אם הגורל היה מחליף ביני ובין טום הנקס והופך אותי לכוכב הסרט "ביג", כנראה שהייתי מנסה להמציא את המיפוזאור. דינוזאור רובוטי המתהדר בשלל פעולות, קולות ומצבי רוח? עם אפשרות להרחבת מנעד המשחקים עם אפליקציה?! קשה לחשוב על משהו שמרגש יותר ילדים. מדובר בצעצוע המושלם, הייתי אומר לעצמי במשרד חברת הצעצועים הניו-יורקית, בזמן שהחבר הכי טוב היה מנסה לשכנע אותי שבעצם עדיף לי לחזור ולהיות בן 13.
בעצם, כבר חזרתי להיות בן 13 בזכות הצעצוע הזה. מדובר בכלי שמייצב את עצמו על שני גלגלים, א-לה סגוויי, ודוהר ברחבי הבית לפי הוראותיך, או לפי כללים שונים ומשונים שצריך להפנים לאורך זמן. הוא מגיב ל-10 תנועות מוגדרות מראש, כגון כיסוי עיני המיפוזאור, תנועת יד מעגלית, מחיאת כף או משיכה בזנב. גם ממרומי גילי הכרונולוגי מצאתי את התכונות האלה נחמדות, אבל לא אמינות ב-100 אחוז. נדרש זמן להבין וללמוד מה קורה באמת בעקבות כל מחווה. שותפתי למשחק, רק בת 7, התלהבה מזה הרבה פחות, ואחרי שני ניסיונות מוצלחים וארבעה כושלים, עברה לדברים אחרים.
פופולארי הרבה יותר היה כדור הפלאים שמגיע עם המיפוזאור, שמוסיף ממד נוסף ומלהיב לכל הסיפור. בעזרת ששת המצבים השונים של הכדור מגלים את טכנולוגיית ה-GPS של החברה, שיוצרת קשר בין הדינוזאור לבין הצעצוע החביב עליו. ניתן לגלגל את הכדור ולצפות בהנאה בדינוזאור עוקב אחריו (ומתקן את עצמו תוך כדי, רוב הזמן), או להשתמש בתכונה הנחמדה מכולן, שהיא הובלה ב"רצועה" וירטואלית ברחבי הבית. לא ברור למה, אבל צעצוע שעוקב אחריך זה עניין מרגש. התכונה המוזרה והמשעממת מכולן: ביטבוקס. כן, הדינוזאור מצטרף למהפכת הראפ. של 1983. בחברה של טום הנקס היו מתלהבים מזה מאוד.
מדובר בצעצוע רועש למדי. יש ברעשים האלה משהו לא אלגנטי בכלל. כלומר, אפשר היה לשפר את איכות הסאונד. האישיות שלו גם היא עניין שלא הובהר עד הסוף. הוא יכול להיות סקרן, נרגש או רגזן. כל רגש משנה את סוג האינטראקציה עם המיפוזאור. לכאורה, הוא אמור "ללמוד" מכל אינטראקציה. לא אני ולא שותפתי הצעירה הצלחנו להבין מה הוא לומד בדיוק, אבל לחובתנו ייאמר שלא השקענו בחינוך. מצבי הרוח עצמם, יש לציין, לא משפיעים באופן מהותי על המשחק.
אבל מה שאמור לרגש באמת הוא השימוש באפליקציה. הסמארטפון הופך לשלט רחוק של הדינוזאור השועט ברחבי הבית במהירות ונחישות מפתיעים. ההגאים דורשים טיפול עדין כדי להימנע מהתנגשויות אינסופיות או סיבובים במקום. נערים ונערות בוגרים יתמודדו עם זה יפה. ילדים צעירים יותר יתקשו. ואכן, בת השבע העדיפה להאכיל אותו במיני מאכלים מהאפליקציה, ופחות לשלוח אותו לגיחות לרחבי הבית.
בשורה התחתונה, הגשמת החלום הזו מעייפת אחרי כמה זמן. כל תהליך הגילוי וההבנה של הפעלת המיפוזאור מרגשים למדי, אבל לאחר כמה זמן, הוא מתחיל לעייף. הוא מרגש במשחק עם ילדים אחרים (בתנאי שאלה מתחלפים), אבל בתור צעצוע שעומד בפני עצמו הוא מאבד מהר את ממד הריגוש, פרט לריגוש של לנסות ולהחביא אותו מפני ילדים מתחת לגיל ארבע, שיעשו בו שמות. לא בטוח שכדאי לכם ללכת לבאג, היבואנית של הצעצוע, ולהוציא בשבילו 600 שקל. העדות הטובה ביותר לכך הייתה ההתלהבות של שותפתי הצעירה, שהייתה בשיאה במשחק הראשון ואז ירדה לאיטה בפעם השנייה והשלישית של המשחק. לאחר מכן, היא לא התעניינה יותר בדינוזאור היציב והמתקשר. העדיפה לצייר.