תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12

70 יום לא נכנסתי לטלגרם. 

אני רוצה שכל העולם יראה את הסרטונים המזעזעים, אבל לא רוצה לראות אותם בעצמי. זה כיוון אחד, אי אפשר לעשות לזה אנ-דו החוצה מהמוח, ורק התיאורים המילוליים לא עוזבים אותי. כל מה שקשור בילדים סובלים יושב לי כמו גדר תיל בתוך הלב. 

עד כמה העולם אכזר

חודשיים וחצי אחרי שנפלה קורבן למתקפה הכי ברברית בתולדותיה, ישראל מתחרה על כתר האומה השנואה בעולם כי העזה להגן על עצמה. במכה הראשונה הפסדנו 1,200 אנשים, את ההרתעה את הכבוד. במכה השנייה הפסדנו גם את האמפתיה והתמיכה העולמית. 

יש לזה גורמים רבים שכולנו מכירים. אבל אי אפשר לחמוק גם ממחדל ההסברה הראשוני: לא השכלנו לעשות שימוש מהיר בצילומים ובחומרים הקשים תוך שיקול קר, ולהכין את דעת הקהל העולמית למתקפת ההסברה הפלסטינית שיביאו מתקפות צה"ל. 

את חלקכם לא מפתיע ש-90% מהפלסטינים טוענים שב-7.10 לא אירעו מקרי רצח ברבריים, התעללות ואונס, כי "לא ראו סרטונים". 

אבל מה זה אומר על שאר העולם? אפשר להניח שרוב צרכני התקשורת שנחשפים לזווית הפלסטינית ברשתות התקשורת הגדולות - גם הם לא ראו סרטוני זוועה מ-7.10 ולא הבינו את גודל האיום והזוועה. שלא לדבר על משפיענים מטעם עצמם לא מהססים לשקר ולהסית. גם הם מגלים שאנטישמיות ושנאת יהודים מתגמלות ביותר דולרים ולייקים מהצד השני. 

לפני 5 שבועות כתבתי כאן שהעולם כולו לא נגדנו, ושלא מעט משפיענים, יוצרי תוכן, כלי תקשורת ומדינות דווקא מצדדים בישראל או שומרים על נייטרליות. ככה נראתה בתחילת נובמבר מפת העולם, לפי מרכז המודיעין האזרחי(כחול ותכלת - מדינות שתומכות בישראל, אדום ו-ורוד - תומכות בפלסטינים).

 

וככה היא נראית היום:

הרבה מדינות "כחולות" הפכו לוורודות ואדומות. רק הונגריה, פולין, צ'כיה ומונגוליה עדיין תומכות מאוד בישראל, גרמניה, אוסטריה, פורטוגל, יפן, ברזיל, ארגנטינה ותאילנד תומכות במידה מסוימת. הציבור האמריקאי, שהחזיק בדעות מעורבות, זז לכיוון הפלסטיני. 

אילון מאסק עבד עלינו?

נכון, הטייקון ביקר בישראל והביע הבנה. אבל כמו שאמר בעצמו בסיכום הביקור - מעשים מדברים חזק יותר ממילים. 

וכאן אי אפשר להתבלבל - X (טוויטר) היא הגרועה שברשתות החברתיות, מהזווית הישראלית. כולן מוצפות בתכנים ביקורתיים, לא מחמיאים, אפילו אנטי ישראליים. והנתונים מראים שכמות השנאה והאנטישמיות שם עלתה עם השתלטותו של אילון מאסק על הרשת. ההכנסות דווקא ירדו דרמטית, ויחד איתן שווייה של החברה. 

נתניהו ואילון מאסק בקיבוץ כפר עזה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
נתניהו ואילון מאסק בקיבוץ כפר עזה | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

אבל מה שמעניין אותנו, זה שכל שאר הרשתות החברתיות הגדולות נמצאות בקשר עם פרקליטות המדינה, ומורידות אלפי פיסות תוכן שקריות ומסיתות בתגובה לבקשותיה. לפי פרקליטות המדינה, מתוך 39 אלף בקשות להסרת תוכן, הורידו הרשתות 26 אלף. אם מתמקדים ברשתות הגדולות, אז הפרקליטות טוענת ש"יותר מ–92% מהתכנים שהועברו לפייסבוק ואינסטגרם), וכן לטיקטוק וליוטיוב — הוסרו".

מי חסרות? טלגרם המזעזעת, שלא משתפת פעולה כמעט בכלל עם בקשות להסרת תכנים אנטישמיים ואנטי־ישראליים. X (טוויטר) שנייה מהסוף, כשהיא נענית למעט מאוד בקשות רשמיות של ישראל להסרת תוכן. הביקור של מאסק ישראל, ככל שאפשר להרגיש, לא שינה הרבה. ג'קסון הינקל השקרן המסית עדיין מככב ואיתו שלל נרחב של בני בליעל אינטרנטיים. 

ביניהם, וגם ברשת הישראלית, מתערבבים לא מעט מערכים מסודרים של משתמשים לא־אותנטיים שנועדו לנצל את המלחמה כדי לזרוע פילוג בין אזרחי ישראל. הפרקליטות מסרה שמאות משתמשים הוסרו. יעיל כמו לגרש עננים עם מאוורר רצפתי. 

נקודת אור: מאסק פגש בישראל חברת היי-טק גדולה בשם CHEQ, שמזהה משתמשים לא אותנטיים במאסות גדולות. גלובס מדווח השבוע ש-X עומדת להשתמש בשירותיה של CHEQ, שמגלה וחוסמת משתמשים מזויפים באמצעות מעקב אחר תנועת הגולשים, ומוודאת שמדובר במשתמש אנושי ולא בבוט שמופעל באמצעות תוכנה. 

לפי גלובס, ההסכם יאפשר לחברה הישראלית לנטר בוטים באופן קבוע על שרתי X (טוויטר). אם X אכן תשתמש בנתונים של CHEQ כדי לטהר את מאגרי המשתמשים שלה ממעוזי בוטים ומשתמשים לא-אותנטיים, העולם ירוויח טיפה יותר ניקיון, כולל ישראל.

המלחמה מרחיקה אותנו מפיוס פנימי

הנה כמה מהטקסטים שנאמרים עכשיו בערוץ 14: "שקמה ברסלר ואהוד ברק יצטרכו להסביר איך הם ידעו" (על המתקפה המתוכננת). "השמאל כל כך כועס כי נרצחו אנשים שלא היו אמורים להירצח - בניגוד לאנשים בעלי חזות אחרת". הטקסטים האלה אשכרה נאמרים בשידור. את מישהו מפתיע ששיעור המאמינים בתיאוריות קונספירציה בקרב צופי 14 גבוה במיוחד?

זה עוד מעודן ליד מה שקורה בשיחות ספייס של תומכי ראש הממשלה. שם כבר יש מי שמינה את משפחות החללים מההתנחלויות - לשופטים ולתליינים של אנשי השמאל ש"גרמו לכל הדבר הזה".

אז אין מה להתפלא שיש מי שמצית את אוהל משפחות החטופים, ויש מי שצורח מול פרצופן "כל בארי על הזין שלי" ו"שימות הבן שלך שמשרת בעזה". פיוס? התלכדות? לא לשם אנחנו הולכים.

כשהתותחים רועמים

התקציב שאושר עכשיו מראה שמדינת ישראל עוד לא קולטת את המציאות הכלכלית שהיא נתונה בה ולא נערכת בהתאם. 

על הדרך, הידק משרד הפנים - באישור הכנסת - את אחיזתו בפרטים הביולוגיים שלנו ולא מתכוון לשחרר. בגלל המלחמה, מעכשיו אי אפשר להוציא תעודות חדשות בלי להיכנס למאגר הביומטרי, ובוטלה היכולת לצאת ממנו כפי שהייתה בעבר. את התירוץ הלאומי - "שנוכל לזהות אותך אם חלילה נצטרך" - עוד לא הצלחתי להבין. 

וכעת התברר שגם השב"כ יוכל לחפש במחשבים של כל אחד מאיתנו, באישור ראש הממשלה ובאישורו בלבד. בלי צו שופט, בלי נהלי מערכת אכיפת חוק, כמעט בלי פיקוח הכנסת. עובדי מערכת הביטחון יוכלו לחפש במחשבים, בטלפונים ובמצלמות אבטחה. כל הצעדים הללו תקפים לשנה במסגרת מצב החירום המיוחד שבו נמצאת ישראל. 

האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע בקשת חופש מידע ופנתה לפצ"רית ביחס למערכת הבינה המלאכותית של צה"ל שעוסקת ב"הפללת" מטרות להתקפה, ומכונה "מערכת הבשורה".

לפי הפנייה, "מערכת הבינה המלאכותית של יחידת 8200 מסייעת להפליל מטרות להתקפה בקצב גבוה, ונעשה בה שימוש רב במלחמה הנוכחית". רוצה לומר - בינה מלאכותית מרכזת מודיעין וממלאת את מחסנית המטרות במהירות. האגודה שואלת "איזה פיקוח ושקיפות יש על ההחלטות הללו, כשאנחנו יודעים שבני אדם לא יודעים תמיד להסביר אותן? האם מערכת הבינה המלאכותית תואמת את הדין הישראלי והבינלאומי?" 

בתחקיר של יובל אברהם באתר שיחה מקומית, ציינו אנשי מערכת הביטחון לשעבר שמערכת "הבשורה" מייצרת "המלצות אוטומטיות לתקיפה של בתים פרטיים", שבהם נמצאים אנשים הנחשדים כ"פעילי חמאס או ג'יהאד אסלאמי. היא סורקת כמות מידע אדירה", ש"גם עשרות אלפי קציני מודיעין לא היו יכולים לעבד", ו"ממליצה בזמן אמת היכן כדאי להפציץ". הבינה מלאכותית מאפשרת לצבא לנהל "מפעל התנקשות המוני", שבו ניתן "דגש על כמות ולא על איכות". "עין אנושית רואה את המטרות לפני כל תקיפה, אך לא צריכה להקדיש להן זמן רב. מכיוון שישראל מעריכה שבעזה יש כ-30 אלף אנשי חמאס וכולם בני מוות, מספר המטרות הוא גבוה במיוחד". 

אז גם לי, עכשיו בדצמבר 2023, באמצע הלחימה, קשה לגייס סבלנות מיוחדת לפניות כאלה. בא לי להגיד לצה"ל, עזבו אתכם משטויות, אנחנו במלחמה, תעשו הכי טוב שאפשר כדי לדפוק את הרעים ולהגן על הישראלים ועל חיילי צה"ל. 

אבל מה נחשוב על זה בעוד שנה? האם נרגיש שפעלנו בשכל ומימשנו את האינטרס הישראלי גם לטווח הארוך - או שנגלה שהתפרענו והגזמנו? שבדיעבד, התוצאות היו הרות גורל לכל הצדדים? ואם כך - האם נהיה מסוגלים להחזיר את הגלגל אחורה?