תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן | צילום: קשת 12
תראו קסם. תלמידים, הורים של תלמידים - לא תאמינו לזה: אני נכנס לאתר doctorllama.org ושואל כל שאלה משיעורי הבית בכל מקצוע. ומקבל תשובה. 

נגיד - מדעים בכיתה ג'. בואו נשאל, למה חלליות מתחממות כל כך כשהן נכנסות לכדור הארץ?

כעבור שלוש שניות מתקבלת התשובה: "כשחללית נכנסת לאטמוספירה של כדור הארץ מהחלל, היא נתקלת בהתנגדות רבה. זה גורם לחיכוך, שגורם לחום. החום העז עלול לפגוע בחללית או אפילו לגרום לה להתלקח". בום!

רגע, עוד משהו. בתנ"ך. לתלמידי כיתה יו"ד. נשאל: "האם דוד המלך היה מוסרי?"

התשובה: "דוד היה ידוע בתשוקתו וברגשותיו העזים. הוא היה גם לוחם גדול, אינטליגנטי ביותר, נאמן ואמיץ. מצד שני, הוא היה ידוע כקנאי ונקמן, מניפולטיבי ומטעה. אז האם דוד היה אישיות מוסרית? קשה לומר בוודאות". 

ההורים מזועזעים, המורים מרוצים

דוקטור למה עלה לאוויר לפני כמה ימים, והוא מאפשר לכל אחד בכל כיתה, בכל מקצוע, לשאול שאלות ולקבל תשובות. אוטומטית. ביולוגיה, תנ"ך, כימיה, היסטוריה, סביבה, כל דבר שאפשר לשאול בכתב ולענות בכתב. 

שאלתי את ד"ר רועי צזנה שעומד שמאחורי הפיתוח - למה זה טוב? התלמידים בטח מרוצים, קיבלו קיצור דרך, שלא לומר רמאות, לסיים את השיעורים במהירות. וההורים והמורים בטח כועסים נורא, כי חצי מהשיעורים שנותנים בבית הספר הפכו לחסרי משמעות. ד"ר צזנה הפתיע אותי. 

נכון, ההורים מזדעזעים, הוא אמר. הילדים מרוצים. אבל המנהלים והמורים? מתלהבים. נורא. "מורה למדעים ביסודי, אמר לתלמידיו שהוא מצפה מהם להשתמש בדוקטור למה, כדי לעזור להם לעשות שיעורים. אבל - האחריות והציון - עליהם. הם אף פעם לא יכולים להיות בטוחים שהתוצאות מדויקות - הם צריכים לבדוק".

כי התלמידים כאילו מקצרים דרך - אבל בעצם לומדים פה שני כישורים סופר-חשובים לעתיד: 

א. לדבר עם בינה מלאכותית. איך להסביר לה מה אתה רוצה. וזה נכון גם כשיוצרים תמונות או מדברים עם גוגל או סירי. 

ב. להיזהר, להיות ספקן. כי בינה מלאכותית תהיה סביבנו בכל מקום, והיא צודקת הרבה, אבל גם טועה לא מעט. 

ניסיתי את הכלי הזה לא מעט. כששאלתי - מה סיבות שהובילו לרצח רבין? קיבלתי פעמיים תשובות נכונות, ופעם אחת את התשובה הזאת: 

"הסיבה העיקרית לרצח רבין הייתה שהוא נתפס כבוגד בעניין הפלסטיני... חלק מהפלסטינים ראו בו גם סמל לתוקפנות ולכיבוש הישראלי, והאמינו כי הריגתו תהיה מכה נגד ממשלת ישראל".

בקיצור, לבדוק צריך. 

לא מעט אתרים כבר כותבים בשבילך תשובות ואפילו מאמרים שלמים בתגובה לשאלה קצרה. ג'אספר, קופי, רייטר. רק התלמידים החזקים מכירים אותם. זה גם יקר. השירות החדש והחינמי נותן שוויון לכולם. והכי חשוב, אומר ד"ר צזנה: המטרה שלנו לדחוף את מערכת החינוך - להבין מה לעשות עם הכלים שזמינים לילדים בכל מקרה. כי אי אפשר להתחמק מזה. צריך להשתמש בכלים האלה כדי ליצור שיעורים יותר מעניינים, ולתת להם שיעורי בית עם משמעות. כי סתם לסכם - זה כבר מכונה יודעת לעשות.

מטיסים את הסים

באמת שהייתי צריך לעשות את זה מזמן. אבל רק בטיסה האחרונה שלי בסוכות ניסיתי לראשונה את האי-סים. וגיליתי שאפשר לשלם 5 דולר במקום 200 שקל ולקבל חבילה סלולרית שעובדת יופי. 

כשהתחלתי לפטפט עם אנשים קלטתי שכמעט אף אחד לא מכיר את האפשרות הזאת, למרות שהיא ממש לא חדשה. 

אז יצאנו בנקסט בקמפיין ״מטיסים את הסים״ עם שתי מטרות. האחת: להעיר את הישראלים לאפשרות הזאת. הבוקר דיברתי על זה אצל נסלי ברדה בתוכנית הבוקר.

התגובות - מטורפות. אנשים בכירים, כאלה שטסים הרבה, עיתונאים, מנהלים, הייטקיסטים. כולם הסתקרנו. רבים התקינו. כאן מחכה לכם רשימת המכשירים שתומכים באי-סים. תנסו. 

המטרה השנייה היא לעורר את השוק בישראל. בין אם דרך תחרות מסחרית או לחץ מהרגולציה. מקורות במשרד התקשורת אמרו לנו שיבחנו אם יש צורך להתערב. כי אי-סים מציע מעבר קל בין חברות, מוריד חסמים, מגדיל תחרות ומקטין מחיר. חברות הסלולר מתחילות להראות סימנים של תזוזה. פרטנר השיקה היום חבילות סלולר ב-eSIm למונדיאל בקטאר. 209 שקלים לחבילה. ב-Airalo עולה חבילה דומה 12 דולר. נמשיך לעקוב.

את גוגל כבר תבענו?

והנה קיבלנו השבוע עוד הוכחה שמדינת ישראל היא החצר האחורית המוזנחת של העולם. 

לחברות הענק שמשפיעות על החיים שלנו, על הנפש לנו על היחסים שלנו על כסף שלנו ועל המדינה שלנו - מותר לעשות פה הכל. אין דין ואין דיין. ברשת, הישראלים הם אנשים ללא זכויות. 

גוגל חטפה השבוע קנס של 400 מיליון דולר, במסגרת פשרה, ואותם היא תשלם ל-40 מדינות בארה"ב. הן תבעו אותה על כך שהיא עקבה אחרי מיקום המשתמשים בסלולר, ללא ידיעתם. מה זה ללא ידיעתם? המשתמשים שכיבו את המעקב אחרי מיקום, לא ידעו שגוגל ממשיכה לעקוב אחריהם בסתר. איזה חוצפה. מצד גוגל כמובן. אז גוגל לא רק תפצה את המדינות התובעות, היא התחייבה לשנות לחלוטין את הדרך שבה היא מפעילה את המיקום.

גובה הפיצוי, 400 מיליון דולר, זה ההכנסות של החברה בשלושה ימים וחצי. קטן עליה.

משרדי גוגל בסיליקון ואלי (צילום: Lets Design Studio, שאטרסטוק)
משרדי גוגל בסיליקון ואלי Google offices | צילום: Lets Design Studio, שאטרסטוק

איך זה משפיע עלינו? 

על קנס בישראל שמעתם? לא? למה? הרי המשתמשים הישראלים סובלים קרוב להניח מאותו ניצול, מאותן דליפות, מאותה פגיעה בפרטיות. האם גוגל נתבעה בישראל? שילמה פיצוי? תיקנה את המוצרים שלה? לא. כי אין לנו חוק מתאים, מעט החוקים שיש לנו מיושנים ולא רלוונטיים. חוק הפרטיות למשל לא נותן כלים לתביעות כאלה. אין לנו רשויות חזקות ומתאימות, והאווירה בקרבן היא של התקפלות ופחד מהענקים הבינלאומיים. והסכומים - החוק לא מאפשר לקנות כאן בסכומים כאלה. 

בעולם זה כבר מקובל. צרפת קנסה את גוגל ב-200 מיליון דולר על שימוש לא הוגן בקוקיז. אירופה קנסה אותה על התנהגות אנטי-תחרותית בקנס של 4 מיליארד אירו. הודו קנסה אותה ב-160 מיליון דולר על סעיף דומה , וגם רוסיה קנסה אותה ב-34 מיליון דולר. טוב במקרה של רוסיה אני לא בטוח לטובת מי אני. 

אבל בישראל גוגל, מטא, אמזון, מיקרוסופט, אפל וכל הענקיות יודעות שהן יכולות לעשות איתנו מה שהן רוצות. 

שתי ועדות בימי הממשלה היוצאת ניסו לגבש חקיקה. הממשלה הנכנסת חייבת לשים את הנושא על סדר יומה, כי משילות וריבונות זה לא רק על גבעות וגאיות. אם גורם זר שואב את המידע של ישראלים כרצונו, הוא זה שמחליט מה מתר להגיד בישראל ומה לאסור, ומה אנשים פה בכלל ידעו ומה לא - קשה להגיד שהריבונות במדינת ישראל נמצאת בידיים שלנו.