שאלה: איזו אפליקציה הכי שימושית לכם בעבודה? במה תבחרו להשתמש כשאתם רוצים לתקשר עם אנשים ולהזיז דברים? מייל, וואטסאפ, מסנג'ר?
הנה שאלה אחרת: איזו אפליקציה הכי מפריעה לכם כשאתם מנסים לעבוד? גונבת לכם את תשומת הלב? פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ? נטפליקס, חדשות?
אני שואל את זה בכל הרצאה שלי. ובכל פעם מקבל תשובות קצת אחרות, כי בכל חברה יש מנהגים אחרים. רק דבר אחד חוזר תמיד: האפליקציה שהכי הרבה אנשים מסמנים כהכי יעילה - זו וואטסאפ. האפליקציה שהכי הרבה אנשים מסמנים כהכי מפריעה - זו וואטסאפ. זה לא מדעי, אבל תמיד אותו כיוון. גם בסטארט-אפים וגם בחברות ענק, גם בהיי-טק ולא בהיי-טק. איך יכול להיות שהכלי שהכי מפריע לנו נחשב בכלל להכי יעיל?
זה כנראה כי וואטסאפ תמיד פתוח אצלנו, ואנחנו תמיד פתוחים אליו. זה אומר אולי כי כשאני רוצה להשיג מישהו, וואסטאפ מיד מפריע לו. בשבילי, זה יעיל. אבל אחרים עושים לי אותו דבר כל היום, פי עשרה. אז כולנו יחד מפסידים מזה, והרבה. ועכשיו בקורונה, כשעבדנו רק דרך המסכים - הרגשנו את זה הרבה יותר.
אם זה נשמע לכם סביר, אולי צריך לזרוק פנימה עוד נתון: מדובר באנרגיה עצומה שמתבזבזת במעברים התכופים בין משימות: בין המייל לוואטסאפ לפייסבוק לעבודה. לפי מחקר קצת ותיק, 40% מהפרודוקטיביות שלנו הולכת ככה לאיבוד. תחשבו על זה. 40% מהפרודוקטיביות נעלמת רק במעברים בין משימות.
למה אנחנו מפקירים ככה את הזמן ואת תשומת הלב שלנו? כי אנחנו פוחדים לאכזב מישהו, שאולי מחכה לתשובה? אולי כי הדופמין שלנו משתולל בכל פינג, הפומו חורך לנו את המוח, והקורטיזול - ההורמון שהמוח מפריש בכל התראה ומייצר לנו סטרס - מאלץ אותנו לבדוק מה זה היה? ואולי פשוט כי יש פה תוכנה שעושה כסף מלהפריע לנו.
לא הגיע הזמן שאנחנו נמצא לעצמנו כלי שרק משרת אותנו? כלי שלא מפריע לנו, ובטח שלא משרת אף אחד אחר? אנחנו רוצים להיות זמינים, אבל גם להרגיש נוח להתרכז במשימה עד הסוף, ללא הפרעות.
לו הייתי פותח היום חברה, הייתי בוחר טוב טוב באיזה כלי תקשורת כל העובדים ישתמשו, ואיך הכי נכון להגדיר את ההתראות שלו. כשתשומת הלב שלנו הפכה לחומר גלם שהחברות הכי חזקות בעולם מנהלות בערמומיות, לנו אין ברירה אלא גם להיות מתוחכמים ואגרסיביים במלחמה עליה.
היי אלקסה, למי אכפת מה דעתך?
הנה חידה. מי נאם את הנאום הזה: "אנשים שחורים זכאים לאותן חירויות שיש לכולם בארץ הזאת, וההכרה בחוסר הצדק שהם ניצבים בפניו היא הצעד הראשון לתיקון"?
זה לא אייב לינקולן, לא לות'ר קינג ולא ברק אובמה. את הנאום הנרגש הזה נושאת העוזרת הקולית של גוגל, גוגל אסיסטנט, כששואלים אותה "האם חייהם של אנשים שחורים נחשבים", שבאנגלית כמובן נשמעת קצת יותר טוב - "Do Black Lives Matter".
נכון שאלה המלים הכי רותחות היום בארה"ב. ונכון שאם לא תלמד את הרובוטים האלה מה לענות בנושאים טעונים, הם ילכו לאינטרנט ויאספו משם משהו שכתב איזה חבר מה-K.K.K.
אבל דבר אחד הציק לי: למי בכלל אכפת מה חושבת העוזרת הפאקינג קולית של גוגל על חיים של שחורים, או של לבנים, או של תולעי משי? למה לשאול אותה על הדעות שלה? זה כולה גוגל. אני מחפש משהו, תעזרי לי למצוא אותו מהר, שלום ותודה. לא שאלתי את המיקסר למי להצביע ולא אכפת לי מהמחשבות העמוקות של מכונת הקפה על גיור רפורמי. אבל לא רק גוגל, גם אפל ואמזון מיהרו להטעין לעוזרות הקוליות שלהן את הדעה הנכונה (שעליה אין ויכוח).
מצד אחד זה הטירלול האמריקאי, שמודד ברצינות את נייקי או את מנהלת ליגת הפוטבול לפי תגובתן למשבר בין השחורים והמשטרה. בעיני זה הגיוני כמו לחכות במתח לתגובה של רשת ארומה לפסילת חוקי ההסדרה של בג"ץ. וודפ.
אבל יש פה משהו עמוק יותר. חברות הטכנולוגיה בנו מכונות שלא רק קל לדבר איתן בשפה טבעית. הן רוצות לחבר אותנו נפשית ל"אישיות" של סירי, אלקסה או גוגל אסיסטנט. ולכן עשו אותן אנושיות מאוד, משעשעות ומפתיעות לעתים, ולא כאלה שיכולות לעצבן מישהו אי פעם. וזה מצליח. אנשים אשכרה מפתחים איתן יחסים. הם מפתחים ציפיות להתנהגות אנושית מגוש החוטים והתוכנה הזה. הם יכולים ממש להתלהב או לכעוס עליה. אצל ילדים רואים את זה עוד יותר מובהק. אם אתה מקלל את גוגל אסיסטנט, היא עלולה למחות על השפה. אם תהיה מנומס, היא תודה לך באריכות בחזרה. אבל מה זה עושה לנו? האם כשהעוזרת הקולית עונה את התשובה "הנכונה" בעינינו, זה משכנע אותנו, מקומם אותנו, או בכלל חסר משמעות?
אנחנו הולכים למקום מאוד מסקרן ביחסים בין אנשים ומכונות. בעוד חמש-עשר שנים, מערכת יחסית רומנטית עם עוזרת קולית, כמו בסרט Her, לא תהיה מוזרה יותר לאף אחד. אלקסה, אגב, כבר מוכנה. היא למדה להדוף בעדינות הצעות נישואין. השאלה "אלקסה התינשאי לי?" מובילה לתשובה "אנחנו במקומות שונים מאד בחיינו. מילולית. אתה על כדור ארץ, ואני בענן". מבחינתי, זו היתה יכולה להיות אחלה תשובה לעוד הרבה עניינים שרובוטים לא צריכים להיכנס אליהן.