א. מצב טיסה (Flight Mode). הסמארטפון הוא האויב של הפרטיות שלנו והידיד הכי טוב של מי שעוקבים אחרינו. זה לא רק עניין של שיחות, סמסים וגלישה. הוא מספר איפה אנחנו בכל רגע, והמידע הזה נשמר בשרתים של חברות הסלולר לתקופה ארוכה. לכן, אם רוצים "לרדת מהגריד" – צריך קודם כל לכבות אותו, או לפחות להעביר למצב טיסה.
ב. צריכים לבצע שיחה? העדיפו טלפון טיפש וישן על טלפון חכם. טלפון טיפש אוסף הרבה פחות נתונים עליכם. ובכלל – כרטיסי סים משולמים מראש (פרה-פייד) מאפשרים לכם להתנהל באופן אנונימי ולהחליף אותם באופן קבוע בעלות נמוכה.
ג. מספיק עם הסלפי. למעשה, מספיק עם צילומים בכלל. בעצם, עדיף בלי מצלמה בטלפון שלכם, שעלולה להיות קורבן להשתלטות מרחוק. בשתי מילים – טלפון טיפש.
ד. כסף מזומן. כרטיס אשראי הוא אחד משובלי המידע הכי שימושיים שאנחנו משאירים אחרינו. כשאנחנו משלמים – העולם יודע מה קנינו ובכמה, מתי ואיפה. מי שהפרטיות חשובה לו יעדיף לעבוד במזומן, אחרי שטרות עוד לא עוקבים. אבל גם כאן – צריך להוציא כמות נכבדת של שטרות בפחות משיכות, משום שכל משיכת הכסף מהכספומט מסגירה מתי היינו ואיפה.
ה. בלי כתובות קבועות במכשיר ה-GPS. ותרו על "בית", "עבודה" וכאלה. אל תכניסו את הכתובת האמיתית שאליה אתם מנווטים – הכניסו כתובת סמוכה. ובכלל – עדיף מכשיר GPS עצמאי שהוא לא הסמארטפון שלכם עם ווייז.
ו. בהנחה שלא תרצו להתנתק מפייסבוק והרשתות חברתיות אחרות ולמחוק לגמרי את החשבון ואת כל הפרטים והתכנים שמסרתם (אפשר לנסות. לא בטוח שזה אפשרי בכלל) – מחקו סטטוסים ותמונות שלא תרצו שמשתמשים אחרים יוכלו לגשת אליהם, והכי חשוב - עשו חריש עמוק בכל הגדרות הפרטיות הסבוכות, ובידקו לאט ובסבלנות מה בדיוק מותר לאחרים לראות ולעשות בקשר אליכם. ההגדרות האוטומטיות שפייסבוק ורשתות אחרות נותנות לנו הן ממש לא מספיק טובות. מחקו את כל החברים שאתם לא מכירים אישית, וחיסמו את הפרופיל שלכם בפני אלה שאינם חברים. פייסבוק מבקשת עליכם מידע? אל תיענו לו. צאו מהנחה שכל מידע שהעליתם לרשת, גם בשיחה אישית, הופך מיד לגלוי לכל העולם. לא מוכנים שכולם ידעו? אל תעלו.
ז. יצרו לעצמכם זהות בדויה. אתרים שונים דורשים פרטים אישיים כדי לפתוח חשבון, כמו תאריכי לידה וכתובות. יצרו לעצמכם פרטים בדויים שאותם תתנו בכל פעם – רק לא את שלכם, וכמובן לא את אלו שפרסמתם ברשת החברתית וזמינים לכל אחד.
ח. סיסמאות. אתם יודעים. להחליף בתכיפות לסיסמאות מסובכות ומרגיזות שזוכרים בעל פה. יש גם כלים אוטומטיים (למשל LastPass) שיזכרו את הסיסמאות עבורכם. ואל תזלזלו בשאלות האבטחה: שאלות עוקפות סיסמא כמו שם הנעורים של אמכם או בית הספר היסודי ניתנות לאיתור על ידי אחרים. אם השאלה סטנדרטית – בחרו בתשובה לא סטנדרטית או סתם שקרית.
ט. התראת גוגל – יצרו לעצמכם התראה בגוגל על שמכם (כאן). כך תקבלו מייל בכל פעם שאזכור שלכם מופיע ברשת, ולפחות תדעו איזה מידע שלכם נחשף.
י. נעלו את כל המכשירים שלכם עם סיסמאות.
יא. הפעילו אימות דו-שלבי לשירותי גוגל (כך עושים את זה).
יב. לוג-אוף. כשאתם מסיימים עם פייסבוק, ג'ימייל, אמאזון וכו' – התנתקו.
יג. נקו את המחשב מקבצי קוקי למיניהם, והעדיפו את מצב הגלישה האנונימית שבדפדפנים השונים. הוא עדיף מהמצב הרגיל – אבל גם בו, הפרטיות לא מובטחת לגמרי. אפשר להשתמש בתוספים שונים, כמו למשל בתוסף Disconnect שמתאים לכל סוגי הדפדפנים הנפוצים ומונע מאתרים שונים לעקוב אחריכם. למכשירי iOS נסו את דפדפן אטומיק, ולאנדרואידים – הדולפין.
יד. יש כלי הצפנה בסיסיים וידידותיים יחסית שיסתירו אתכם ואת המחשב שלכם. Tor יאפשר לכם לבצע גלישה מוצפנת דרך כמה שרתים ברחבי העולם (גם אם הכל קורה קצת לאט יותר). HideMyAss גם. תוסף HTTPS Everywhere לכל הדפדפנים (פרט לאקספלורר) יעניק לכם גישה מאובטחת לרוב האתרים. שירות SafeGmail יעזור לכם לשלוח ג'ימייל מוצפן, ותוכנת GPG יודעת להצפין קבצים ומיילים בכל השירותים האחרים. יש גם אפליקציות לסמארטפון שמסוגלות להצפין שיחות טלפון.
טו. תחליפו מראה. אם ניתוחים פלסטיים סדירים לריענון הפרצוף עוד לא הולמים את דרגת הפרנויה שלכם (עניין של זמן), תחליפו מדי פעם את סוג הזקן, המשקפיים או הכובע. גם זה כנראה לא יעזור, כי פייסבוק כבר יודעת היום לזהות פרצופים באותה רמת דיוק של בני אדם – לא משנה מאיזה זווית ובאיזה תאורה עם צולמו. ואם פייסבוק יודעת, אפשר להניח שגם כל מצלמת אבטחה אקראית ברחוב תדע. אם אתם נמצאים במקום שבו עדיף שאף מצלמה לא תזהה אתכם - מבט קבוע לרצפה עשוי להועיל.
טז. חיזרו למערה.
יש לכם רעיונות נוספים? אשמח לשמוע בתגובות ולהוסיף לרשימה.