"שלום, מה שלומך היום?"

"בסדר, מה שלומך?"

"טוב. אני מתקשרת לגבי בקשה שהגשת ברשת לגבי ביטוח רפואי. אנחנו משווים את כל ההצעות ברשת, אני יכולה לתת לך הצעת מחיר בתוך חמש דקות. אוקיי?

"את רובוט?"

"אה... אני אדם רגיל. אתה שומע אותי טוב?"

"שומע אותך מצוין אבל את נשמעת כמו רובוט".

"אני מבינה. אפשר להמשיך?"

סינת'יה ווסט היא נציגת מכירות נחמדה ועניינית. גם מאוד יעילה: היא מסוגלת לשוחח בחביבות עם מאות לקוחות בעת ובעונה אחת, לשכנע אותם לתת לה פרטים אישיים ולהעביר אותם לנציג שישלים את המכירה. יש לה רק בעיה אחת: הגברת בהכחשה עצמית. עם זה שאין לה חבר והיא אף פעם לא יוצאת מהבית - היא כבר השלימה. מה שהיא עוד לא הבינה, זה שהיא פשוט לא בן-אדם.
אפשר להניח שהרבה מהאנשים שקיבלו ממנה שיחות טלפון, גם הם לא שמו לב לזה. רק אחרי שהתחילו לרוץ ברשת שמועות על הטלפנית האוטומטית מדי, בדקו את זה לעומק במגזין הטיים ופרסמו כמה שיחות חשודות.

 


בטיים חשפו גם מאיפה ירשה הגברת ווסט את ההכחשה העצמית (ואת עזות המצח) שלה: מסתבר שזה מאביה, כלומר, בעליה או ממציאיה. מוקדנים ונציגים מטעם החברה הכחישו שמדובר במענה רובוטי או סירבו לענות.

מה אנחנו אמורים לעשות?


אין שום בעיה עם זה שסינת'יה היא רובוט, כלומר תוכנת שיחה אוטומטית שמסוגלת לפענח את מה שנאמר, להגיב בהתאם ולהוביל את השיחה. הבעיה היא שסינת'יה מנסה לרמות אותנו לחשוב שהיא הבעלים החוקיים של אוזניים ופה, רגשות ורצון חופשי. לא מעט בני אדם כנראה האמינו לרובוטית השקרנית ונפלו בפח, מה שהופך את הבעיה למדאיגה. אז מה אנחנו אמורים לעשות?

בטיפשותנו, דווקא חיכינו לרגע הזה כבר עשרות שנים: הרגע שבו רובוט יצליח לרמות אותנו לחשוב שהוא אדם כמונו. כבר ב-1950 המציא אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב, את "מבחן טיורינג" – המבחן האולטימטיבי שיקבע מתי למכונה יש בינה מלאכותית. הוא הציע ניסוי שבו אדם משוחח בשפה טבעית עם שני חברים שנמצאים בחדרים סגורים. אחד מהם הוא בן-אדם, השני מחשב. המחשב עובר את המבחן אם הנבחן מתבלבל, ולא מצליח לזהות מי מהדוברים עשוי מחוטים וכבלים.

קראו לה סוזט, והיא היתה הראשונה שהצליחה לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. זה קרה 60 שנה אחרי שטיורינג המציא את המבחן, ב-2010. סוזט, דודתה התמימה יותר של סינת'יה, שכנעה במהלך 25 דקות של שיחה בכתב יותר ממחצית השופטים במבחן שהיא אשת-חיל. אז התברר שהיא תוכנה שפותחה על ידי ברוס וילקוקס, שזכה בפרס לובנר היוקרתי על התרמית הזו, והותיר את האנושות מבולבלת.

אולי נעשה מזה אפליקציה

רובוטים ומחשבים חכמים כבר יש מזמן. המחשב ווטסון ניצח בחידון הטריוויה “Jeopardy”, כשהוא משתמש באנציקלופדיות כדי לענות על שאלות מסובכות, כמו "מה משותף למקלדת ולחולצה" (כפתורים). אפילו הטעויות שלו דמו לטעויות של מתחריו האנושיים.


"כחול עמוק" ניצח ב-1997 את אלוף עולם בשחמט גארי קספרוב והרכב האוטומטי של גוגל נוהג הרבה יותר טוב מכל נהג אנושי.

הרובוטים אמנם מחקים יכולות אנושיות ואפילו מתעלים עליהן, אבל עד כה הם לא ניסו לרמות את בני האדם לחשוב שגם הם בני אדם. אפילו רובוטים מדברים, שהולכים והופכים לנפוצים, לא מנסים לעבוד על אף אחד:

 

אבל מה יהיה עם סינת'יה וחבריה חסרי המצפון? בקרוב רובוטים ותוכנות ידעו לשפר את עצמם בעצמם. תחשבו על סינתי'ה מניאקית כזו, שלומדת ומשתפרת מכל שיחה עם בנאדם. כל פעם שהיא תיתפס על חם היא תדע לנסות פיתרון חדש כדי לשכנע אותנו שהיא כמונו. אז איך נוודא בטלפון אם המתקשר הוא בן-אדם או רובוט מרושע שניכס לעצמו גוון קול אמפתי? מה נשאל? דרוש לנו מבחן טיורינג יומיומי. אם יש לכם רעיון, אני בפנים. אולי אפילו נעשה מזה אפליקציה.

לכל הטורים של דרור גלוברמן 

לכל כתבות המגזין