תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12, באדיבות ספורט 1)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12, באדיבות ספורט 1

בעקבות פרשת NSO כבר עולות וצצות אינספור פרשות המשך. סיפורים מסמרי שיער על האזנות וציתותים שבוצעו על ידי המשטרה ומערכת הביטחון הישראלית, סיפורים ספק חוקיים וספק מוסריים.

אם לא הרמתם ראש מהמטאוורס – אז השבוע התגלה שמשטרת ישראל השתמשה בכלי הציתות והמעקב החודרניים של חברת NSO כדי לעקוב אחר אזרחים ישראלים, בהם מובילי המחאה נגד נתניהו וראשי ערים, בלי צווי שופט. באופן לא חוקי - כך לפי הפרסום של תומר גנון בכלכליסט.
הוא המשיך וגילה גם שהמשטרה נעזרת בהאקרים פרטיים כדי לחדור לרשתות WI-FI ולמצלמות אבטחה ולשלוף מהן צילומים ללא אישור. הכותרת שפורסמה הבוקר (ה') לא יכולה שלא לערער את שלוות הנפש של אזרח במדינה דמוקרטית: כותרת שהיא ציטוט ממסמכי חקירה נגד פעיל חברתי שלא היה חשוד בדבר, אבל המשטרה שתלה בטלפון שלו תוכנת מעקב של NSO לכאורה בלי צו שופט, נגד החוק.

כשהחוקרים שאבו את תוכנו של המכשיר, הם גילו בטלפון אפליקציית היכרויות לגברים בלבד, בעוד אותו פעיל נשוי לאישה. במצגת שהכינו המצותתים המשטרתיים על אותו פעיל חברתי שאינו חשוד בדבר, לפי הפרסום, הם כתבו כך: "הולך עם גברים ככל הנראה, בזמן שהוא נשוי – מנוף לחקירה, להכין חיסיון, להגיד ליחידה להכין צו האזנות". כלומר, אחרי הגילוי פעלה המשטרה כדי למנוע חשיפה של דרך הפעולה, ולבקש משופט צו האזנות שיכשיר את הציתות בדיעבד.

פעם רצה טענה שכל שיחות הסלולר שלנו מוקלטות אוטומטית. לא יודע. הרבה אנשים יודעים אבל לא רוצים לדבר, כי שש, ביטחון. זה הקו שמחבר בין פרשת NSO לפרשת הצוללות ולעוד הרבה פרשות מביכות במערכת הביטחון. קל להשתיק ולצנזר את התקשורת בעזרת "הטיעון הביטחוני" שבהרבה מקרים נועד לכסות על פאשלות ומבוכות.

NSO (עיבוד: 123rf)
NSO | עיבוד: 123rf
 

השתיקה התפוצצה בפרצוף

מפליא? לא באמת. בקרב המדינות שהשתמשו בשירות ההאזנה המשובחים של NSO, התגלו אינספור מקרים של שימושים לא חוקיים ולא מוסריים, ציתותים ומעקב אחרי פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר, כולל במדינות דמוקרטיות.

מדינת ישראל שתקה כשתוכנת פגסוס - שנמכרת באישור משרד הביטחון – התגלתה בטלפון של חשוקג'י, הסעודי המנוסר, או אצל אשתו הנרדפת של שליט דובאי. מדינת ישראל שתקה גם כש-NSO נכנסה לרשימה השחורה של ארה"ב. התחקירים שמהדהדים בכל פינה בעולם הביכו את ישראל, והיא שותקת. כי בטחון. אבל בסוף, קארמה איז-א-ביץ'. אחרי שמדינת ישראל עזרה בשושו לכל כך הרבה משטרים לא דמוקרטים לדכא מתנגדים, לעקוב אחר יריבים פוליטיים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם בתואנה ביטחונית – היא גילתה שאין שושו. גם הכול התפוצץ בכותרות ענק ופגע בתדמית ישראל בעולם, והנה אנחנו מגלים שישראל בעצמה הפכה להרבה פחות דמוקרטית. המשטרה עקבה אחרי מתנגדי ראש הממשלה בלי אישור בית משפט. מה אנחנו, זימבאבווה?

"כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט".

כשלורד אקטון הבריטי כתב את המלים האלה, הוא כנראה חשב על כוח פוליטי. על כוח כלכלי. אבל מתברר שגם טכנולוגיה היא כוח ככל הכוחות. כוח שנוטה להשחית. ומזה יש לנו בישראל די הרבה. גם מהכוח הטכנולוגי, וגם מהשחיתות. 

בואו, אנחנו לא ילדים. אין ערעור על הנחיצות של כלים כאלה לשמירת הביטחון והסדר הציבורי. מלחמה בטרור דורשת פשרות ערכיות קשות. ואני ממש לא רוצה שיבקשו מאיתנו רשות לפני כל האזנה. אבל כן שישאלו אותנו על הפרצוף של המדינה הזאת. ופרצוף של מדינה שמאזינה לראשי ערים או לאזרחים תמימים שמפגינים נגד הממשלה בלי אישור בית משפט – פרצוף של דמוקרטיה זה לא.

"למען ארץ ישראל מותר לשקר", אמר ראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל. אבל אם משקרים לאזרחי ישראל ועל חשבונם – האם השקר הזה הוא עדיין למען ארץ ישראל?

הפאסון של ביבי

תאהבו או לא, נתניהו הוא המנהיג האחרון הגדול מהחיים. כשפוגשים אותו מקרוב אי אפשר להתבלבל - הוא הסנטר של ההתרחשות. שואב את האוויר בחדר. למה אין לנו עוד מנהיגים בסדר גודל כזה? אולי כי בעולם שבו אתה כל כך חשוף ומתועד מכל זווית בכל רגע, כמעט בלתי אפשרי לגדל פאסון על אנושי.

בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אבל נתניהו, כפנומן פוליטי ותקשורתי, הצליח לייצר סביבו הילה של כוח והערצה שהיו למעטים ממנהיגי ישראל, אפילו ממנהיגי העולם. ואני מבין לגמרי את אוהדיו שמאוכזבים מעסקת הטיעון, ואפילו נרתמו לתרום לו מכספם, רק שימשיך להילחם. כי בגישושי עסקת הטיעון שלו, נחשף נתניהו האנושי. אדם שלא רק מנסה לשמר את כוחו הפוליטי, אלא בעיקר לא רוצה ללכת לכלא. כל כך אנושי. וזה בדיוק מה שקשה למעריציו. הדימוי העל-אנושי, הגדול מהחיים, מתפרק להם בידיים. והם מוכנים לתת משהו מעצמם כדי לשמר את הדימוי הזה, גם אם זה אומר שנתניהו יצטרך להקריב את כל מה שיש לו. 
"מנהיגים גדולים. לא עושים עסקאות טיעון. כי ההיסטוריה עלולה לשפוט אותם כקטנים". כתב שמעון ריקלין. נדמה לי שלפני ההיסטוריה, ריקלין חושש שהוא עצמו עלול לשפוט את נתניהו כקטן. ואז - מה זה אומר על כל השעות, השנים, החיים שריקלין עצמו השקיע - באדם קטן? לבי עם האנשים שממשיכים להשקיע כדי להציל את כל מה שהשקיעו עד כה. לחתוך הפסדים בבורסה זה לא קל, ולחתוך הפסדים על עצמך - זה קשה בהרבה.