כולם מתלהבים מרכישת טלוויזיות HD, בעיקר לקראת המונדיאל, ולא בכדי: טלוויזיה כזאת היא הרכישה הכדאית ביותר למי שמחפש את חווית הצפייה הכי מרגשת, כי הכל נראה יותר טוב ב-HD. הפרטים חיים יותר, אפילו שידורים רגילים נראים הרבה יותר טוב. למעשה, הפורמט הזה הוכיח את עצמו כל כך, שאפילו לחברות הלווין והכבלים יש ערוצים ייעודיים המשדרים בטכנולוגיית HD.  אבל מה זה בכלל, ה-HD הזה, ולמה הוא יכול לעשות לכם מהפכה בסלון.

ההגדרה של HD

טלוויזיות HD (או טלוויזיות בהפרדה גבוהה, בעברית) הן כאלה התומכות בשיטת שידור חדשה, כזאת הנותנת איכות תמונה גבוהה יותר. אבל יש פה הרבה יותר מזה: טלוויזיות HD מוגדרות בשלושה פרמטרים: גודל התמונה (רזולוציה), מערכת הסריקה וקצב הפריימים.

רזולוציה: כמה פיקסלים

רזולוציה היא הפרמטר הקל ביותר להסבר: הוא מגדיר לנו כמה פיקסלים יש על המסך. ככל שיש יותר פיקסלים (נקודות על המסך), כך התמונה חדה יותר. נסו להיזכר במחשבים הישנים, הענקיים והמכוערים שהיינו רגילים אליהם - המסך שלהם הציג רזולוציה של 800x600. אם שכחתם איך זה נראה, היכנסו לרגע להגדרות המסך במחשב שלכם ובחרו ברזולוציה הזו. נזכרתם ונחרדתם? יופי, תחזרו חזרה לרזולוציה הנורמלית ונמשיך.

הרזולוציות הסטנדרטיות ל-HD הן 1280x720 ו-1920x1080. המשמעות היא שיש בטלויזיה 1,920 פיקסלים על הציר האופקי ו-1,080 פיקסלים על הציר האנכי, או סה”כ 2,073,600 פיקסלים על המסך כולו (לשם השוואה, בטלוויזיות ישנות היו על המסך 480 פיקסלים בלבד). כשמנסים להבין את ההבדל בין המכשירים השונים רואים רק מספר אחד, את מספר הפיקסלים האנכיים, ולכן אם תחפשו באינטרנט מידע על טלוויזיה, תראו מספר כמו 1080p.

טלוויזיה (צילום: DaveLongMedia, Istock)
את המונדיאל הזה אתה תראה ב-HD, מה שזה לא אומר | צילום: DaveLongMedia, Istock
סריקה: איך מתארגנים הפיקסלים על המסך

את המספר הבנו, אבל מה המשמעות של האות? מערכת הסריקה של הטלוויזיה יכולה להיות אחת משני סוגים: P שמייצגת את המונח Progressive Scanning, או האות I שמייצגת את המונח Interlaced Scanning. ההבדל ביניהם הוא במהירות הסריקה של התמונה: מערכת P סורקת את התמונה במהירות כפולה מזו של I. מהסיבה הזו שינויים בצבע ובתמונה נראים טוב יותר על טלוויזיות 720p או 1080p.

זכרו שהתמונה הגדולה שאנחנו רואים מורכבת מהמון נקודות קטנות. במערכות סריקה P התמונה נוצרת שורה אחרי שורה במהירות עצומה (אחרי הכל, אנחנו לא שמים לב לזה בכלל - עבורנו התמונה נקייה לחלוטין ורציפה). בטלוויזיות מסוג I התמונה נבנית בשתי וערב: קודם מופיע הפס האופקי הראשון ואז הרוחבי הראשון ואז האופקי השני והרוחבי השני וכן הלאה.

מהירות: כמה פריימים מוצגים בשנייה

הפרמטר השלישי מופיע בעיקר בפרטים הטכניים של המכשירים, אבל לפעמים גם על שם המוצר. הפרמטר הזה קובע את מהירות הפריימים שהטלוויזיה מציגה בשנייה. אם אתם רואים שהטלוויזיה היא מסוג 1080p25 המשמעות היא שהטלוויזיה מציגה רזולוציה של 1920x1080 עם מערכת סריקה מתקדמת (Progressive), והיא מציגה 25 פריימים בשנייה (שהיא תצוגה סטנדרטית לחלוטין של פריימים). המהירויות כאן נעות בין 23.976 ועד 60: ככל שהמספר הזה גבוה יותר, כך התמונה תראה חלקה יותר - במיוחד כאשר יש הרבה תנועה על המסך.

תמונה מפוקסלת (צילום: istockphoto)
כל המסך נקודות נקודות | צילום: istockphoto

אם אתם צופים בדרמה קומית, לא יהיה למספר הזה משמעות. אם אתם צופים בסרטי פעולה, או חשוב יותר, במשחקי המונדיאל, אתם תראו הבדלים מאוד ברורים כשמצלמה נעה במהירות ממקום למקום: מספר קטן של פריימים ייצור תמונה נמרחת ומטושטשת כשהמצלמה חולפת על השדה במהירות.

רגע לפני שנעבור לנושא הבא, נחזור לרזולוציה ונציין משהו חשוב אחד. השידור הפופולרי ביותר היום הוא 720p, והמשמעות היא שאם יש לכם בחירה בין 720p לבין 1080i עדיף לקחת את ה-720p. אם הבחירה היא בין 720p לבין 1080p, הרי שאתם רוצים לקחת את ה-1080p.

מה צריך כדי לצפות בשידורי HD

אז יש לכם טלוויזית HD בסלון, והחיים הם חופשה חלומית אחת. אתם יכולים עכשיו לראות מה שאתם רוצים, והכל יראה הרבה יותר טוב. לפחות זו התחושה שתקבלו כשאנשי המכירות יספרו לכם כמה התמונה טובה יותר עם טלוויזית HD. אבל האמת היא שהטלוויזיה היא רק חלק מהמשוואה. אם השידור שאתם שולחים אל הטלוויזיה אינו שידור HD, הרי שהטלוויזיה לא תוכל לעשות הרבה בעניין.

המקור הראשון אליו אנחנו פונים כדי לבדוק שידורי HD הם חברות הערוצים - הלווין והכבלים. שתי החברות מציעות ערוצי HD, ובשני המקרים וודאי גיליתם שזה לא מספיק רק לרכוש את חבילת הערוצים, אלא שעליכם לשדרג את הממיר שלכם לממיר חדש. הסיבה לשדרוג צריכה להיות ברורה - אמרנו שאם המכשיר לא יכול לשדר HD, לטלוויזיה אין מה לקלוט. הממיר החדש כולל חיבורים התומכים בהעברת אות HD אל הטלוויזיה. אלו יכולים להיות HDMI, DVI או קומפוננט. חיבור HDMI הוא הטוב ביותר, ומעביר לא רק את התמונה אלא גם את הקול מהממיר אל הטלוויזיה.

פיקסלים (צילום: Gregory Bajor, Istock)
אנחנו לא רואים את זה, אבל ככה הם מסתדרים להם. פיקסלים | צילום: Gregory Bajor, Istock

מה יש בכלל לראות ב-HD?

כעת שיש לכם ממיר חדש וטלוויזיה חדשה, ניתן להתאכזב כמו שצריך מההיצע. יש מעט מאוד ערוצי HD המשודרים היום בארץ: בחברת הלווין YES, למשל, יש 11 ערוצים בלבד. תשעה מתוכם מגיעים כחלק מהחבילה הנכללת בשדרוג הממיר, שני האחרים הם ערוצי ספורט שיש לרכוש בנפרד, והמצב אצל המתחרים לא טוב יותר.

אם אתם חיים בארה”ב, תגלו שכמעט כל ערוץ מגיע ב-HD, אפילו ערוץ מזג האוויר. אבל אל תאמרו נואש, יש עוד דברים שאפשר לעשות עם טלויזית HD, ואחד מהם הוא לשחק.

קונסולות המשחק xBox ו-Playstation 3 תומכות שתיהן בפורמט HD. אם יש לכם משחקים שמנצלים את הפורמט הזה, הרי שתוכלו ליהנות מאיכות תמונה מדהימה במשחקים השונים. אם אנחנו כבר מזכירים משחקים, חשוב לציין שוב שאם אתם משחקים במשחקי פעולה רבים, עדיף שתרכשו טלוויזיה התומכת בסריקה מתקדמת (P) ומקצב גבוה של פריימים.

אין תמונה
איכות תמונה מדהימה במשחקים

במידה ויש לכם Playstation 3, הרי שיש לכם עוד מקור לשידורי HD, ה-Blueray. כל היתרון שיש לסרטים המגיעים על גבי Blueray הוא השידור ב-HD. אם קניתם או ראיתם דיסק Blueray וודאי שמתם לב שכתוב עליו אם הוא מתאים לטלוויזית 1080 או 720. בכל מקרה סרטים וסדרות המגיעים על Blueray יאפשרו לכם ליהנות מאיכות תמונה גבוהה ולשקוע אל תוך המסך בנוחות מכהת חושים.

גם אם אתם לא צופים ישירות מהדיסק אלא מהעותק הדיגיטלי שהורדתם (באופן חוקי כמובן) מאתרי שיתוף הקבצים המועדפים עליכם, עדיין תוכלו ליהנות מתמונה חדשה ומאיכות HD מלאה. מה שחשוב במקרה הזה הוא לדאוג שהמחשב (ממנו אתם משדרים את הסרט) מחובר לטלוויזיה באחד מחיבורי ה-HD אותם הזכרנו כבר.

ההבדל בין HD לבין HD Ready

על פניו לא צריך להיות הבדל בין טלוויזיות המסומנות כ-HD לבין HD Ready. התווית HD Ready נוצרה כדרישה באירופה להציג טלוויזיות שיש להם את הדרישה המינימלית לקבלה והקרנה של שידור HD. בפועל ניתן היה למצוא הרבה מאוד טלוויזיות שאולי היה להן את מספר הפיקסלים הנדרש, אבל זה לא שינה כלום כי לא היה להן חיבור HD. כדי להתגבר על העניין הזה יצאה תווית חדשה HD Ready 1080p. המשמעות של זו היא שהטלוויזיה פועלת בתקן הגבוה ביותר (ולכן תומכת בתקנים הנמוכים יותר של 720p ו-720i).

ההמלצה הטובה ביותר היא להתעלם מהתוויות האלו, מאחר ויש הרבה מאוד דרכים בהם יצרניות המסכים יכולות לזכות בתווית מבלי לעמוד באמת בסטנדרט. אם אתם רואים טלוויזיה שאמורה להיות מסוגלת לעבוד עם HD, פשוט בדקו את שלושת הפרמטרים שציינו בתחילת הכתבה והאם יש לה חיבור HD - שהוא (למי ששכח): חיבור HDMI, DVI או קומפוננט. חשוב גם לדעת שקומפוננט הוא חיבור אנלוגי שמסוגל לשדר אות דיגיטלי, או במילים אחרות: אם הטלוויזיה נמכרת לכם כ-HD ויש לה רק קומפוננט, כדאי לכם לדרוש הנחה משמעותית כי אתם לא תיהנו מאיכות מקסימלית.

מה עושה טלוויזיית HD לשידור רגיל

לבסוף נותר לנו לחסל מיתוס אחר אחרון. שידור רגיל לא נראה טוב יותר על טלוויזיית HD, ולרוב זה הפוך. ממירי HD של שידורי הלוויין והכבלים יציגו את רוב השידורים בצורה רגילה, אבל תוכלו להבחין מידי פעם שהערוצים הרגילים משדרים תמונה שנראית פשוט מוזר. הסיבה היא שהטלוויזיה מנסה לפצות על האות הנמוך, ולייצר שידור HD מלאכותי. במקרה הזה האיכות הנמוכה (יחסית) של התמונה הופכת להיות בולטת יותר על פני המסך. יש טלוויזיות שמאפשרות להפסיק את הפיצוי הזה דרך התפריטים השונים שלהם, וחשוב לבדוק את זה מול היצרן.

מצוידים בכל המידע הזה, תוכלו לבצע בחירה נבונה יותר של מסכים ולדעת למה לצפות כאשר אתם מציבים את המסך החדש בבית ומחברים אליו את כל המכשירים השונים. צפייה מהנה.

>> עזבו אתכם מ-HD, תכירו את הדור החדש: טלוויזיות בתלת מימד