אושן 14 הייתי קורא לזה. לסרט על ההאקרים שעבדו חודשים מראש על המבצע, שהתנקז לדקה אחת מתואמת, כמו במלחמת ששת הימים או בפיגועי התאומים, והשאיר את העולם בהלם.
זה קרה ביום רביעי באחת עשרה בלילה שעון ישראל. הפצצות נפלו על חשבונות הטוויטר של האנשים הכי חזקים בעולם - ביל גייטס, ברק אובמה, אילון מאסק, ג'ו ביידן, קים קרדשיאן וקניה ווסט. כולם צייצו ביחד ציוץ הונאה לעשרות מיליוני עוקבים. הם ביקשו מהעוקבים לשלוח כסף לחשבון דיגיטלי, והבטיחו להכפיל אותו מיד ומיד לשלוח חזרה. רק תחשבו על הסצינה הזאת של ההאקרים, פותחים חדשות ורואים את הכוכבים ההמומים.
טוויטר הודתה כבר בפאשלת ענק, בעיקר משום שהפריצה נעשתה בעזרת מישהו מבפנים. ההאקרים הצליחו לפתות, ללכוד או אולי לשחד עובד, ולהשיג את הסיסמאות שלו למערכות הפנימיות של טוויטר. ואם ביל גייטס, על שמו, תמונתו והווי הכחול, מציע לך - לא תאמין?
לא. המבצע המתוקשר גרף כולה 120 אלף דולר (בביטקוין) מפתיים שהאמינו להבטחה. זהו? קצת מעליב, לא? בכל זאת בפעולת ראווה מרהיבה שבוצעה במקביל על חשבון כמה מהסלבס הכי חזקים בעולם - אני מניח שיוזמיה ציפו לגרוף פה מיליונים. טוב, את זה הוליווד היתה משנה קצת. אולי היא היתה הופכת את כל זה לסיפור כיסוי. טוענת שהסקאם עם הכסף הוא רק הסחת דעת לדבר האמיתי שקורה באותו זמן. מתקפה עם מניעים פוליטיים, למשל. אגב, יש אנשים שאומרים שזה מה שבאמת קרה.
סליחה על ההתלהבות. בכל זאת מדובר בעבריינים, במאפיה. אם צריך להתלהב ממישהו - זה מהציבור, שלתחושתי המאוד אישית - יצא דווקא חשדן ובוגר במידה הנכונה, ולא נפל בפח.
טוויטר, לעומת זאת, נתפשה במערומיה. טוויטר היא צינור התקשורת הראשי של נשיא ארה"ב וכלי מרכזי בפוליטיקה ובתקשורת בעולם. מה היא מבטיחה: את האותנטיות, המיידיות: זה בדיוק מה שטראמפ אישית חושב עכשיו. זה מה שעמית סגל רוצה לומר, וכאן מחכה זהבה גלאון עם דחקה מפתיעה. כל זה חטף פגיעה אנושה. משתמשים שצריך לשמור עליהם היטב, עם וי כחול ומיליוני עוקבים, נפרצו במקביל? איך אני יכול לסמוך על מה שאני קורא שם?
כל כך קשה להבין מה באמת קורה בחוץ, שהרבה אנשים פשוט מוותרים על המאמץ. הם אומרים משפטים כמו "מה זה משנה, גם ככה כולם שקרנים וגנבים".
יש עוד סוג של כאלה שויתרו. הם לא מאמינים לאף אחד, והם עובדים בזה. הם מחטטים ברשת עד שהם מוצאים הוכחות לתרמית הגדולה. מה זאת אומרת איזו תרמית גדולה? התרמית שמוכיחה הכל: שהקורונה, והחיסונים, וה-5G, וריסוס הכימיקלים, והצ'יפים. הקשר בין הרכיבים משתנה מסיפור לסיפור. אבל הסיפורים רק תופסים תאוצה ברשתות, שמצדן מרוויחות כסף מלדחוף לאנשים שטויות לראש וממשיכות להתחזק ולהתעשר.
אנחנו לא לקוחות. מה אנחנו?
"אבל איך אין לפייסבוק שירות לקוחות!", זעק באוזניי השבוע דובר איכילוב, ביום השלישי מאז עמוד הפייסבוק של בית החולים שלו, השני בגודלו בארץ, נפרץ. תחת העמוד הרשמי של איכילוב התנוססו עכשיו תמונות פורנו. ובהמשך הוא ירד לגמרי מהאוויר.
"ברור שיש שירות לקוחות", אמרתי לו. "פשוט לא בשבילך. אתה לא לקוח בכלל. אתה חומר גלם. שירות הלקוחות מיועד ללקוחות משלמים, לא בשבילך. ובכלל מה אתה צריך כל כך עמוד פייסבוק"?
"אנחנו מתקשרים עם הציבור הרחב", אמר הדובר", נותנים הוראות כלליות ומתייחסים לפניות פרטיות של אנשים בפייסבוק".
אז 4 ימים מחכה בית החולים איכילוב שעננת הפורנו תוסר מעליו, עד שפייסבוק תטרח להתייחס לפנייה שלו. כי מה זה איכילוב בשביל פייסבוק. מה אנחנו בשביל פייסבוק. חומר גלם. קחו מספר. רק חברה חזקה מדי יכולה להפגין כזו שרירות לב.
כולנו הפסדנו
בשבוע הבא נהיה קצת יותר חולים, קצת יותר עניים, ובעיקר שונאים ומפולגים יותר. עשרת אלפים איש יוצאים להפגין, מאה עושים בלאגן, אחד שובר חלון. התקשורת משדרת בלופים את המכות והחלון. זה הופך לנפץ שמעיף שרשרת מטענים בפייסבוק ובטוויטר. אלפים מתקוטטים על השתוללות האלימות והאנרכיה, זה הנושא הבוער עכשיו. חלון שבור הצליח להדיח מהכותרות בפייסבוק 1,700 חולים חדשים ביום בקורונה ומיליון מובטלים. למה? כי זה מדליק אותנו, זה למה. האלגוריתם של פייסבוק לא שואל על מה חשוב שנדבר. הוא שואל לאיזה פוסטים אנחנו לא נצליח להימנע מלהגיב. ושוב, ושוב.
גם אני נגררתי לשיחות האלה, יותר בטוויטר. התעצבנתי על ההוא ועל השני. ותוך כדי שאני עונה, אני קולט ששוב נפלתי במלכודת. אני כועס על מישהו, במקום לכעוס על האלגוריתם, על האתר עצמו, שמצליח לשלוט בהתנהגויות של אנשים על ידי חיזוקים חיוביים בצורת לייקים ושיירים. אני לא יותר טוב מאף אחד. אני עמוק בפנים.