הכותרות הזועקות על האקזיט הענק של חברת מלאנוקס, שנמכרה ל- Nvidia תמורת 6.9 מיליארד דולר, הן כמובן מעוררות השתאות ומחממות את הלב. מלאנוקס היא, כידוע לכולם ולוויקיפדיה, חברת טכנולוגיה המתמחה בפיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת, המיועדים להעברה מהירה של מידע בין שרתים ומערכות אחסון לשוק מחשוב הענן ולמרכזי נתונים. אבל כשאתם משוחחים על זה סביב שולחן ארוחת הערב, עדיף שפשוט תגידו - היא עושה שבבים.

כפי שמזכירים רבים הבוקר, זו לא החלפת מזומנים נדירה במחוזותינו, ומדובר בהוכחה נוספת לכך שלא לחינם קוראים לנו אומת סטארט-אפ. הנה האקזיטים הגדולים ביותר שידע שוק ההייטק הישראלי עד כה:

1. מובילאיי: 15.3 מיליארד דולר

ענקית החומרה אינטל, שמייצרת פחות או יותר את כל מה שמחשב צריך כדי לפעול, הבינה בשנת 2017 שאם היא רוצה להיכנס לתחום הרכבים האוטונומיים ולהתחרות בגוגל, טסלה, אפל ויצרניות המכוניות המוכרות, היא לא ממש יכולה להתחיל מאפס. אז היא רכשה את מערכת הבטיחות המתקדמת של חברת מובילאיי הירושלמית, המסייעת לנהג לשמור על תשומת לב בזמן הנהיגה ולמנוע תאונות דרכים. על בסיס הטכנולוגיה הזו מבטיחה מובילאיי כי בשנת 2021 כבר נראה על הכביש רכבים שמסוגלים לנסוע מעצמם, ואינטל כבר בונה בימים אלה קמפוס ענק בגודל של 135 אלף מ"ר שיכיל את כל 2,500 העובדים של החברה המורחבת, ואפילו התחייבה כבר שתעביר את כל חטיבת המחקר והפיתוח שלה בתחום הרכב האוטונומי לישראל הקטנטנה.

2. פרוטרום: 7 מיליארד דולר

פרוטרום תעשיות בע"מ, לפי וויקיפדיה, היא חברה ישראלית שנוסדה בשנת 1933 ועוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח, ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה. למעשה, היא הייתה החברה השישית בגודלה בעולם שהתעסקה בזה, לפני שנקלטה ברדאר של החברה הראשונה, חברת IFF (International Flavors & Fragrances), שהחליטה לרכוש אותה תמורת 7 מיליארד דולר. לולא אינטל, כאמור, זו הייתה יכולה להיות המכירה הגדולה ביותר בשוק הישראלי אי פעם. פרוטרום הקימה מפעלים על בסיס הטכנולוגיה שלה בארה"ב, קנדה, אנגליה, אירלנד, סים ומרוקו, והיא משווקת יותר מ-70 אלף מוצרים ב-150 מדינות, ומעסיקה 5,600 עובדים ברחבי העולם. כעת, כאמור, היא כבר חלק ממשהו הרבה יותר גדול.

3. NDS: חמש מיליארד דולר

אקזיט הוא בדרך כלל עניין של פעם בחיים, ומעטות החברות שמצליחות להגיע למעמד רווחי שכזה. חברת NDS הירושלמית, לעומת זאת, הוכיחה שברק יכול להכות לא פעם לא פעמיים, כאשר נמכרה לא פחות משלוש פעמים במהלך העשור האחרון. החברה נוסדה בשנת 1988 בתור News Datacom – חברה שמייצרת מוצרי חומרה ותוכנה עבור ספקי טלוויזיה בתשלום (כמו למשל ממירים ומכשירי הקלטה). בשנת 2009 היא נמכרה לחברת Permira ולתאגיד החדשות של רופרט מרדוק תמורת 3.6 מיליארד דולר. אלא ששלוש שנים לאחר מכן, חברת Cisco Systems שעוסקת בפיתוח נתבים וראוטרים, רכשה אותה שוב מידיו של מרדוק, הפעם תמרת 5 מיליארד דולר, ובכך הפכה ליצרנית המובילה בעולם בשוק הווידאו לפי דרישה. אלא שהמעבר החד בתחילת העשור הנוכחי לפלטפורמות סטרימינג המבוססות על עננים כמו נטפליקס ויוטיוב הוביל לגל של פיטורים בחטיבת NDS של סיסקו, שלבסוף מכרה אותה בחזרה ל- Permira תמורת מיליארד דולר – חמישית מהסכום שאותו שילמה עבורה.

4. כרומטיס: 4.7 מיליארד דולר

אחד האקזיטים הזכורים ביותר במשק התרחש לפני 19 שנים: חברת כרומטיס הישראלית, שפיתחה ציוד אשר נועד לייעל את התעבורה על מערכות תקשורת עירוניות המבוססות על סיבים אופטיים, נמכרה לחברת לוסנט האמריקאית תמורת 4.7 מיליארד וכולם צהלו. אלא שהעתיד התברר כפחות מזהיר, שכן שנה אחת לאחר מכן סגרה לוסנט את חטיבת הסיבים האופטיים שלה ופיטרה 130 עובדים כתוצאה מבעיות ביקוש. בשנת 2001 נסגרה החברה סופית, אם כי אחד מהאנשים שהרוויח הכי הרבה מהעסקה – ולאו דווקא כלכלית – היה ח"כ אראל מרגלית, שניהל את קרן הון הסיכון JVP אשר השקיעה לראשונה בכרומטיס, והשתמש ברכישה כדי להזניק את הקריירה הפוליטית שלו.

5. מרקורי אינטראקטיב: 4.5 מיליארד דולר

חברת הטכנולוגיה הישראלית מרקורי אינטראקטיב בע"מ מנווה מונוסון לא הייתה שם שגור בפי אף ישראלי בשנת 2006, בעיקר משום שהיא לא התעסקה בפיתוח מוצרי צריכה אלא בפתרונות ושירותים שמיועדים לחברות ולעסקים. חברת HP, לעומת זאת, דווקא מאוד התעניינה בסחורה שלה, עד כדי כך שהוציאה 4.5 מיליארד דולר עבור רכישתה. מה זו הסחורה זו בדיוק? ובכן, תוכנות עבור ניהול ושליחה של יישומים, שירותי קונפיגורציה ושינוי, בדיקות איכות ומנהלי IT. דברים שכל עסק צריך, בקיצור. למרבה הצער, בשנת 2017 פיצלה HP את פעילות החברה לשני מוקדים שונים, ומיזגה את אחד מהם עם חברת מיקרו פוקוס הבריטית, שנקלעה לקשיים כלכליים בשנה שעברה וגורלה אינה ידוע.

6. פלייטיקה, 4.4 מיליארד דולר

חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה אחראית לכמה מהלהיטים הגדולים ביותר בתחום משחקי ההימורים ברשת, ביניהם אליפות העולם בפוקר, סלוטומניה ופוקר היט. אי שם בשנת 2011 היא נרכשה על ידי חברת Caesar’s Interactive Entertainment – כן, אותה החברה שאחראית למלונות הקיסר המפוארים בלאס וגאס וברחבי העולם – תמורת 80-90 מיליון דולר, ובשנת 2016 נרכשה שוב, הפעם על ידי תאגיד סיני, והפעם בשווי של 4.4 מיליארד דולר. פלייטיקה ממשיכה להתנהל מאז באופן עצמאי ואפילו לרכוש חברות משחקים משל עצמה, ביניהן חברת Supertreat האוסטרית וחברת Wooga הגרמנית, כשהאחרונה נמכרה לה תמורת יותר מ-100 מיליון דולר לפי הדיווחים.

אזכור של כבוד - וויז, 1.1 מיליארד דולר

הידעתם ששמה של אפליקציית וויז הוא לא רק רפרנס לדרך שבה מבטאים ישראלים בעלי מבטא גס את המילה "ways", אלא גם שילוב עם המילה "maze", כלומר מבוך בדרכים? לגוגל, בכל מקרה, זה לא היה אכפת – היא הוציאה 1.1 מיליארד דולר בשנת 2013 כדי לרכוש את איך שלא קוראים לאפליקציית הניווט הישראלית הזו. החידוש באלגוריתם של וויז היה לאו דווקא הניווט הפשוט באמצעות GPS, אלא היכולת להשתמש במידע של משתמשים אחרים ובחכמת ההמונים כדי ליצור מפת תנועה שמתעדכנת בזמן אמת, וניווט שמתחשב בתנאי השטח בפועל. כבר במעמד הקנייה הכריזה גוגל כי היא לא מתכוונת לשלב את וויז בתוך אפליקציית המפות שלה עצמה, אלא לשמור עליה במותג נפרד ועצמאי. מה שכן, הטכנולוגיה שלה בהחלט סייעה לפתח ולשפר את גוגל מפות.