באוסף העשיר של רגשי הנחיתות שבאמתחתי שמור מקום מיוחד לעובדה שמהרגע שהיה בבעלותי מכשיר סלולרי, תמיד זה היה מכשיר שכבר יצאו לו שתיים שלוש גרסאות משופרות יותר. לכן, כבר כשקיבלתי לידיי את מצלמת האקסטרים החדשה של פולורואיד הרגשתי איך אני הולכת לעבור תהליך תיקון מזכך. אמנם לכל משפחה סמי בורגנית ומעלה יש מצלמת גו פרו, אבל לי יש דגם חדש של חברה מהאייטיז שעושה קאמבק, והיא נראית ממש כמו הלוגו של אינסטגרם!
הקובייה הקומפקטית ליוותה אותי במשך כשבועיים לכל מקום שאליו הלכתי, וכשזכרתי שהיא קיימת אפילו צילמתי איתה סרטונים למכביר. פעילות האקסטרים שלי כללה בעיקר אכילת מרק ראמן מפוקפק בקפיטריה של קשת, אבל לא כי חלילה אני אדם שנמנע מספורט אתגרי בשעות הפנאי, אלא בעיקר עקב העובדה שהמגנט החזק שבתחתיתה פשוט זועק "הצמידי אותי לכף!".
כשכבר ניסיתי לערב אותה בספורט האתגרי הנודע "טרמפ על טוסטוס מרמת החייל" גיליתי שאין ממש מה לעשות איתה כי אין שום דרך נוחה לחבר אותה לקסדה או לטוסטוס. אז איך התוצאות? המצלמה מסוגלת לצלם סרטונים בין תקן 720P ל-1080P ולהקליט בקצב של 30 פריים לשנייה, כך שהווידאו נראה חלק ונעים, אבל נראה טוב בעיקר בתאורה טובה (או לפחות סבירה). בתנאי תאורה קשים התוצאה הזכירה את הסרטונים שהפלאפון שהיה לי ב-2010 סיפק. מבחינת הסאונד - כשהווידאו הוקלט עם סאונד הוא היה ממש סבבה, אבל היו סרטונים שבלי כל סיבה נראית לעין - לא נשמעו בכלל לאוזן.
בנוסף, אפשר לצלם גם תמונות סטילס, אבל עדשת 35 המילימטר מספקת שדה ראייה רחב של 124 מעלות, ומעוותת את פרופורציות התמונה בצורה שמאוד לא החמיאה לנודלס שבמרק. מבחינת סוללה, זו אמנם מספיקה לכשעה וחצי של צילום וידאו, אך באין שום חיווי בדמות מסך מובנה או שידור אלחוטי לסמארטפון, אפשר רק לנחש מה מצלמים. אני אמנם חובבת גדולה של עקרון האקראיות, אבל קרה לי לא פעם שחשבתי שצילמתי סרטון מושלם ומה שקיבלתי היה רקטום של בולדוג צרפתי.
התפעול מאוד פשוט אך עם זאת קצת מבלבל: למצלמה כפתור אחד בלבד, שלחיצה ארוכה עליו מפעילה את המצלמה. לחיצה בודדת תשמור תמונה, לחיצה כפולה תפעיל את הקלטת הווידאו ולחיצה ממושכת תכבה את המצלמה. כל לחיצה מלווה בצפצוף שלא ניתן לכבות אות, דבר שיכול לחבל בעבודה עיתונאית חשאית כנדרש במקצוע.
העברת הסרטונים והתמונות למחשב מתבצעת באמצעות כבל USB רגיל, כזה שמשמש לחיבור והטענת כל סמארטפון שהוא לא אייפון, אבל הכבל שסופק עם המצלמה היה קצר מנשוא ובאיכות כזו שאחרי שתי העברות הוא התעקם וסירב לגשר בין המצלמה למחשב. הסרטונים נשמרים בפורמט MOV שלאף אחד בעידן המודרני אין מה לעשות איתם מבלי להגיע לאתרים מפוקפקים שימירו אותו לפורמט פופולרי יותר.
עיצוב המצלמה מאוד מזמין וגרר הרבה תגובות נלהבות, וכך גם המחיר – 500 שקל, אבל רק לכאורה. המצלמה מגיעה ללא כל שטח אחסון פנימי, כך שכדי להשתמש בה צריך לרכוש כרטיס מיקרו) SD עד לנפח של 32 גיגה. עדיין זול בהרבה ממצלמת גו פרו ממוצעת, אבל באין כל חצובה או רתמה, רוב הזמן הרגשתי שנתנו לי מצלמה צעצוע כי לא סומכים עלי עם כפתורים של אנשים מבוגרים.