לאחר שהמכונית של יאנדקס נסעה כ–1,000 ק"מ אוטונומיים באזור תל אביב.
אחת המטרות של יאנדקס היא לבחון את פעולת כלי הרכב בכמה שיותר אזורים גיאוגרפיים שונים. בחברה מסרו כי הפיילוט בישראל נעשה "כדי לבחון את היכולת להתרחב לסביבות חדשות", אך בחברה עדיין לא מציינים אם בכוונתה להשיק בישראל שירות הסעות מלא, כפי שעשתה ברוסיה.
בנוסף לחברות אלה, גם מרכז הפיתוח של דיימלר (מרצדס) בישראל קיבל אישור לבצע ניסויים של רכב אוטונומי בישראל.
2. המוניות האוטונומיות של מובילאיי ופולקסווגן בתל אביב
באוקטובר האחרון הכריזה מובילאיי, לצד פולקסווגן וצ'מפיון מוטורס, על השקת שירות הזמנת נסיעות עם רכבים אוטונומיים בתל אביב, עד 2022.
הרעיון הוא לפרוש בעיר מאות מוניות חשמליות ללא נהג, שיאספו ויורידו נוסעים ברחבי תל אביב — כשבהמשך ייתכן כי הן גם יעבדו באופן שיתופי — עם קווים דינמיים וחכמים. מובילאיי אמורה לספק את הערכה הטכנולוגיה — חומרה, תוכנה, מודל בטיחות ומיפוי — עבור השלב הרביעי של נסיעה אוטונומית. כלי הרכב החשמליים עצמם יסופקו על ידי פולקסווגן, כשתפעול הצי ומרכז הבקרה ייעשה על ידי צ'מפיון מוטורוס, יבואנית פולקסווגן בישראל.
בשנים הקרובות תתבצע העבודה וההכנה של המיזם, כשכרגע עובדים במובילאיי על תחילת העברת הטכנולוגיה לכלי הרכב של פולקסווגן, אף שעדיין לא הוחלט באילו דגמים ספציפיים ייעשה שימוש בשירות עצמו כשיושק באופן מסחרי. "עד סוף השנה נתחיל לראות אותם מסתובבים בתל אביב בניסויים ראשונים", אומר דגן ממובילאיי. לדבריו, השירות יביא בשורה צרכנית לעיר: "העלות לקילומטר לצרכן בתל אביב תהיה נמוכה משמעותית ביחס למוניות רגילות". לדבריו, העלות הנמוכה נובעת מהיעדר נהג, וגם מהיכולת לבצע בקרה מרכזית של הצי, לחסוך זמן חיפוש של נוסעים ולבצע אופטימיזציה של זמן הנסיעה עם נוסעים משלמים.
3. המיניבוס האוטונומי של Navya בקמפוס אוניברסיטת בר אילן
אם הכל יילך כמתוכנן, כבר בשבועות הקרובים יתחיל לנסוע בקמפוס של אוניברסיטת בר אילן שאטל אוטונומי. הרכב נטול הגה, ונהג הבטיחות יוכל רק ללחוץ על הבלם במקרה הצורך. מדובר במיניבוס אוטונומי שלב 3 של חברת Navya הצרפתית, שמפעילה שירותים דומים בערים בעולם, כולל בלאס וגאס (שם הרכב היה מעורב בתאונה ביום הראשון להשקת השירות). האוטובוס מצויד בחיישנים ונעזר בסימונים על הכביש כדי לתכנן מסלול ולעקוף מכשולים.
המיניבוס אמור להגיע לישראל בתוך שבועות ספורים. בשלב הראשון הוא ייסע בשעות הלילה לצורכי ניסוי כתקופת הרצה, על פי דרישות משרד התחבורה, ואחרי כמה שבועות הוא אמור כבר להוביל אנשים בתור הקמפוס — ויצטרף למערך השאטלים החשמליים הקיים באוניברסיטת בר אילן, להובלת סטודנטים ואנשי סגל למחוז חפצם.
מטרת הפיילוט הזה היא גם מחקרית. ד"ר אייל יניב, ראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, עומד גם בראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטה ומרכז את הפיילוט עם Navya. לדבריו, "זו תהיה פלטפורמה לביצוע מחקרים בשלל נושאים. למשל, גורמים התנהגותיים — איך אנשים יגיבו לכלי הרכב ואם ירצו לנסוע בו. וגם ניסויים טכנולוגיים. למשל, אנחנו במחקר משותף עם חברה שמציעה פתרון שמוודא עירנות של נהג הבטיחות בכלי הרכב האוטונומי; אם הוא מזהה שהנהג נרדם, הוא מחדיר ריח מעורר לתא הנוסעים. נבדוק גם טכנולוגיות של הטענה מהכביש תוך כדי הנסיעה — מה שמאפשר להקטין את הסוללה ואת משקל הרכב. חברות טכנולוגיה רבות אחרות יתלבשו על הניסוי הזה".
4. אוטובוס ללא נהג של ST באשדוד
בימים אלה נרקם פרויקט של אוטובוס אוטונומי באשדוד, שיתוף פעולה בין חברת ST אנג'נירינג הסינגפורית ועיריית אשדוד. מטרתו היא להשיק ב–2020 אוטובוס ללא נהג, כשירות מסחרי, שייסע בין המכוניות בנתיבים מסוימים באשדוד, יעלה ויוריד נוסעים.
האוטובוס יהיה מצויד בטכנולוגיה של ST לצד טכנולוגיות וחיישנים של חברות ישראליות שמשתתפות אף הן בפרויקט. השלב הראשון כולל מיפוי של האזורים הרלוונטיים באשדוד, ואחריו — ייתכן שכבר השנה — יתחילו להתבצע ניסויים ראשונים באוטובוס בכבישים סגורים, ולאחר מכן גם בכבישים פתוחים. האוטובוס יכלול בהתחלה גם נהג ביטחון, שיוכל להשתלט על הרכב במקרה הצורך. ב–ST פיתחו באחרונה דגמים שונים של כלי תחבורה ציבורית אוטונומית, כולל כאלה עם 15–20 מושבים וכאלה עם 40 מושבים.
את המיזם מוביל עודד אפרתי, סגן נשיא ב–ST, ששהה בסינגפור בשנים האחרונות וחזר באחרונה לישראל כדי להקים את מרכז המו"פ של החברה. בדומה למיזמים אחרים, המטרה היא גם מחקרית: במסגרת ההכנות לפרויקט, נעשית עבודה משותפת עם כמה חברות סטארט־אפ ישראליות כדי לשלב טכנולוגיות בתחום החיישנים והסייבר באוטובוסים אלה.
5. מרכזי ניסוי ברחבי הארץ
סטארט־אפים, מוסדות מחקר וחברות גדולות מבצעים בשנים האחרונות ניסויים ברחבי הארץ, במרכזי הניסויים עבור כלי רכב אוטונומיים ותחבורה חכמה, שמופעלים על ידי חברת BWR ונתיבי איילון תחת משרד התחבורה.
הניסויים מתבצעים בקטעי כביש שעוד לא נפתחו לציבור (למשל נתיבי איילון, כביש 531 וכביש 6), וגם בבסיסים צבאיים. בכל המקומות האלה אפשר לבצע ניסויים בכלי רכב אוטונומיים בסביבה מבוקרת וסטרילית.
"אנו עובדים על הוספת יכולות נוספות כמו מתקני גשם, חול וסופות עבור הניסויים", אומר אמיר פלג, ראש חטיבת היבשה ב-BWR. "אנחנו יודעים להעמיד אזור ניסוי עם תפאורה, מסלולים ורמזורים, לקבל כבישים שלא יצאו עדיין לציבור, וחלקי כביש סגורים. למשל, עשינו עם הטכניון ניסוי במכונית מרוץ אוטונומית בקטע של כביש 6 לפני פתיחתו, ואנחנו עובדים במתקן ליד ראשון לציון, שם ניתן לבצע נסיעה רציפה בלי עצירה בלולאה של 2 ק"מ".
זריקות אבנים, תאונות והתנגדות של טראמפ: הצרות של המכונית האוטונומית בארה"ב
בעוד שבישראל כולם עדיין נלהבים מהאפשרויות הטמונות בעתיד הרכב האוטונומי, לא בטוח שנערכים כאן לתגובות־הנגד שעלולות להתעורר כשכלי הרכב האוטונומיים יתחילו להיות בולטים בשטח. זה בדיוק מה שקורה כרגע בארה"ב.
בארה"ב פועלים כבר כמה שירותי הסעות אוטונומיים מסחריים בקנה מידה רחב, בראשם Waymo, של אלפבית (גוגל) בפיניקס, אריזונה; ואובר בפיסטבורג, פנסילווניה. הם כבר מסיעים נוסעים בכלי רכב אוטונומי עם טכנולוגיות שפותחו בחברות, והזמנה דרך אפליקציה. אך מיזמים אלה נתקלו בלא מעט מהמורות: הרכבים של גוגל, למשל, נתקלו בעשרות מקרים שבהם אנשים תקפו את המכוניות האוטונומיות, חתכו צמיגים, השליכו אבנים, ניסו להוריד אותן מהכביש, חסמו את דרכן — ובמקרים מסוימים אף שלפו כלי נשק ואיימו על נהגי הבטיחות. ההערכה היא שהדבר נובע ממגוון חששות מפני הטכנולוגיה החדשה והשינויים החברתיים שהיא תביא — כולל אובדן משרות של נהגים.
גם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לא ממש מתלהב מהטכנולוגיה הזו. לפי דיווח באתר Axios, טראמפ אמר בדיונים פנימיים שלדעתו כלי רכב אוטונומיים לעולם לא יעבדו, שהם כלי רכב "משוגעים" ושהוא לעולם לא יסכים שמחשב יסיע אותו. "אתה יכול להעלות על דעתך שאתה נוסע במושב האחורי ופתאום מכונית מגיחה מעבר לפינה ואתה לא יכול לבלום?", תהה טראמפ.
עוד ב-TheMarker
סטיב ג'ובס רצה לנגוס בעולם - כל מה שאפל רוצה היום זה לנגוס בארנק שלנו
עמלה משולמת לא חוזרת: פייפאל שינתה מדיניות - והמוכרים זועמים
לפני שנה, מכונית אוטונומית של אובר דרסה למוות הולכת רגל באריזונה, לאחר שככל הנראה דעתה של נהגת הבטיחות הוסחה. בעקבות האירוע, הפסיקה אובר את הנסיעות האוטונומיות למשך תשעה חודשים עד שחידשה אותם רק בפיטסבורג, ובמתכונת מצומצמת בלבד.
זאת כמובן רק ההתחלה: כששירותי נסיעות אוטונומיים יתחילו לפעול באופן נרחב, בישראל ובעולם — צפוי להגיע גם גל ההתנגדות של נהגי מוניות ואוטובוסים שיחששו לאבד את פרנסתם.