סאנדיסק (צילום: TGspot)
כרטיס קסם | צילום: TGspot

רכשנו מצלמה חדשה זה עתה. מצלמה טובה ואיכותית (SX40 HS אם שאלתם), אולם למרות היכולות הרבות שלה, אין לה אפשרות להעברת תמונות וסרטונים בצורה אלחוטית. היום, כשהכל מתבצע באופן אלחוטי, אם זה בהעברת קבצים לנייד, במדפסת, בסטרימר ועוד, אנחנו לא מכירים כבר דרך אחרת, וגם במצלמה אנחנו מאוד מחפשים לערוך הכל באופן אלחוטי. יש כבר היום מצלמות, בעיקר מצלמות פוקט, עם תקשורת אלחוטית, ולמי שאין, יש את Eye-FI, כרטיס SD go עם WiFi.

הכרטיס ה-Eye-Fi אינו דבר חדש. כבר כתבנו עליו עוד ב-2009 כאשר יצא לראשונה, ואז זו הייתה נראית כדרך מאוד שונה להעביר קבצים ממצלמה, במיוחד שבעבר כרטיסי הזיכרון היו גדולים ועבים (CF) וגודל הקבצים היו קטנים למדי. אבל כאמור, אנחנו כבר ב-2012, וצריך דרך נוחה יותר להעביר קבצים מהמצלמה, אפשרות חסרה בלא מעט מצלמות כיום, גם הישנות וגם החדשות.

לשתף עם כל העולם
אבל גם אם קיימת תקשורת WiFi במצלמה, כנראה שלא ניתן יהיה לנצל אותה כפי שה-Eye-Fi יודע לעשות. עם השנים, החברה הציגה מספר חידושים ויכולות, במיוחד בעידן בו הסמארטפונים והשיתוף החברתי קודם לכל. ניתן להגדיר לכרטיס שישתף את התמונות ישירות לחשבון הפייסבוק שלנו, לפליקר, פיקאסה ואפילו לגבות ישירות ל-FTP. אם נרצה, גם המכשיר הנייד יהווה נקודת שיתוף שדרכו נוכל לצפות בתמונות ולעשות איתם כרצוננו.

אבל לפני כל זה, הדבר הראשון שנרצה הוא לשתף את התמונות למחשב מבלי לחבר כבל למצלמה או לשלוף את הכרטיס החוצה, ואת זה, עושה תוכנת Eye-Fi Center אשר מאפשרת לנו להגדיר את הגדרות הכרטיס, הרשתות וכמובן לצפות בתמונות. לאחר הורדהוהתקנה קצרה, הפעלנו את היישום אשר דרש מאיתנו ליצור שם משתמש וסיסמה, וכן לחבר את כרטיס ה-Eye-Fi למחשב עם קורא ה-SD המצורף. שנייה וחצי לאחר מכן התוכנה כבר מעדכנת את ה-Firmware לגרסה האחרונה ומשם כבר קפצנו להגדרות אשר נשאלנו מספר שאלות כמו היכן לשמור את הקבצים, מהי הרשת לחיבור ואילו רשתות חברתיות להעלות את התמונות.

זהו למעשה, ומכאן כל צילום שנבצע יועלה ישירות לתיקייה ייעודית במחשב, לסמארטפון, לאתר ולשירותים שהגדרנו מראש, כשהתוכנה עובדת במחשב תמיד ברקע. מתברר כי רוב המצלמות הקיימות כיום תומכות בכרטיס ה-Eye-Fi (לרשימה) וכאשר חיברנו את הכרטיס למצלמה שלנו כבר נוסף אייקון WiFi קטן במעלה המסך. בסיום כל צילום, האייקון החל להבהב וכחמש שניות בלבד לאחר מכן קיבלנו התראה מה-Eye-Fi Center כי תמונות חדשות הועלו למחשב. את התראות אגב, ניתן לקבל גם במייל, SMS ואפילו בטוויטר או בפייסבוק. בהחלט הפתיעה אותנו הפעולה הזריזה של צילום התמונות והגעתם למחשב בתוך זמן קצר.

אייפיש (צילום: TGspot)
כל צילום יעלה לתיקייה יעודית | צילום: TGspot

בחברה אף אומרים כי הכרטיס אינו זולל סוללה כשאנו מבצעים צילום או מקליטים וידאו, וכי תקשורת ה-WiFi נכנסת לפעולה רק בסיום הצילום, שגם זאת ניתן לבטל דרך הגדרות המצלמה אם לא נרצה להשתמש בפונקציה זו. ואולם, העברת התמונות מתבצעת כאשר המצלמה סיימה את תפקידה, והיא חייבת להישאר דלוקה כשהיא מבצעת את העברה, ועל כן יש שהתלוננו שברגע שהמצלמה נכנסת למצב המתנה (stand-by) העברת התמונות נעצרת בחלק מהדגמים. אנחנו לא נתקלנו בכך בעברת תמונות, אבל כן לעיתים בהעברת סרטונים גדולים כך שזה דיי מציק שצריך לשמור על המצלמה דלוקה.

להתחבר (כמעט) בכל מקום
מגבלה וחסרון משמעותי נוסף הוא בחיבור לרשתות WiFi מזדמנות, כך שאם אנו מטיילים מחוץ לבית, ומעוניינים לחבר את הכרטיס לרשת שלא הוגדרה מראש, לא נוכל לעשות זאת שכן אין ממשק במצלמה המאפשר לנו להגדיר את הכרטיס כאשר הוא לא מחובר למחשב. אם ברשותנו סלולרי עם דור 3, הוא יכול להוות פתרון טוב כאשר נשתף את הרשת האלחוטית, ואפשרות נוספת היא להגדיר WiFi Direct לעבודה מול הסמארטפון ישירות.

התמונות מועלות כאמור במקביל לכלל השירותים שהגדרנו מראש, והם גם מאוחסנות באתר של Eye.fi למשך 7 ימים עם אפשרות הרחבה לזמן בלתי מוגבל בתוספת $49.99 לשנה וגישה מלאה מכל מקום כולל הסמארטפון. פונקציה ביישום היא ה-Endless Memory המאפשרת להגדיר נפח מקסימלי בכרטיס אשר ימחוק תמונות וקבצים ישנים אוטומטית לאחר שגיבה אותם במחשב. כרטיס ה-SD Eye-Fi פעל לנו בקורא כרטיסים סטנדרטי של Lexar ולא היינו זקוקים לשימוש בקורא ה-SD המצורף, אולם נאמר כי בשל צריכת מתח שונה משל כרטיסי SD רגילים, מומלץ להשתמש בקורא המקורי. כן נוכחנו לדעת כי למרות שהכרטיס פועל ב-Class 4, מהירות הביצועים הפתיע למדי כשהצלחנו לכתוב במהירות של 20 מגה בייט לשנייה ולכתוב במהירות של 14 מגה בייט לשנייה.

בחברה אף אומרים כי הכרטיס אינו זולל סוללה כשאנו מבצעים צילום או מקליטים וידאו, וכי תקשורת ה-WiFi נכנסת לפעולה רק בסיום הצילום, שגם זאת ניתן לבטל דרך הגדרות המצלמה אם לא נרצה להשתמש בפונקציה זו. ואולם, העברת התמונות מתבצעת כאשר המצלמה סיימה את תפקידה, והיא חייבת להישאר דלוקה כשהיא מבצעת את העברה, ועל כן יש שהתלוננו שברגע שהמצלמה נכנסת למצב המתנה (stand-by) העברת התמונות נעצרת בחלק מהדגמים. אנחנו לא נתקלנו בכך בעברת תמונות, אבל כן לעיתים בהעברת סרטונים גדולים כך שזה דיי מציק שצריך לשמור על המצלמה דלוקה.

להתחבר (כמעט) בכל מקום
מגבלה וחסרון משמעותי נוסף הוא בחיבור לרשתות WiFi מזדמנות, כך שאם אנו מטיילים מחוץ לבית, ומעוניינים לחבר את הכרטיס לרשת שלא הוגדרה מראש, לא נוכל לעשות זאת שכן אין ממשק במצלמה המאפשר לנו להגדיר את הכרטיס כאשר הוא לא מחובר למחשב. אם ברשותנו סלולרי עם דור 3, הוא יכול להוות פתרון טוב כאשר נשתף את הרשת האלחוטית, ואפשרות נוספת היא להגדיר WiFi Direct לעבודה מול הסמארטפון ישירות.

התמונות מועלות כאמור במקביל לכלל השירותים שהגדרנו מראש, והם גם מאוחסנות באתר של Eye.fi למשך 7 ימים עם אפשרות הרחבה לזמן בלתי מוגבל בתוספת $49.99 לשנה וגישה מלאה מכל מקום כולל הסמארטפון. פונקציה ביישום היא ה-Endless Memory המאפשרת להגדיר נפח מקסימלי בכרטיס אשר ימחוק תמונות וקבצים ישנים אוטומטית לאחר שגיבה אותם במחשב. כרטיס ה-SD Eye-Fi פעל לנו בקורא כרטיסים סטנדרטי של Lexar ולא היינו זקוקים לשימוש בקורא ה-SD המצורף, אולם נאמר כי בשל צריכת מתח שונה משל כרטיסי SD רגילים, מומלץ להשתמש בקורא המקורי. כן נוכחנו לדעת כי למרות שהכרטיס פועל ב-Class 4, מהירות הביצועים הפתיע למדי כשהצלחנו לכתוב במהירות של 20 מגה בייט לשנייה ולכתוב במהירות של 14 מגה בייט לשנייה.

לחברה מספר סוגי כרטיסים מדגם Connect X2 הזול ביותר המגיע בנפח קטן ופועל במהירות של Class 6, דגם Mobile X2 המגיע בנפח 8GB וכן את דגם Pro X2 המגיע בנפח 16GB ופועל במהירות של Class 10 ומאפשר להעביר קבצי RAW. כן, מעט מוזר החלוקה שביצעה החברה ושלא ניתן להעביר קבצי RAW שכן לא מדובר בעניין טכנולוגי אלא רק בחלוקה שיווקית. אנחנו קיבלנו את כרטיס ה-SanDisk Eye-Fi Wireless בנפח 4GB, שאמנם ממותג Sandisk אך זהו כרטיס ה-Eye-Fi המקורי המקביל לדגם ה-Mobile X2 רק פועל ב-Class 4.

למרות החולשות שציינו כאן, העיקר הוא דווקא המחיר, כשהוא נמכר לדגם שבדקנו (4GB) במחיר של 350 שקלים, ולמעוניינים בדגם 8GB ישלמו כ-410 שקלים. בהחלט הוצאה לא קטנה בהשוואה למחירים של כרטיסי SD סטנדרטיים העומדים על רבע מהמחיר הנקוב. עוד קושי הוא למצוא חנויות שמוכרות כרטיס זה, כשאנחנו מצאנו רק חנות אחת ברשת.

>>לכתבות נוספות TGspot