מתי ראיתם מורה שלוקחת מיליון דולר הביתה? 

אנדריאה זאפירקו, מורה לאמנות מבית ספר לא נחשב במיוחד בצפון לונדון, נבחרה בשנה שעברה למורה המצטיינת בעולם. הפרס: מיליון דולר. מורה לאמנות, כן?

היא לא רק מעודדת את התלמידים שלה ליצירה ויצירתיות - היא הבינה שבאמצעות האמנות, אפשר למצוא לכל אחד דבר שהוא טוב בו, לחזק לו את הביטחון ואת הערך העצמי. זה נכון במיוחד בבית ספר כמו זה שהיא עובדת בו, שמורכב מילדי מהגרים מאינספור קבוצות אתניות. הילדים ששפת אמם היא אנגלית - הם המיעוט.

רבים מהם באים משכבות נמוכות או ממשפחות חד הוריות. חלקם נושאים על גבם סיפורי חיים קשים. רבים משתלבים בקושי בלימודים, בגלל רמת אנגלית נמוכה. אבל כל ילד מוצא את עצמו בציור או בריקוד. אנחנו רחוקים מזה. תסתכלו על המבחנים האלה, על ההתדרדרות הישראלית. הערך העצמי שלנו, ביחד ולחוד, רק בירידה. "ישראל היא מדינה משכילה, אבל הדור הבא שלכם כבר לא יהיה מוכן לעתיד" - את זה אומר פרופ' אנדריאס שלייכר - האיש שאחראי על מבחני הפיזה.

הטעות שבדרך

כמה רעש עושים מהמבחני פיזה האלה. בסדר, אז ישראל התדרדרה עוד קצת. הפערים ממשיכים להתרחב, גם מול העולם וגם בתוך האוכלוסיות בישראל. מה עכשיו? בטח יצהירו שיחזקו את לימודי החשבון והקריאה. וזו הולכת להיות טעות.

"תלמידי ישראל טובים בשינון - אבל לא יצירתיים". את זה אומר פרופ' שלייכר, שקובע את תקן החינוך העולמי בארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. "הפדגוגיה בישראל מאוד מסורתית וסטנדרטית. היא לא מכוונת לפיתוח הכישורים של התלמידים, אין בה דגש על חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. מערכת הבחינות הישראלית מתמקדת בדברים שקל ללמד וקל ללמוד, אבל שגם קל להחליף במחשבים. זה לא עובד ככה בעולם יותר. בעולם המודרני לא מתגמלים אותך על ידע, אלא על מה שאתה יודע לעשות עם הידע הזה".

אלה בדיוק הדברים שמבחני פיזה אמורים לבחון, ויותר חשוב - אלה הדברים שיקבעו את גורלם ועתידם של הילדים שלנו. לא שינון, לא פתרון תרגילים חוזרים. אלא יצירתיות. לימוד עצמאי, סקרנות. עבודה בצוות. ההתדרדרות במבחני פיזה היא הזדמנות לתיקון אמיתי, עמוק, מהיסוד, של החינוך הישראלי כולו ושל מטרותיו. אבל אם התגובה לכישלון הזה תהיה עוד מירוץ אחרי הציונים, עוד תרגול בחשבון ושינון עובדות - נמשיך להפסיד בגודל.

לא יורדים מהגולן

כשאורית דקל מרחובות גילתה שהעיר שלה שוקלת להעניק לאייל גולן את אות יקיר העיר, היא כעסה נורא. הסיפורים שקשרו אותו לפרשות מין עם קטינות - גרמו לה לכתוב "בושה לעיר הזאת, שהיתה פעם 'עיר המדע', והיום אפשר לקרוא לה עיר הספסור וניצול הקטינות".

תזכורת: התיק נגד גולן נסגר מחוסר ראיות. ארבע מהמתלוננות חזרו בהן מהתלונות. אבא שלו, דני ביטון, הורשע וישב בכלא. חלקן סיפרו לאורלי וגיא שקיימו יחסי מין עם גולן ועם חבריו, ונמצאו דוברות אמת בפוליגרף.

אבל דקל, אזרחית רגילה, קיבלה פנייה במסנג'ר בפייסבוק מדורית לרנר, שעובדת במשרד עורכי הדין של שי אליאס שמייצג את גולן, וזו דרשה: "תסירי את הפרסומים, או שנפעל לנקיטת כל האמצעים המשפטיים הדרושים". דקל שאלה מה להסיר - הרי הכל דברים שפורסמו בחדשות - לרנר לא ויתרה ואיימה - יש לך שעה להסיר כל אזכור לאייל גולן.

אייל גולן, מתוך הכתבה של אורלי וגיא (צילום: צילום מסך מתוך רשת 13)
אייל גולן, מתוך הכתבה של אורלי וגיא | צילום: צילום מסך מתוך רשת 13

האיום הזה בתביעה הזאת בעיני הוא למטרת השתקה. תביעות כאלה מוגשות כל הזמן גם נגדנו כאן בקשת ונגד כלי תקשורת אחרים כדי להפחיד ולהרתיע, אפילו אם מדובר בפרסום אמת. פורסם שעורכי הדין של אייל גולן תבעו את העיתונאי עמית סגל ואיימו על ח"כ מוסי רז - הם התקפלו בסוף. עכשיו זה איום בתביעת השתקה נגד אזרחית פשוטה, שבכלל מתמרמרת על העירייה שלה. וזה איום שאמור להרתיע את כולנו, כל מי שחי ברשת - אל תתעסקו איתנו.

כשאנחנו מחפשים בגוגל, אנחנו בטוחים שכל מה שחשוב - יהיה שם. אבל לא. אנשים עם כוח וכסף מסוגלים לאיים ולהפחיד גם אזרחים וגם גופים גדולים, להסיר פוסטים וכתבות, ופשוט לשכתב את ההיסטוריה באיומים. ואנחנו כבר לעולם לא נדע מה אנחנו לא יודעים.

הילדים של מנכ"לית יוטיוב

מנכ"לית יוטיוב סוזן וייצ'יצקי לא מרשה לילדים שלה לגלוש באתר יוטיוב "הרגיל". מותר להם רק להיכנס לאתר המיוחד לילדים, יוטיוב קידס, וגם זה לכמות זמן מוגבלת. כמה זמן הילדים שלכם ביוטיוב? יש לכם מושג איפה בדיוק? אפשר גם להיכנס לאתר הילדים יוטיוב קידס?

אופס. לא מישראל. אולי זה לא נורא. רק השנה התגלה שיוטיוב אספה פרטים של ילדים בלי אישור ההורים שלהם, והיא השביתה את התגובות אחרי שהיא גילתה שפדופילים משתמשים בהן לא משנה למה.
אבל ברוכה הבאה סוזן, יש לך מקום בליגת מובילי ההיי-טק, שמודים - אצלנו בבית? לא.

סוזן ווייציצקי (צילום: Kelly Sullivan, Getty Images)
סוזן ווייציצקי | צילום: Kelly Sullivan, Getty Images

סטיב ג'ובס היה אולי הכי בולט. האיש שהמציא האייפד ושכנע אותנו לקנות שישה לכל ילד, אסר על הילדים שלו עצמו להשתמש בטאבלט. גם ביל גייטס רכש לילדים שלו טלפון נייד רק כשהיו בני 14, והגביל מאוד את זמן המסך שלהם. מנכ"ל סנאפצ'ט אוון שפיגל מגביל את הילדים שלו לשעה וחצי מסך בשבוע.

לבן בן ה-11 של מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי אין בכלל טלפון נייד, וגם הצפייה שלו בטלוויזיה מוגבלת. מה, הם משוגעים? לא. הם בונים את המוצרים האלה והם יודעים מה הם עושים. הם יודעים שזה ממכר. זה החוק הראשון של סוחרי הסמים, דונט גט היי און יור און סופליי. אל תתמסטל על מה שאתה מוכר. בשביל זה יש אותנו ואת הילדים שלנו.