טלפונים מתקפלים

הסימנים מראים ש-2019 תהיה סוף-סוף השנה שבה נוכל לצאת מהחנות עם טלפון בעל מסך מתקפל - כזה שעובר בקלילות בין גודל של סמארטפון רגיל, לגודל של טאבלט או אפילו מחשב נייד. כל היצרניות הגדולות מלבד אפל (שכרגיל לא ממהרת לשום מקום) צפויות להכריז על מכשירים כאלה בטווח החודשים הקרובים.

מסך גמיש מתקפל של סמסונג
מסך גמיש מתקפל של סמסונג | צילום: מתוך אירוע סמסונג

- למה זה יכול להצליח
כי מאז האייפון הראשון, כל הסמארטפונים נראים בדיוק אותו הדבר. זו בעצם הפעם הראשונה מזה יותר מעשור שטכנולוגיה עדכנית פותחת את הדרך לגאדג׳טים מסוג חדש לגמרי, ולא רק אבולוציה משעממת וצפויה.

- למה זה בטח ייכשל
המכשירים האלה יהיו יקרים בטירוף בהתחלה, ולא בטוח כמה אנשים יהיו מוכנים להיות שפני הניסוי של טכנולוגיה כל כך חדשנית, במחיר גבוה כל כך. חוץ מזה, בעולם שבו כל טלפון חכם הוא בכל מקרה כמעט טאבלט, באמת יש צורך בטכנולוגיה שתאפשר להכניס לכיס מסכים גדולים עוד יותר?

- למה זה מפחיד
התעשייה ממשיכה להוביל אותנו לעתיד שבו הטלפון החכם בולע את כל יתר המחשבים, והופך לכלי הטכנולוגי המרכזי שמשרת אותנו בכל רגע. זה אולי נוח, אך גם חושף אותנו יותר מאי-פעם בעבר לדליפת מידע וחדירה לפרטיות. אם גם השנה הרגולטור לא יניף את הדגל ויציב מחסומים ברורים בפני חברות שמתפרנסות מאגירת מידע בלתי פוסקת על כל רגע בחיינו, ייתכן שכבר לא תהיה כל דרך חזרה.

הדור החמישי בסלולר

בזמן שאתם קוראים שורות אלו, רשתות הסלולר הראשונות בדור החמישי כבר יצאו לדרכן באזורים מסוימים בארה״ב ואסיה. משרד התקשורת הישראלי, להפתעת כולם, לא מפגר הפעם כל כך הרחק מאחור - ולפי התכנית הרשמית עד סוף שנת 2019 אמורות רשתות כאלו לפעול גם אצלנו, לפחות כניסוי. אנחנו באיחור, אבל לפחות נגיע.

- למה זה יכול להצליח
הדור החמישי מהווה קפיצה אדירה הן במהירות החיבור, שעוקפת בקלילות את חיבור האינטרנט הביתי של רובנו, והן בכמות המכשירים שניתן לחבר לרשת בו-זמנית מבלי שתקרוס תחת העומס. אם הכל יעבוד, החיבור הסלולרי יהפוך לחיבור האינטרנט היחיד שנזדקק לו, בכל מקום ובכל זמן, בקצבים שהיום אפשר רק לחלום עליהם.

- למה זה בטח ייכשל
משרד התקשורת אולי אופטימי, אבל חברות הסלולר הישראליות שראו בשנים האחרונות את רווחיהן צוללים ואת השוק נהפך לאחד התחרותיים בעולם, עשויות לחשוש מפני השקעות תשתית אדירות שיובילו אותן בזריזות לפשיטת רגל. מבחר המכשירים התומכים בדור החמישי, לפחות עד מחצית 2019, צפוי להיות מוגבל ומאכזב.

- למה זה מפחיד
למרות שאין כל הוכחה חד-משמעית לסכנה שבאנטנות הסלולריות, אין ספק כי בקרב חלק לא קטן מהאוכלוסיה המעבר בין חיבור חוטי, איטי ומעצבן ככל שיהיה, לחיבור אלחוטי, מעלה חששות מפני קרינה. אבל יותר מציאותי וגרוע מזה: המחירים שקיבלנו מרפורמת הסלולר עלולים לקפוץ בחזרה בשביל לממן את כל הדבר הזה.

אינטליגנציה מלאכותית

זו כבר לא סתם סיסמה או גימיק: מערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית (או ״מכונות לומדות״ - Machine Learning) נמצאות בכל מקום - מהאפליקצייה שמנווטת אתכם ועד למה שבוחר מה תראו בפיד פייסבוק וגם הטלפון שעינה לכם בשירות הלקוחות. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב חסר תקדים. גם השנה הבאה צפויה להיות מלאה בהכרזות ופיתוחים על דברים שאף פעם לא חשבנו שמחשבים יוכלו לעשות עבורנו - עד הרגע שבו זה הפך למובן מאליו.

נקודת המבט של קוזמו הרובוט מזהה את אהוד ואת גיא
קוזמו הרובוט מזהה אותנו | צילום: אהוד קינן, NEXTER

- למה זה יכול להצליח
ברגע שמחשבים לומדים לעשות דבר מה, הם בדרך כלל עושים את זה מהר יותר, טוב יותר וזול יותר מכל אדם. אין כמעט אף תחום שאפשר לחשוב עליו, החל מתיירות ועד לרפואה, שבו מערכות אינטליגנציה מלאכותית לא יוכלו להציע לנו שירות טוב, נגיש ואיכותי יותר.

- למה זה בטח ייכשל
כשהציפיות בשמיים, קל להתאכזב. לא, הרובוטים שראינו ב״ווסטוורלד״ ממש לא מעבר לפינה, ויעברו עוד שנים רבות - אם בכלל - עד היום שבו נוכל לנהל שיחה קולחת עם מחשב אינטליגנטי - שלא רק יבין שאתם רוצים שולחן ל-4 אנשים בשעה 18:00.

- למה זה מפחיד
כי הרבה לפני שהמחשבים שלנו ילמדו ללכת על שתיים, לדבר על אלוהים וללדת ילדים, הם כבר יוכלו להחליף אותנו במאות מקצועות שיהפכו להיסטוריה. מי שלא יספיק להתאים את עצמו לעולם החדש, שבו הקריירה שלנו חייבת להיות יצירתית ודינאמית - פשוט יישאר מאחור.

מציאות רבודה

מציאות מדומה (Virtual Reality) נראית יותר ויותר כמו גימיק מיותר שלא הולך לשום מקום, אך המציאות הרבודה (Augmented Reality), המשלבת בין העולם הווירטואלי למציאות האמיתית, היא חזון מבטיח בהרבה. סביר להניח שב-2019 אפליקציות AR יהפכו לנפוצות ומועילות עוד יותר, לקראת המהפכה הגדולה הבאה - מסכים המשולבים במשקפיים, שיגיעו כנראה רק ב-2020.

משקפי מציאות רבודה Magic Leap One
משקפי מציאות רבודה Magic Leap One | צילום: Magic Leap

- למה זה יכול להצליח
החיבור בין העולם הדיגיטלי והעולם האמיתי מתבקש והגיוני. למעשה, אפשר לומר שכל המסכים המקיפים אותנו הם בסך הכל מעין אילתור, צעד מהוסס בדרך למה שטכנולוגיות ה-AR אמורות להציע לנו בהמשך. החל מניווט עירוני קל ונוח ועד משחקים ואפליקציות חברתיות מדהימות, קשה לחשוב על תחום שבו יישומי מציאות רבודה אינם עניין מתבקש.

- למה זה בטח ייכשל
מציאות רבודה היא טכנולוגיה מורכבת שמציבה אתגרים הנדסיים אדירים יותר מכל מוצר צרכני אחר שראינו עד היום. בעיקר צריך למזער אופטיקה וסוללות שיחזיקו את הדבר הזה עובד יותר מחצי שעה, יושב על הראש בלי להכביד עליו ולא עושה סחרחורת. המוצרים הכי טובים יום עדיין לא מספקים את הדרישה הזאת עד הסוף. הרבה מאוד אופטימיות אופפת את התחום הזה, לא בטוח שהיא מוצדקת. ייתכן בהחלט שאנחנו הרבה יותר רחוקים ממה שאנחנו חושבים ממוצר שאנשים באמת ירצו להשתמש בו.

- למה זה מפחיד
נכון להיום, אנחנו עדיין נהנים מסוג של ניתוק מובנה בין העולם הדיגיטלי - וחברות הענק השולטות בו - והעולם האמיתי, שבהחלט יכול להיות נקי מהסחות דעת. טכנולוגיות ה-AR הן חזון אוטופי, אך גם מפחיד: אם חשבתם שהטלפון החכם משתלט לכם על החיים, מה יקרה ביום שבו האינטרנט תהיה החיים עצמם?

מכוניות אוטונומיות
האם ב-2019 תראו בפעם הראשונה בחייכם מכונית ללא נהג עוברת ברחוב בישראל? בהחלט ייתכן שכן. ממשלת ישראל נלהבת למדי לאשר ניסויים בטכנולוגיה, ושירות מסחרי ראשון, פרי שיתוף פעולה של ענקית הרכב פולקסווגן ומוביליאיי הישראלית, צפוי לצאת לדרכו עוד השנה, ולצידו ניסוי של יאנדקס הרוסית.

- למה זה יכול להצליח
מעבר לנוחות ולזמן שמתפנה לעיסוקים מעניינים יותר מנהיגה, מכוניות אוטונומיות שיתופיות עשויות להביא עמן מהפכה אדירה שבסופה אף אחד מאיתנו לא ייאלץ לרכוש ולתחזק רכב פרטי. זה יהיה הרבה יותר הגיוני, נוח וזול להזמין הסעה אוטונומית, להגיע בזריזות ולא לחפש חניה.

- למה זה בטח ייכשל
חברות הרכב אינן מהססות להכריז על ניסויים, אך מתי בדיוק כל העסק הזה אמור להפוך למוצר מסחרי ממש, ולא איזה אבטיפוס מסורבל? לזה אף אחד לא מוכן להתחייב, מה שגורם לנו לחשוד שבעצם היום שבו כולנו נוכל לנסוע במכוניות אוטונומיות מעט רחוק יותר מכפי שהחברות המובילות בתחום רוצות שנחשוב. ואנשים יכולים להסיע אחד את השני בטרמפים לעבודה די בקלות - אבל בוחרים עדיין לנסוע לבד.

- למה זה מפחיד
אחרי שנים שבהן היה ברור לכולם שהפתרון לפקקים הוא להוריד מכוניות מהכביש ולתעדף באופן ברור תחבורה ציבורית מתקדמת, פתאום השיח שוב משתנה - ולא בטוח שזה לטובה. אם חלילה תעדיף הממשלה להפחית את השקעותיה בפתרונות להסעת המונים ולהסתמך במקומם על מיזמים של רכב אוטונומי, נגלה עוד כמה שנים שערי המרכז פקוקות לחלוטין, ושוב איבדנו עשור שבו יכולנו להגיע ממקום למקום בזריזות יחסית במטרו או ברכבת הקלה.

נפרדים מהמטען

זה היה צריך לקרות כבר מזמן, אך 2019 בהחלט עשויה להיות השנה הראשונה שבה לא תאלצו יותר להיסחב לכל מקום עם המטען הרופף שלכם ולשלוח מייל מביך "למי יש מטען לסמסונג?". השוק נע לקראת סטנדרטיזציה סביב שני תקנים אוניברסליים: חיבורי USB-C, ומטענים אלחוטיים. אחד כזה יוכל לשמש את כל הטלפונים בבית, למשך שנים קדימה. רחמים על המוכרים באליאקספרס!

אייפון וכבל הטענה מסוג Lightning
אייפון וכבל הטענה מסוג Lightning | צילום: ShutterStock

- למה זה יכול להצליח
כי זה פשוט נוח להטעין את כל המכשירים בבית עם מטען אחד, במיוחד כשמדובר במטען אלחוטי שבעיצוב המתאים הופך ממש בלתי נראה ואפילו משולב בשולחן או המשטח העכבר. זה טוב לסביבה, זה טוב לכיס שלנו, ואם סמסונג ואפל יכולות להסכים ביניהן על סטנדרט אחיד לטעינה אלחוטית - זהו בהחלט מסר אופטימי לעתיד האנושות.

- למה זה בטח ייכשל
כל עוד מדובר ברצונן הטוב של היצרניות ולא באיזה תקן מחייב (חוץ מהאיחוד האירופאי - שם דווקא יש תקן), תמיד יכולה לצוץ היצרנית שתחליט ללכת נגד הזרם, ולהציג איזה סטנדרט משלה. תוכלו להיות בטוחים שיהיו שם הבטחות לטעינה מהירה, יציבה ובטוחה יותר - אבל עדיין נאלץ לקנות עוד מטען לאוסף. זה גם עדיין משהו ששמור למכשירי היקרים. באלה שעולים 1,000 שקל - פשוט אין את זה.

- למה זה מפחיד
נראה שמבחינת היצרניות, טעינה מהירה או אלחוטית היא סוג של תחליף לזמן סוללה ארוך יותר (כי אם אפשר להטעין בקלות ובכל מקום, מה זה משנה בעצם אם כל טעינה מספיקה רק לכמה שעות?). ובכן - לא. אנחנו עדיין רוצים מכשירים שיוכלו לפעול כמה ימים ברצף אם לא מחברים אותם לחשמל, והחלום הזה לא ממש התקרב אלינו ב-2018, וגם ב-2019 לא צפויות מהפכות.