אני אוהב אנשים שמשנים את דעתם. "אנשים שדבקים בעקרונותיהם" לא מרשימים אותי במיוחד. אם לא החלפת אף פעם דעה, איזה תהליך מתרחש אצלך בתוך המוח? סינון עובדות שתואמות למה שחשבת כבר קודם?

שלא תהיה טעות, על כיבוד הורים או ואהבת לרעך אי אפשר לוותר. אבל מעבר לזה – בואו, העולם משתנה כל הזמן, הכל זז, צריך להיות גמישים. קצת. בקורונה, למשל, הפסקתי להיות אנטי מסכים. זה לא רלוונטי יותר. עכשיו אני שואל משהו אחר – מה אנחנו עושים במסך? האם זה מועיל וחיובי, או פסיבי ומדכא?

זה ככה גם בפוליטיקה. בבחירות כל כך הרבה אנשים נצמדים לדעותיהם הישנות. בואו, שחררו. חדשנות! למשל, שמאלנים יקרים, תודו שנתניהו שינה את מה שחשבתם על איך עושים שלום. והוא שם את ישראל ראשונה בתור לחיסונים. 150 אלף בישראל כבר חוסנו השבוע. זה לא פחות ממדהים. אולי תשחררו קצת את הדעות האוטומטיות שלכם?

מצד שני - תומכי נתניהו: תודו שחוץ משני הדברים המופלאים ההם, יש הרבה בעיות בניהול המדינה, כן? ובכלל, אדם אחד שנמצא יותר מדי זמן בשלטון זה תמיד בעייתי, לא משנה איך קוראים לו. אולי גם אצלכם יש מקום למחשבה מחודשת. 

"אין עדויות לזיוף הבחירות"

מי עוד שינה דעה? החרדים. בעקבות הקורונה - הם נוהרים לאינטרנט. וליתר דיוק - מכניסים את האינטרנט הביתה בהמוניהם. גם כלי התקשורת הבינו משהו חדש: חייבים להקפיד על העובדות. מקורי. אפילו הרשתות החברתיות שינו גישה בעניין הזה, והן משתדלות - לא תמיד בהצלחה - לצמצם את חופש הביטוי שניתן לשקרים מסוכנים. 

גם ערוצי הטלוויזיה האמריקאיים, שקידמו בלהט תיאוריות קונספירציה לא מבוססות סביב הבחירות בארה"ב, החליפו תקליט. פוקס ניוז וניוזמקס מאשימות כבר שבועות ארוכים את חברות הטכנולוגיה שהפעילו את מכונות ההצבעה, דומיניון וסמארטמאטיקס, שהן אלה שזייפו את הבחירות בשליחות ג'ורג' סורוס, הילארי קלינטון או ונצואלה.

השבוע הגיעה התנצלות מפוארת ומפורטת: "אין עדויות לכך שהתוכנות הללו זייפו את בחירות", הודה המגיש. "אין עדויות שיש לחברות הללו קשר כלשהו למשפחת קלינטון, להוגו צ'אבס, לוונצואלה או לג'ורג' סורוס", המשיך. נשמע הזוי, נכון? אז זהו, שההתנצלות עוד נמשכה ארוכות, והרשתות חזרו בהן מלא מעט קשקושים לא מבוססים שזכו לזמן אוויר. טוב, זה לא קרה בהתנדבות: הן חטפו איום בתביעה. 

משה דיין אמר שרק חמור לא משנה את דעתו. אבל חשוב גם למה שינית את דעתך. אם זה כי הבנת משהו חדש – מעולה. אבל אם שינית כי לחצו ואיימו עליך – זה חצי כוח. ועדיין: להיפתח לרעיונות חדשים ולשנות דעה זה לא מביך, זה מכובד. תנסו.

העובדים של פייסבוק לא קונים את הבלוף

"אפל נגד האינטרנט החופשי". 

על החתום - פייסבוק. כן, פייסבוק מפרסמת עכשיו מודעות ענק נגד אפל, ומאשימה אותה בפגיעה בעסקים הקטנים ובהרס האינטרנט האיכותי והחופשי. 

למה? בואו נמשיך לקרוא במודעה שכתבה פייסבוק: "אפל מתכננת לשנות את האינטרנט כפי שהכרנו אותו - ולרעה. אתרי תוכן לא יוכלו יותר להציג בפני גולשיהם מודעות מותאמות אישית - שהן רווחיות יותר. האתרים ירוויחו פחות, וכדי לפצות על הירידה בהכנסות, הם יתחילו לגבות מהגולשים דמי כניסה. דמי מנוי. והאינטרנט יהיה הרבה יותר יקר ופחות איכותי".

איך זה קשור לפייסבוק? פייסבוק טוענת במודעות שהדפיסה שהיא רק "לוחמת למען העסקים הקטנים".  חבל רק שהעובדים של פייסבוק לא קונים את הבלוף. נסביר: עד עכשיו אפליקציות כמו פייסבוק עקבו אחרי כל מה שעשינו באייפון. בלי לשאול. ככה הן הציגו בפנינו פרסומות מותאמות אישית ואפקטיביות יותר, וגם רווחיות יותר. 

תאשרו לפייסבוק לעקוב אחריכם?

ועכשיו אפל עשתה שינוי קטן בטלפונים שלה. בחודשים האחרונים התעדכנה מערכת ההפעלה, iOS 14, ופייסבוק כבר לא יכולה לעקוב אחרינו בלי לבקש רשות. אפל מכריחה את פייסבוק לקבל את אישורנו למעקב הזה. אם בא לכם שיעקבו אחריכם ותקבלו מודעות שמתאימות למה שמעניין אתכם, תאשרו. רוב האנשים כנראה לא יאשרו לפייסבוק לרגל אחריהם חופשי. 

אז פייסבוק פתחה במלחמת עולם נגד אפל. כי פייסבוק, כזכור, מתפרנסת מאיסוף מידע בלי לשאול שאלות וממכירת פרסומות. אבל מה היא מספרת במודעות בעיתונים? שזה בשם "העסקים הקטנים". 

יודעים מי חשף את הבלוף? העובדים של פייסבוק. "אני מרגיש כאילו אנחנו מנסים להצדיק את מעשינו הרעים על ידי הסתתרות מאחורי אחרים", אמר מהנדס אחד שעובד בחברה. אחרים טענו בפורומים פנימיים שהקמפיין הזה נועד לשרת רק את פייסבוק, שהוא גובל בצביעות ומנצל את העסקים הקטנים כמגן. 

מנכ"ל אפל לא נשאר חייב, והגיב עם צילום מסך - השאלה שהאייפון שלנו ישאל אותנו: האם אתם רוצים לחלוק את המידע הפרטי שלכם עם פייסבוק או לא. אבל זה מה שמרגיז את פייסבוק. היא לא רוצה שאנחנו נחליט על המידע הפרטי שלנו. כי היא יודעת שאף אחד לא יבחר לתת לה את המידע הפרטי שלו. כל המהות של פייסבוק בנויה על לא לספר לנו הגולשים איזה מידע היא אספה מאיתנו ומה המשמעות שלו. 

אפל מצדה, שוב הוכיחה שהיא נאמנה קודם כל למשתמשים שלה ומוכנה להגן עליהם בכל מחיר. בבחירות להיי-טק, אני יודע למי אני מצביע. 

1-2-3

לעולם אל תמעיטו בפוטנציאל הנזק של סיסמה גרועה. הנזק שארה"ב ספגה בחודשים האחרונים מטלטל בהיקפו: הפנטגון, משרד האנרגיה האמריקאי, מתקנים גרעיניים ו-18 אלף חברות, מהן הכי גדולות וחשובות בארה"ב ובעולם - נפרצו על ידי האקרים כבר במרץ. הפריצה התגלתה רק עכשיו. מי ההאקרים? לא ברור. האצבעות מכוונות לעבר רוסיה. אולי סין. הסיפור של המגה-פריצה הזאת מדהים גם את בכירי אנשי הסייבר בעולם, ובטח שאותנו והוא מחכה לכם כאן בפודקאסט בזמן שעבדתם. אבל ספוילר קטן: הכל התחיל בגלל סיסמא מטופשת להחריד: 123. אכן, אין גבול ליקום ולטמטום האנושי, אפילו של האנשים שאמורים להיות החכמים בעולם.  

>> הטור של דרור גלוברמן: לא תאמינו מה קרה כשמחקתי את פייסבוק
>> בזמן שעבדתם: וידאוקאסט המדיה והטכנולוגיה של דרור גלוברמן ודני פלד