חודשיים לפני סיום תקופת הפיילוט של המאגר הביומטרי, הגישה הרשות לניהול המאגר את הדו"ח לסיכום הפיילוט, בו היא ממליצה להפוך את המאגר לחובה על כל אזרחי ישראל - וכצפוי, הוא מעורר מחדש את הוויכוח הסוער סביב הצעד השנוי במחלוקת.

ישראל מתקדמת לתיעוד ביומטרי חכם
תעודת זהות ביומטרית | תמונת AVI: mako

שר הפנים היוצא, גלעד ארדן, מיהר להודיע כי הוא יקדם את המהלך: "יש לקדם ולפעול להחלה הדרגתית של החוק בהתאם ללוח זמנים מוגדר (...) פרויקט המעבר לתיעוד חכם משולב במאגר נתונים הינו פרויקט לאומי בעל חשיבות עליונה, כאשר על המדינה חלה חובה לאפשר לתושביה רמה גבוהה של ביטחון אישי והגנה על פרטיותם. החלת החוק על פי ההמלצה תאפשר למדינה לממש את חובתה כלפי אזרחיה ולהצטרף למועדון המדינות המתקדמות המיישמות מאגר ומציעות שירותי ממשל זמין המבוססים על מהימנות התיעוד וזהות האזרח".

גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, טען כי "תוצאות המבחנים (...) כולל יכולתנו לתת מענה מלא לחששות בדבר אבטחת המאגר וההגנה על הפרטיות, מדגישים את הצורך ביישום המאגר הביומטרי, אשר בעידן התיעוד הביומטרי החכם יאפשר את מניעת תופעת ההתחזות וגניבת הזהות".

שאלת הנחיצות נשארה פתוחה

אך הדו"ח רחוק מלהשביע את דעת המתנגדים, ואף הספקנים-קלות. היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, ציין כי "במהלך תקופת הניסוי, הרשות הביומטרית איחרה בכל מועד אפשרי להגשת דיווחים ועשתה ככל שניתן להימנע מדיון על נחיצות המאגר הביומטרי". לדבריו, "הדו"ח קובע כי המאגר הביומטרי 'נחוץ' כיוון שהוא הפתרון היחיד שעונה על המבחנים שהרשות הביומטרית קבעה לעצמה", אך הוא אומר כי חלופה אחרת נפסלה בנימוקים "לא רציניים". הוא מזהיר מהסכנה של הפיכת המאגר הביומטרי לחובה על כל אזרחי ישראל ב"מחטף", בתקופה שנותרה עד להשבעת הממשלה הבאה.

התנועה לזכויות דיגיטליות לא לבד: גם היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, מתחה לאחרונה ביקורת קשה על התנהלות הפיילוט, ואמרה בין היתר כי "בנקודת הזמן הנוכחית, כארבעה חודשים לפני תום תקופת הפיילוט בסוף יוני 2015, לא נראה כי בפני חברי הכנסת נמצאים כל הנתונים המאפשרים הכרעה בנושא נחיצותו של מאגר נתונים ביומטרי בתמיכה למערכת הנפקה של תעודות זהות אלקטרוניות".

רכלבסקי מאשרת את טענות התנועה לזכויות דיגיטליות, לפיהן "התשובה לשאלת הנחיצות של המאגר עדיין לא ניתנה, בין היתר מכיוון שלא מוצתה בדיקת כל החלופות האפשריות לטיפול בבעיית זיוף התיעוד הלאומי גם ללא קיומו של מאגר ביומטרי. גם מקריאת דו"ח תקופת הפיילוט השנייה, לא עולה מסקנה לפיה לא ניתן להפעיל מערכת אמינה של תעודות זהות אלקטרוניות ללא מאגר ביומטרי".

המבקרת מציינת כי "נראה כי המאגר איננו חף מטעויות וכי הוא לא יכול להתגבר על כל תרחישי הזיוף וההתחזות האפשריים. כמו כן, ברור כי לא ניתן להבטיח כי המאגר מאובטח באופן הרמטי שלא ניתן לפריצה. לעומת זאת, כבר כעת נצפו אפשרויות שעשויות לתת מענה אלטרנטיבי עם סכנה מופחתת של פגיעה בתושבים במקרה של דליפה של המאגר". היא מוסיפה כי דו"חות הרשות נגועות בהעלאת השערות לא מגובות וחצאי עובדות ללא סימוכין, ואף סותרים נתונים שהובאו בדו"חות של גופים אחרים, ביניהם מרכז המידע של הכנסת.