דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור | צילום: שלומי פרי


כל שבוע אני מבטיח לעצמי שבשבוע הבא ניקח הפסקה מ-AI. אבל היכולות הולכות ומיטרללות, קצב ההשקות עולה בטירוף, ואת המשמעויות לעולם קשה יותר ויותר לדמיין. בפודקאסט המעולה Hard Fork כינו את זה "AI ורטיגו". זה בדיוק מה שכל אדם נורמלי אמור להרגיש. אובדן התמצאות בתוך שלל היכולות הטכניות החדשות, השימושים האפשריים וההשלכות על החיים שלנו. 

בשבוע שעבר היו אלה העוזרות הקוליות המשודרגות, שרואות, מבינות ומדברות בזמן אמת. השבוע הציגה מיקרוסופט איך היא הופכת את מה שכינינו פעם "מחשבי-PC" למחשבי-AI. מה זה אומר? שכל חברות המחשבים העיקריות מוציאות עכשיו דגמי-AI, שבין היתר מסוגלים לעשות את הדבר הבא: לזכור את כל מה שעשינו על המחשב - ולאפשר לנו לחפש בשפה חופשית בין הזכרונות האלה. 

זו באמת בעיה נורא מעצבנת: אנחנו צורכים אלפי פיסות תוכן מדי יום, ואחר כך מנסים להיזכר מה ראינו איפה. במחשב החדש, כל האתרים, המסמכים או הסרטונים שראינו על המסך מצולמים בזמן אמת. המחשב מבין לעומק מה רואים פה, ומאפשר לנו לחזור לפוסט ההוא שקראנו על סלט אבוקדו או לסרטון שהמליץ על טיול יפה לשבת. 

קוראים לזה ReCall, שמבוסס על קופיילוט ועל GPT-4o החדש, ויישב ממש בתוך הווינדוס. השירות הזה משתמש בבינה מלאכותית כדי לחפש בתוך כל מה שראינו על המחשב, תוך הבנה של תמונות וטקסטים. אם בעוד שלושה ימים לא נזכור שזה היה אבוקדו אלא משהו עם אוכל בריא, נוכל לבקש - איזה מתכון ראיתי לפני כמה ימים למשהו עם ירקות? והעמוד הנכון יעלה מחדש. 

אילון מאסק התחלחל. "זו סצינה מ'מראה שחורה'. אני אכבה את ה'שירות' הזה". לא קשה להבין למה. מיקרוסופט מייצרת את מאגר המידע הכי אישי ורגיש שאפשר כמעט לדמיין, ויותר מזה - כזה שהכי קל לדוג מתוכו מידע רגיש.

 

נכון, הוא רק על המחשב שלנו ורק לשימושנו. אבל אנחנו אמורים לסמוך על ההבטחה של מיקרוסופט, שהיא תשמור על הפרטיות שלנו, ותשאיר את המידע והתובנות על המידע רק אצלנו. אנחנו צריכים לסמוך על אבטחת המידע שלה, שתגן על מידע כל כך יקר ערך מפורצים מן החוץ, בין אם כאלה שיחפשו דווקא אותנו, או כל מיני תוכנות מפוקפקות שינסו לאסוף אותו ממשתמשים לטובת פרסומות. 

נצטרך להגן על המידע אפילו מעובדים אחרים או מבני משפחה וחברים. כבר היום, הרבה אנשים יזוזו באי נוחות מהרעיון שמישהו אחר יחפש להם בהיסטוריית הגלישה במחשב. עכשיו הרבה יותר קל להביך מישהו. רק חפשו "בעיות בריאות" או "עירום", והמחשב יציף את כל מה שיכול להיות פרטי, אישי או מביך.

אם מיקרוסופט מציבה אתגר חדש לפרטיות שלנו, גוגל פשוט מאיימת על האינטרנט כולו. 

כשגוגל נוסדה, לפני יותר מ-25 שנים, מטרת העל שלה הייתה לשלוח אותנו לאתר שרצינו ולמידע שחיפשנו, וכמה שיותר מהר. לכן גוגל היתה תמיד עמוד כל כך נקי ופשוט עם כפתור אחד (בערך). כתוב לנו מה אתה צריך, ואנחנו נעשה הכל כדי שמה שרצית - מידע, מוצר, אדם, תמונה, וידאו - יופיע בתוצאות הראשונות, ותמשיך בדרכך. 

הדבר הזה נגמר השבוע. 

מעכשיו, גוגל עושה משהו אחר. היא מנסה להגיש לנו בעצמה את כל המידע שרצינו, והיא כותבת אותו בעזרת בינה מלאכותית בהתבסס על כל האתרים ברשת. השירות נקרא AI Overviews, הוא הוצג לראשונה בשבוע שעבר, והפך השבוע לזמין בארה"ב. בקרוב גם אצלנו. 

מה זה יעשה? בפשטות, זה עלול להרוג את האינטרנט כמו שהכרנו אותו.

גוגל היא עמוד השדרה של הרשת. לטוב ולרע. היא היתה כאן מהתחלה, ואי אפשר להגזים בהשפעה שלה על איך שנבנה כל אתר ואתר. כל החלטה של גוגל היא דרמה למיליוני אתרים בכל העולם: איך לדרג אתרים, לאילו אתרים היא מפנה גולשים, ולאילו אתרים היא מוכנה לשלם תמורת הצבת פרסומות. הפניות הגולשים וחלוקת ההכנסות עבור מודעות הפרסומת הן קו החמצן העיקרי של אינספור אתרי תוכן. 

זה נגמר. 

השירות החדש אומר דבר חדש: גוגל כבר לא מפנה גולשים לאתרים. היא רוצה לשמור אותם אצלה. אם אתה מחפש מסלול לטיול בקפריסין, במקום שתעשה גוגל, תקבל תוצאות ותקליק על אחד האתרים - גוגל תנצל את האתרים האלה, תשאב את תוכנם, תערבב אותם לתוך סלט חדש קצוץ דק ותגיש לך מנה מדויקת לצרכים שלך. נשמע שירות מעולה? בהחלט יכול להיות. אבל אם גוגל תפסיק לשלוח גולשים ("טראפיק") אל האתרים האלה ולא תשלם להם על חשיפות למודעות, ממה הם יחיו? 

זה לא יקרה ביום, אבל הגלישה צפויה לרדת בעשרות אחוזים. גוגל, שהאינטרנט בגדול נבנה סביבה והיא סיפקה לו חמצן, מסובבת עכשיו את הצינור אליה בחזרה אליה-עצמה.

תחתית החבית? 

ואם פחות תנועה וכסף יגיעו ליוצרי התוכן עצמם, והם יגוועו - ממה גוגל עצמה תמשיך לייצר תכנים עדכניים? 

"ולכן, מותגי תוכן הופכים להיות חשובים במיוחד", אמר לי אלדד מניב, נשיא טאבולה. מהסקרים שערכו בחברה, גולשים לומדים לסמוך על מותגי תוכן כמו אתרי חדשות יותר מאשר על רשתות חברתיות, והטובים שבהם מצליחים לייצר לעצמם גלישה ישירה, שלא תלויה בגוגל. טאבולה עצמה, אגב, ששולחת גולשים לאתרים, הופכת להיות בעצמה כלי חשוב יותר עבורם. 

ועכשיו עולה שאלה חדשה: אם התחרות בין יצרני התוכן רק מתעצמת - האם הם עצמם לומדים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייעל ולשכלל את ייצור התוכן החדשותי, ולהעלות את רמתו וכמותו? החשש הוא שדווקא ההיפך יקרה: התחרות המתלהטת תשלח את כולם לגרד את תחתית החבית, להיות יותר סנסציוניים וקליק-בייטיים. עם זאת, הסקרים של טאבולה אומרים משהו אחר. למרות הרעש, רבים מהגולשים דווקא יודעים על מי לסמוך. לאן הם גולשים בפועל, זאת שאלה אחרת.