יש לי פער עם בת-זוגי שאני לא מצליח לגשר עליו. היומן שלה עשוי נייר והיא כותבת בו בעט. בהפעלת היד לכתיבה ולמחיקה על נייר אמיתי, כמו פעם, היא מצליחה לעקוב טוב יותר אחרי המשימות שלה. אני, לעמותה, בקושי החזקתי עט בעשור האחרון, בטח שלא בשביל יומן. אצלי הוא דיגיטלי לחלוטין ומתנהל מאפליקציות מלאות בצבעים - במקרה שלי הקלדה והחלקה של האצבע הן דרכים מאוד מאוד יעילות לנהל את המשימות שלי ולשמר התנהגות של דחיין כרוני.
כך או כך, 28,138 אנשים תמכו לפני כשנתיים באתר קיקסטרטר ב-Everlast - מחברת שאמורה להיות מעיין פשרה בין האנשים שעדיין אוהבים לכתוב, לבין אילו שרוצים שהכל יהיה מקוטלג ומסודר על גבי קבצים. המחברת, בניגוד למוצרים אחרים במימון קהל, אשכרה קיימת. אפילו נגעתי בה וכתבתי וציירתי עליה, כי היא נמכרת בימים אלה גם בישראל. בגלל שזה לקח בערך שנתיים להביא אותה, נהיה קצת אייטיז ואגיד: היא הגיע לפה "מאמריקה". בואו נצפה בפרסומות המבטיחה שלהם, ואז נדבר על העולם האמיתי.
המחברת אמורה לעבוד כך: אתם כותבים על הדפים שהם קשיחים טיפה יותר מנייר רגיל, באמצעות עטים מחיקים (Frixon של פיילוט שקיימים גם בחנויות רגילות לציוד משרדי), מצלמים באמצעות האפליקציה, שומרים בסמארטפון, שומרים במגוון שירותי ענן (דרופבוקסף וואןדרייב, גוגל וכולי) ו\או שולחים במייל. אחר כך מוחקים באמצעות מטלית את היצירות שלהם לחה ומתחילים מהתחלה. אז גייסתי את כתב היד המזעזע שלי וניגשתי למשימה, בשביל שאתם לא תצטרכו.
מאחר שהכתיבה היא לא על נייר, אלא על משהו קצת יותר קשיח, לפעמים היא לא רציפה. זה כמו לכתוב על ניילון או על שקף. הקווים נעלמו באמצע, כאילו כתבתי באמצעות עט שנגמר ביו הדיו. צריך להתרגל ללחץ שצריך להפעיל עם היד כדי שהכתיבה תהיה שוטפת.
בתחתית כל דף יש 7 איורים משונים בעיגולים קטנים. צריך לסמן אחד או יותר מהם בשביל להחליט לאן תגיע הסריקה. למשל טיל למייל, תפוח לדרופבוקס, פרסה לגוגל דרייב וכדומה - את כל זה קובעים מראש באפליקציה. מבלבל? כן. האם מיד אחרי הציור הראשון שכחתי מה הולך לאן ומה אומר כל איור? בוודאי! הפתרון - מפתח איורים בכריכה שבו אפשר לכתוב מה הולך לאן.
ועכשיו מצלמים. האמת שהחלק הזה הכי קל, מפעילים את האפליקציה, לוחצים על המצלמה ומרימים את הטלפון מעל המחברת. ברגע שהמלבן הופך לירוק, התמונה נסרקה והוא נשמרת באפליקציה. אם זכרתם לסמן בעט את התפוח, התלתן, או וואטאבר, התמונה גם תישלח לכתובת המייל שבחרתם, או לתיקיה הרלוונטית באחד משירותי הענן.
את הקובץ אפשר לשמור כ-PDF או JPG (מחליטים מראש באפליקציה), ויש אפשרות גם לזיהוי כתב יד באנגלית בלבד (OCR). במספר נסיונות לסרוק מילים ואותיות, עדיין ראיתי פספוסים. כתב היד שלי לא מדהים, ואני לא כותב הרבה, כן? מצד שני בסקאלה של 0 עד מרשם של רופא, אני חושב שאני נמצא במקום טוב. את הטקסט הבא (בדף השמאלי) האפליקציה סרקה וזיהתה את הרוב, אבל עדיין היו טעויות - "Archefghijkla nop Abcdefg hi jklmnop ors TUVWX 12"
בשביל להתחיל מהתחלה, צריך לקחת מטלית לחה (החברה שמייצרת את המחברת לארג'ית ומספקת אחת בערכה, אבל אך אפשר לקחת כל מטלית), להרטיב מעט ולנקות. הדיו של פריקסון לא נעלם בקלות, וצריך להפעיל טיפה כוח. לאורך זמן גם נשארים קווי המתאר של הציורים והכיתובים הקודמים כי, תקפצו שלוש פסקאות מעלה.
אז כמה לרשום לכם?
יש פה בתכלס שני מוצרים באחד. אחד מהם הוא אפליקציה (בלעדית למחברת) לסריקה של דברים שכתבתם וציירתם, שנוחה ומהירה יותר מאשר לצלם במצלמה ולשלוח באופן ידני. מצד שני, איכות הסריקה, משום מה, נמוכה יותר מזו של תמונה שתשיגו בצילום רגיל בסמארטפון. יתכן שזה עניין של תאורה, או זווית, אבל כך נראית המחברת (צולמה במצלמת סטילז), לעומת הקובץ שמתקבל בסריקה מהאפליקציה.
המוצר השני הוא מחברת רב פעמית - שזה נחמד למי שרוצה לכתוב דברים בעט במקום להקליד אותם, ואחר כך פשוט לאגור את הכל בענן במקום בארגז. גם כאן, זה עובד, וזה סבבה, אבל עדיין לא ממש רציף כמו כתיבה במחברת רגילה מנייר. המוצר מאוד מבטיח בפרסומת, אבל כשפותחים אצת המעטפה וכותבים, הוא מקיים בחצי כוח.
המחברות נמכרות באתר החברה. המחיר? 175 שקל למחברת "מנהלים" בגודל 22.35X15.24 ס״מ (A5). דגם "סטודנטים" בגודל 27.94X21.59 ס״מ (A4) עולה 180 שקל, ויש פנקס בגודל: 13.97X8.89 ס״מ, שעולה 80 שקלים.