זה מתחיל אי שם בשלבים יחסית מוקדמים בחייהן, כשרוב המורים במגמת מדעי המחשב הם גברים, ובחוג הרובוטיקה אין כמעט חברות או מדריכות נשים. כך זה גם ממשיך. אנו לומדים הרבה מתוך חיקוי. נערות בוחנות את הנשים שסביבן, כל הזמן, בכל מקום ובכל מדיה, וכך הן לומדות מפנימות ומחקות את מה שהן רואות. הן בוחנות גם את הדמויות הגבריות שנמצאות סביבן.
כשנערות אינן מכירות או נחשפות לנשים בתחומי הטכנולוגיה, בטח בגילים יחסית מוקדמים, נטייתן תהיה לבחור מסלולי קריירה אחרים. בדרך כלל, בתחומים בהם כן קיימות נשים המהוות עבורן מודל לחיקוי. כך, אחוז הנערות שבוחרות מגמה טכנולוגית בתיכון עומד היום על כ-30%, כלומר מתוך כיתה ממוצעת של 35 תלמידות ותלמידים, רק 10 נערות יבחרו ללמוד במגמת מדעי המחשב.
חבל.
נערות עלולות לפספס כך תחום רחב שבו הן יכולות להביא לידי ביטוי את היצירתיות שלהן, תכונות וכישורים כמו פתרון בעיות, לוגיקה, חשיבה חישובית, תקשורת ותשומת לב לפרטים.
הפספוס הוא לא רק של הנשים, אלא של קהילה טכנולוגית רחבה שלא נתרמת מהמגוון האנושי שיש. כך מתחדד גם בידול תעסוקתי בשוק העבודה, הנגזר גם מפערי שכר בין נשים לגברים. עקב אבחנה שגויה בין מקצועות "נשיים" טיפוסיים, המקנים רמות שכר נמוכות לבין מקצועות הנפוצים בקרב גברים כתכנות בעלי רמות שכר גבוהות.
בנוסף, נפגעת גם היכולת לעלות למדרג הסוציו אקונומי גבוה יותר - על פי דו"ח קטליסט, נשים במשרות מדע וטכנולוגיה בארצות הברית הרוויחו 35% יותר מנשים העובדות במשרות שאינן טכנולוגיות, ו-40% יותר מגברים במשרות שאינן טכנולוגיות. חיבור של נשים יניב צמיחה כלכלית ושוויון הזדמנויות.
לכן, בשנים האחרונות, ארגונים שונים, חברות היי טק ומערכת החינוך משקיעות מאמצים שונים לעודד נערות לבחור בכיוון הטכנולוגי, בפרט בתכנות. קמות יוזמות חברתיות רבות ואקדמיות המציעות אירועי קידוד לנשים ולנערות על מנת לסיע בצמצום הפער המגדרי בטכנולוגיה ושינוי התדמית. הארגונים הללו מקיימים מפגשי לימוד תכנות של נערות בהדרכת נשים שעוסקות בתחום בעצמן אשר יהוו מודל חיקוי.
סיבה מרכזית נוספת לכך שנערות נמנעות מללמוד כתיבת קוד היא האמונה הרווחת והשגויה, כי אין להן אותה יכולת מולדות שיש לנערים. זאת למרות שמחקרים מראים פעם אחר פעם שבממוצע אין הבדל ביכולות אלו בין נשים לגברים, לא בילדות ולא בבגרות. ולא רק זה. נערות נוטות להשוות את עצמן באופן מתמשך לנערים שנחשפו לטכנולוגיה בגילים צעירים יותר - נערים ששיחקו בילדותם במשחקי מחשב, רובוטריקים, משחקי וידיאו ואפילו משחקי חשיבה שנתפסים (ללא שום סיבה מוצדקות והגיונית) כ"גבריים" יותר.
למרבה המזל, סוג כזה של חשיבה סקסיסטית, המניחה הבדלים נוירולוגיים לכאורה בין נערים לנערות, מאותגר כעת באגרסיביות יותר מבעבר ושאריותיו הן בעיקר תוצאה של התניה חברתית. יש להוקיע חשיבה כזו עוד מבית הספר היסודי ואפילו עוד מהגן.
כיום ברור כי היכרות והבנה בטכנולוגיה ובקוד היא האוריינות החדשה. הדוברות את השפה הן בעלות מיומנות שתאפשר להן להשתלב במגוון תחומים. תכנות מסייע לפתח חשיבה ביקורתית ורציונלית להתמודד עם בעיות גדולות ולפרקן לבעיות קטנות יותר הניתנות לניהול. כל זאת דורשים ביצירתיות ובהגיון.
חשיפה מוקדמת לקוד הינה קריטית להגברת יכולות הלמידה. עבור ילדים וילדות, קידוד הוא כלי יצירתי, מהנה המאפשר למידת דברים חדשים, התנסויות מגוונות, חשיבה מתמדת על רעיונות יצירתיים והתמודדות עם אתגרים מעניינים. בנוסף, כתיבת קוד היא כלי נהדר להתנסות בלמידה מטעויות, נקודה קריטית עבור נערות, שמחונכות למצוינות מגיל צעיר, ועל כן נוטות לוותר מהר יותר כשההצלחה לא בטוחה.
למידת קוד היא אחת המיומנויות המשמעותיות והחשובות בתקופתנו, ואינה שמורה לגברים בלבד. מלבד פיתוח מיומנות מקצועית, תכנות מאפשר פיתוח מגוון כישורים ומיומנויות אישיים שחשובים בכל תחום שהוא: יצירתיות, נחישות, התמדה ונכונות להתמודד ולא לוותר גם כשנתקלות באתגרים או חוות וחוסר הצלחה. אבל אחת התוצאות הטובות ביותר של למידת קוד היא האופן בו היא יכולה לאפשר לנשים וילדות לשנות את הנרטיב של החברה ובעיקר עבור עצמן.
הכותבת היא לימור הררי, ראש המרכז לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך באקדמית גורדון. האקדמית גורדון תקיים את שבוע הקוד הבינלאומי בין ה-16-12 בדצמבר במסגרתו יוצעו לקהל הרחב מגוון סדנאות זום בנושאי קידוד ותכנות.