מה זה גדול, עגלגל, מרשים אבל מכוער? לא, זו לא המזרקה של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף, אלא מייזו פרו 6 פלוס, מכשיר הדגל החדש של אחת היצרניות הסיניות המובילות.
המכשיר החדש, שמיובא ונמכר ברשת "באג" ב-1,999 שקל לאחר ביטול מס הקנייה על סמארטפונים, הוא אחד המכשירים הסיניים הטובים שיש: מייזו מתגאה משחר קיומה בשימוש ברכיבים זהים למכשירים של המותגים הגדולים, וגם הפעם אפשר למצוא בו מעבד של סמסונג, מסך של סמסונג ומצלמות של סוני. אבל בפועל, הוא עדיין סובל מכמה מחלות סיניות שנראה שעוד לא נמצא החיסון נגדן.
בואו נגמור מהר עם הדברים הרעים, כדי שנוכל לחזור לסיבה שהגדרנו אותו "אחד הסיניים הטובים שיש":
פרו 6 פלוס מגיע עם אחד הממשקים המכוערים שראינו אי פעם במכשיר אנדרואיד, ורוב היחידות שנשלחו לעיתונאים הגיעו בלי אפליקציות גוגל, כך שכדי לגשת לחנות נאלצנו קודם להשתמש באפליקציית החנות של מייזו עצמה ולהוריד ממנה את אפליקציית החנות של גוגל. הכי התרעת יקום קורס. גם הבחירה של החברה לוותר על כפתורי חזרה וריבוי משימות המסורתיים, לטובת הפיכת כפתור הבית לכפתור החזרה ומחוות גרירה של האצבע מתחתית המסך כלפי מעלה לכניסה למסך האפליקציות הפתוחות, פוגעת לדעתנו במה שיכול היה להיות סיני שינצח סוף סוף את אפל, סמסונג, LG ושות'.
כמה ממאפייני התוכנה שלו לא עובדים כמו שצריך. כך, למשל, מנגנון התאמת הבהירות לתנאי הסביבה נטה לשנות את עוצמתה בקיצוניות ללא סיבה כאשר אנחנו בתוך בניינים, אבל ביציאה לאור שמש פתאום לקח לו 2 דקות שלמות להתאים את תאורת המסך לתנאים החדשים. גם חיישן הקרבה "נתקע" לאחר שהצמדנו את המכשיר לראש לשיחה בזמן שהזענו, מה שנעל את המסך ("נעילת לחי", שמיועדת למנוע לחיצה של הלחי על המסך בזמן השיחה) עד לפעם הבעה שניגבנו את חלקו העליון של המכשיר.
ואחרי שסיימנו עם הרע, נגיע לטוב - ויש המון טוב במכשיר הזה:
כאמור, המעבד שלו הוא של סמסונג, וזה מורגש. פרו 6 פלוס הוא מכשיר מהיר, שלא עושה לעצמו הנחות ועומד בכל משימה שרק תעלו על הדעת. למעשה, הופתענו לגלות שמדי פעם הוא מכריח את האפליקציות הפתוחות ברקע להיסגר - פשוט לא היה צורך בכך, מכיוון שהמכשיר לא הושפע מהן כלל ועבד ללא גמגומים.
גם המסך הענק בן ה-5.7 אינצ' הוא של סמסונג, מה שאומר שהוא מסוג AMOLED בעל הצבעים הצעקניים שכולנו למדנו עם השנים לאהוב ו"שחור אמיתי", שבזכותו אפשר להדליק במסך ההגדרות מצב בו מוצג שעון על המסך כאשר הוא מכובה כמעט בלי לצרוך סוללה.
המצלמות של המכשיר - גם מלפנים וגם מאחור - מצוידות בחיישני 12 מגה-פיקסל של סוני. הם אמנם מצוינים ומצלמים תמונות בעלות צבעים ריאליסטיים מאוד, אך נוטים לגרעון יותר מאייפון או גלקסי - תופעה שכנראה היא יותר אשמתה של סוני מאשר של מייזו, מכיוון שגם מכשירי סוני לא תמיד מצליחים להפיק מהחיישנים של עצמה את התוצאות שהאייפון, המשתמש בהם גם הוא, מוציא מהם.
גוף המכשיר מזכיר מאוד מכשירים של יצרניות סיניות מסוימות שמשקיעות המון בגוף אבל מתקמצנות על המפרט - הוא מתכתי ומעוגל בכל צורה שתרצו, והתחושה שלו ביד כל כך חזקה שלא תרצו להניח אותו. אבל כפי שציינו, מייזו היא לא יצרניות סיניות אחרות והגוף היפהפה לא מסתיר רכיבים גרועים, אלא כאלה שלא היו מביישים אותו גם אילו היה עשוי פלסטיק שקוף.
פרט קטן אבל גדול שאי אפשר להתעלם ממנו: מייזו 6 פרו הוא אחד המכשירים היחידים שמגיעים עם אפליקציית הקלטת שיחות מובנית. זה נשמע לכם כאילו "מה הוא מתלהב? אפשר להוריד אחת כזו מהחנות" - אבל בפועל, אפליקציה שמשולבת בתוך ממשק החייגן נוחה בהרבה מכל אפליקציית צד שלישי שתמצאו בגוגל פליי.
הסוללה של המכשיר החזיקה לנו כמעט יומיים שלמים בשימוש סביר של מעט שיחות, התכתבויות מזדמנות והאזנה למוזיקה בדרך אל העבודה וממנה תוך כדי גלישה. בשימוש כבד יותר, שכלל צפייה של כמה שעות בנטפליקס בדרכים, החזיק המכשיר יום עבודה עד שעות הערב המאוחרות.
כל זה, במחיר של 1,999 שקל, הוא בהחלט תמורה טובה מאוד לכסף. אחרי הכל, מבין כל החסרונות שציינו, המצלמה היא הדבר היחיד שמנע מאיתנו לרכוש מכשיר כזה בעצמנו - כרגע, המכשירים של אפל, סמסונג ונוקיה (כן, יש לחלקנו מכשירים כאלה) עדיין מספקים תמונות ראויות יותר לפרסום ב-NEXTER. אבל נראה לנו שגם את החיסרון הזה עוד תמצא מייזו דרך לפתור.