דמוקרטיה לא מתגוננת
האיום הכי גדול על הדמוקרטיה המערבית מגיע מכיוונם של הקפיטליזם, חופש הביטוי והקידמה הטכנולוגית. הרעיונות שהובילו את התרבות המערבית וקידשו את היכולת הפרטית לומר הכל, לעשות הכל ולהגשים את עצמך בכל דרך, לצבור הון וכוח ולממש אותו כרצונך - יצאו משליטה, וכעת הן משרתות את יריבי החופש והקידמה, והופכות לסוס טרויאני שמאיים להכריע את הדמוקרטיה המערבית מבפנים.
זה קורה בכמה דרכים: האיראנים, הרוסים והסינים רוכבים על חופש הביטוי המערבי ומפיצים תעמולה מתוחכמת לאזרחי המערב; בדרכם, הם רוכבים על טכנולוגיות התקשורת המתקדמות, על הגלובליזציה ועל הקפיטליזם שמגולם בתאוות הבצע של מטא למשל. אין לעולם המערבי דרך יעילה לעצור את ההסתה החמאסית מלעוף בטלגרם או בטוויטר, או את הרעיונות של בן לאדן מלהתגלגל למיליוני אמריקאים דרך פוסטים בטיקטוק. גם ככה, כשמישהו עובר על החוק בעולם הדיגיטל, קשה לעצור אותו ולאכוף את החוק. ההתגוננות בלתי אפשרית כשמדובר בהשפעה נסתרת וחלשה אבל עקבית. אין לנו כלים, טכנולוגיים, משפטיים ואפילו רעיוניים כדי להגן על עצמנו.
טכנולוגיית הרשתות החברתיות התיימרה לספק חופש ביטוי חסר תקדים. אבל החיבור לקפיטליזם מצד אחד ולנפש האדם מצד שני, הרקיב את האלגוריתם. לכן הוא מתעדף דעות קיצוניות, ומקדם שקרים, התערבויות זרות ואלימות. ההבטחה הייתה לחבר אנשים סביב רעיונות וסיפורים, בפועל הוא מפריד אותם לאטומים בודדים ופגיעים, קלים להשפעה על ידי מסרים של אויבי החירות, הקידמה והשוויון.
חברות הטכנולוגיה צוברות כל כך הרבה כוח וכסף, שלאזרחי המדינות שבהן הן גדלו והתעצמו כבר אין יכולת להשתלט עליהן. המדינות אמורות לייצג את האינטרסים של האזרחים ולהיות הגוף החזק ביותר. אבל ארה"ב לא באמת מצליחה לרסן את גוגל, מטא או מייקרוסופט. אירופה מנסה. אבל הקידמה רצה מהר יותר מהמחוקקים, תוך שהיא צוברת לעצמה הון כלכלי ותדמיתי, מייצרת תלות מצד האזרחים, המנהיגים והמדינות, ומגייסת צבאות של לוביסטים ועורכי דין שמעצבים את החוק לצרכיהן. כשמגיע הזמן לדרוש מהענקית הללו עמידה בחוק ובכללי התחרות, מגלים שזה קשה עד בלתי אפשרי. הקפיטליזם והטכנולוגיה חזקים יותר משלטון החוק שבו צמחו. התחרות והחדשנות גוססות מתחת לעלים הרחבים ומסתירי השמש של ענקיות הטכנולוגיה.
ברית מזוהמת
מי עוזר לחברות הטכנולוגיה? הפוליטיקאים, שזקוקים להן כדי להתקדם ולהיבחר. ברית האינטרסים המזוהמת בין מנהיגים פוליטיים שאמורים לייצג את הציבור, אבל בפועל משרתים את הרשתות החברתיות וענקיות הטכנולוגיה כדי שאלה יסייעו בעדם בעת בחירות, היא נגע אוטואימוני של דמוקרטיות שמצדדות בקידמה, חופש ביטוי וחופש להתעשר.
מדינות וחברות במערב משלמות מיליארדי דולרים בשנה להאקרים כדי לשחרר מתקפות כופרה שמשביתות תשתיות כמו צינורות נפט, בתי חולים או מערכות השקייה. ההאקרים מופעלים במקרים רבים ממדינות כמו רוסיה, סין או צפון קוריאה, ברשות אם לא בעידוד השלטונות שם. בעצם, מדינות מתקדמות יותר טכנולוגית פגיעות יותר למתקפות סייבר שמוזנקות ממדינות מתקדמות פחות.
38% אבטלה
מדינות מתקדמות יותר גם מתקרבות מהר יותר להתמודדות עם זעזועי הבינה המלאכותית. זו עלולה לשבש לחלוטין את שוק התעסוקה ולבטל מאות מיליוני משרות, עם ההשלכות הכלכליות, האזרחיות והפוליטיות. מי יכול להתמודד עם 38% אבטלה? התוצאה היא תסיסה חברתית והתפרקות פנימית מסוג שעוד לא חווינו, שתאיים על המדינות המתקדמות והחופשיות יותר באבטלה, קיצוניות, אלימות וחוסר יציבות פוליטית.
לעומתן, דווקא מדינות עם ניהול כלכלי אוטוריטרי וריכוזי יכולות לבצע צעדים חריפים ומהירים, כמו לספק הכשרות לאזרחים, להעלות מסים, לצמצם את ימי העבודה השבועיים (כדי לחלק פחות משרות ליותר אזרחים) ואפילו לשלם דמי קיום או אבטלה מוגבהים, כדי לשמור על יציבות בים של שינויים. סינגפור הולכת בדרך הזו.
המונח "דמוקרטיה מתגוננת" הספיק לנו פעם, כשחסמנו חוקים בלתי דמוקרטיים, הגבלנו את חופש הביטוי של מעודדי אלימות או חסמנו גזענים מהיכולת להיבחר לכנסת. היום אנחנו בליגה אחרת של התמודדות, שעוד לא מצאה לה פתרון רעיוני או פרקטי.
אין לנו ברירה אלא לטעון את המונח "דמוקרטיה מתגוננת" ברעיונות ובכלים חדשים, שמתחילים בהבנה עמוקה ומצערת: כדי לשמור על הדמוקרטיה המערבית הליברלית, נצטרך לרסן בעצמנו את היקף ותחולת הרעיונות של חופש ביטוי, קפיטליזם, קידמה, ליברליזם, שוויון וגלובליזציה.
הירידה עלינו
ירידה של 30% בהשקעות הזרות בהייטק הישראלי, זעקו הכותרות בעקבות דוח מכון Rise שסיפק עוד אינדיקטור למצבו המתדרדר של שוק ההייטק הישראלי. זה כבר לא רק עליית ריבית וירידת ההשקעות בעולם; גם לא רק אי היציבות הפוליטית של השנה האחרונה - גם המלחמה מרחיקה מפה משקיעים זרים.
שאלתי בגלי צה"ל את מייקל אייזנברג, שותף בקרן הון סיכון אלף, יו״ר השומר החדש ומחבר סדרת הספרים ״עץ החיים והכסף״, לאן כל זה הולך. בכל זאת ההיי-טק אחראי למחצית הייצוא והצמיחה ולרבע מהכנסות המדינה ממס הכנסה, והנה הוא הולך ונחלש מרבעון לרבעון.
זו לא המלחמה, אמר. הירידה נובעת מהעובדה שמשקיעי העולם מסתכלים יותר ויותר על בינה מלאכותית ומכוונים לשם את כספיהם, ולישראל אין הרבה להציע בתחומים האלה. הממשלה היתה צריכה לממש את התוכניות שכתבה בעצמה להשקעה בתשתיות אנושיות וטכנולוגיות שישימו אותנו על מפת הבינה המלאכותית, ולא עשתה את זה בזמן. עכשיו אנחנו כבר משלמים את המחיר, לא רק במטבע של ההייטק הישראלי המתכווץ, אלא במטבע של הכלכלה הישראלית כולה. במילים אחרות, זה לא מה שקרה לנו. זה מה שעשינו - או לא עשינו - בעצמנו לגמרי.
בנאדם בסך הכל
בשמיעה ראשונה, שנייה ושלישית, זה מדהים. הטקסט של שוטי הנבואה הפך ללהיט רוק ישראלי קלאסי בהלחנה מחדש של סונו.
אם תשאלו אותי, הלחן, העיבוד, והסאונד הרוקי הישראלי המוכר כל כך הם באמת פסגה של בינה מלאכותית. שלחתי לחברים בלהקה שהיתה לי פעם. "יפה מבחוץ ובינוני מבפנים, כמו כל ה-AI נכון לעכשיו", אמר דרור פויר. נזכרתי בדברים שאמר פרופ' אמנון שעשוע בכנס שהנחיתי במכון ויצמן בשבוע שעבר: "GPT הוא כמו תלמיד בינוני בכל המקצועות, וזה הייחוד שלו כרגע. אין הרבה אנשים שיכולים להיות בינוניים, סבירים, בהכל". וזה מה שמקסים בסונו - הוא יכול לייצר עכשיו בלחיצת כפתור מה ש-90% מלהקות הרוק הישראליות יעבדו חודשים כדי להשיג: עוד שיר בינוני וסביר שנשמע כמו מיליון אחרים. לא מבריק במיוחד, אבל גם לא פחות טוב. עלה בימים אלה שירות חדש בשם Udio, שעושה אותו דבר אבל הטענה אומרת שהוא יותר טוב. השאלה, כרגיל, היא איפה הטכנולוגיה תהיה בעוד שנה, ואיפה נהיה אנחנו, בני האדם.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן