ככל שאני מתבגר אני מתחיל להאמין שלמרות מה שמסטיק בזוקה ניסה לגרום לי להאמין, אני כבר לא אגיע לירח בימי חלל - סליחה, חיי. כילד שגדל על "מסע בין כוכבים" ופינטז על כוכבים מרוחקים וחלליות עתידניות כל חייו זה די עצוב לי, אבל כבר השלמתי עם זה: בינתיים, המדע הבדיוני יישאר בדיוני, ואנחנו נישאר תקועים על כדור הארץ.

ובכל זאת, לפני כמה שנים, כששיחקתי בטרילוגית משחקי התפקידים הממוחשבים Mass Effect, הצלחתי להתנתק קצת מהמציאות המקורקעת הזאת. שלושת המשחקים האלה היו שילוב מוצלח בין "מסע בין כוכבים" ל"מלחמת הכוכבים": הם סיפרו סיפורי מד"ב פנטסטיים, המציאו דמויות מצוינות ומעוררות הזדהות ולא פחדו להתעסק בנושאים הומניטריים כואבים ולדרוש מהשחקן לתת דעתו לדילמות מוסריות מורכבות.

הטרילוגיה המקורית באה לסיומה ב-2012 עם Mass Effect 3, משחק מוצלח בסך הכל, אך עם סצנות סיום קצת מאכזבות, שגרמו לרבבות המעריצים להרחיק עצמם מהטרילוגיה. חבל. הסוף הזה גרם ל-Bioware (מפתחת המשחק) ו-EA (המפיצה) לאבד שיווי משקל ולשים את הסדרה על אש קטנה.

אבל הנה, אחרי למעלה מחמש שנים של המתנה, Mass Effect שוב איתנו במשחק חדש לגמרי. הבעיה היחידה היא שבאספקטים רבים הוא מאכזב הרבה יותר מכל אלה שבאו לפניו.

לא משחק למעריצים

בבסיסו, Mass Effect: Andromeda מזכיר את קודמיו: גם הוא משחק תפקידים באווירת מד"ב, בו תצאו למסעות בין כוכבים כדי לפתור תעלומות אינטרגלקטיות.

הפעם המשחק מתרחש בגלקסיית אנדרומדה השכנה. משלחת מייצגת של כל הגזעים החשובים של שביל החלב יצאה להתחיל ליישב את כוכבי אנדרומדה. כשהם הגיעו לשם הם גילו שהם לא לבד, ובמקום להגיע לפיסה שוממה של החלל הם הגיעו לגלקסיה שנמצאת במלחמה.

כדי לעזור ליושבי שביל החלב למצוא את עצמם בכל הבלגאן, אתם תשחקו את ה-Pathfinder, דמות מפתח במאמץ ההתיישבות החללית שאמורה למצוא את המקומות בהם מומלץ להקים התיישבויות חדשות. ה-Pathfinder המקורי היה קפטן-חלל מנוסה ואמיץ, אך למרבה הצער הוא קיפח את חייו מוקדם מהצפוי, והוריש את התפקיד לבנו או ביתו (לבחירתכם) - שצריכים להיכנס למגפיים הגדולות ולהתחיל לעשות סדר בשממה.

נשמע מעניין? למרבה הצער, בפועל, רוב מה שקורה במשחק אחרי המשימה הראשונה מרגיש די גנרי ומשעמם. הסיפור המרכזי של המשחק לא מספיק מעניין (ואפשר לתמצת אותו ב"גזע ממש רע של חייזרים מנסה להרוג את כל השאר. בואו נעצור אותו!)", דמויות המשנה פלקטיות ומעוררות פיהוק במשך רוב המשחק והמשימות עצמן רפטטיביות ולא מאוד מעניינות.

מתוך המשחק Mass Effect: Andromeda (הדמיה:  יחסי ציבור )
מתוך המשחק Mass Effect: Andromeda | הדמיה: יחסי ציבור

זה לא ש-Mass Effect: Andromeda הוא משחק רע כשלעצמו. הוא משחק בינוני פלוס. הבעיה היא שקשה לשחק בו מבלי להשוות אותו למשחקים הקודמים והמצויינים בסדרה - והוא פשוט מחוויר לצידם.

האקשן השתדרג

ובכל זאת - לא הכל רע. קחו למשל את מערכת הקרב, שהשתדרגה פלאים לעומת המשחקים הקודמים.
כשתצטרכו להילחם בחייזרים הרעים תעשו זאת בקטעי אקשן מגוף שלישי, שמזכירים יותר משחק ירי מאשר משחק תפקידים: התנועה של הדמות שלכם מהירה ומגוונת, עם אפשרות לתפוס מחסות טקטיים, לקפץ ולרחף באוויר ולהשתמש באינספור חיזוקים וכוחות מיוחדים.

הכוחות המיוחדים האלה הם נקודת האור הכי גדולה של המשחק: בניגוד למשחקים הקודמים, אין הגבלה על סוג הכוחות שאפשר לפתח (בעבר הוגבלתם ל"עץ כוחות" אחד על פי סגנון הדמות שבחרתם לשחק. הפעם אפשר לפתח את כל הכוחות באיזה סדר שתירצו), או על השילובים השונים ביניהם. כך למשל תוכלו להשתמש בכח שנותן לכם רימון הלם חזק במיוחד בשילוב עם כח שיוצר שדה כח משיכה שמושך את הרעים לאיזור מסויים. שלבו ביניהם ותקבלו "מגנט רימונים" מצוין, שיעזור לכם לעבור גם את הקרבות הקשים ביותר.

המגבלה היחידה בכוחות הנ"ל היא מספר הכוחות שאתם יכולים להשתמש בהם במקביל: שלושה בלבד. זה קצת מעט מדי, אבל תמיד אפשר לשנות את הכוחות האלה באמצעות התפריטים, ולהתאים את הדמות שלכם לכל מצב.

עוד חידוש שעובד קצת פחות טוב הוא מערכת Crafting, שמאפשרת לכם להרכיב כלי נשק חדשים על ידי מחקר ואיסוף משאבים. למרבה הצער, הדרך לכלי הנשק האלה מייגעת, ולעיתים קרובות פשוט יותר לקנות כלי נשק "מוכנים מראש" מהסוחרים השונים במשחק. היה אפשר לוותר.

מתוך המשחק Mass Effect: Andromeda (הדמיה:  יחסי ציבור )
מתוך המשחק Mass Effect: Andromeda | הדמיה: יחסי ציבור

מתחיל להתחמם רק בשעה ה-30

אם תבחרו להתמיד עם Mass Effect: Andromeda תוכלו להעביר איתו כ-60 שעות. השעתיים הראשונות מעניינות, ובסביבות השעה ה-30 מתחילים להגיע לעוד כמה חלקים מעניינים ומפתיעים. עד קו ה-30 שעות (וגם לא מעט אחריו), למרבה הצער, המשחק הזה הוא ים של בינוניות. ההתלהבות ממערכת הקרב מצטננת במהרה, כשמגיעים לסצנה הסיפורית שאחרי קרב גדול ונזכרים שרמת הכתיבה נמוכה יחסית, וגם האנימציה של הדמויות די ירודה.

כאמור - לא מדובר במשחק רע. אם תגיעו אליו עם ציפיות מתאימות תוכלו להנות מאוד מהחלקים היותר טובים שלו.. פשוט אל תצפו לשחזר את מה שהרגשתם כששיחקתם בטרילוגיה המקורית.

נבדק על קונסולת פלייסטיישן 4