כשצה"ל או משרד הביטחון פונים לסטארט-אפ ישראלי ומבקש עזרה טכנולוגית לצורך מבצעי או בטחוני - מה הסיכוי שעובדי החברה הישראלית יסרבו לעזור? לא גדול.
אבל זה בדיוק מה שקורה בגוגל. 3000 עובדים בגוגל בארה"ב חתמו על עצומה ועשרות התפטרו - במחאה על העזרה שמושיטה גוגל למשרד הביטחון האמריקאי בפיתוחים צבאיים. גוגל מרוויחה מזה יפה מאוד מאוד, אבל עבור אלפים מהמדענים והמפתחים שעובדים בה - זה סדין אדום. הם לא באו לעבוד בחברה בטחונית, והם לא מאמינים במטרות הצבאיות של ארה"ב. במונחים ישראלים - הם לא שמאלנים. הם על סף הסרבנות.
בישראל זה אחרת
בתחקיר שפורסם בשבוע שעבר על חברת הריגול הישראלית הפרטית בלאק קיוב, טענו ב-NBC שהחברה היא למעשה הזרוע הפרטית של המוסד. גם יזמי חברת הריגול הטכנולוגית NSO, שמסוגלים לפרוץ לכל סמארטפון בעולם ולשאוב ממנו את כל מה שיש בו, מספרים שתמיד שואלים אותם בפגישות אם הם אנשי המוסד. התשובה שהם נותנים היא שלילית. אני לא בטוח שמאמינים להם.
כולם יודעים שהגבול שמפריד בין תעשייה, אקדמיה ובין צבא בישראל הוא מאוד גמיש, נזיל ופתוח. לבני אדם, לרעיונות, לטכנולוגיות ולמוצרים. ההוא שירת עם ההוא ביחידה ההיא, ולמד עם ההיא בפקולטה, ויש חוויות וניסיון משותף, לפעמים גם דרגות בכירות וסיווג בטחוני. כשמערכת הביטחון לא מוצאת פתרונות, היא יודעת להקים קול קורא רשמי לתעשייה ולאקדמיה - כך היה עם המנהרות בעוטף עזה, שבאורח פלא נראה שנמצא להן פתרון לא רע טפו טפו - אבל גם לבקש עזרה בשקט, מתחת לפני השטח, בלי תיעוד ובלי רעש.
אגב, כך היה תמיד, גם בשנות הקמת המדינה ועוד קודם. פעם אלה היו חברות תעשייה ומתכת, שעזרו למחתרות ואחר כך לצה"ל לפתור בעיות בעזרת המצאות וטכניקות חדשות. היום זה קורה לא פחות בטכנולוגיה ובסייבר.
מי יעז לסרב?
בישראל לא שמענו על דבר כזה. אנחנו במערכת לפחות לא מכירים סיפור על חברה ישראלית שסירבה בגלוי לשתף פעולה על הממסד הבטחוני. מן הסתם אפשר להניח שזה קרה - אבל לא בממדי ההתקוממות העממית שהתעוררה בגוגל, ובטח שלא בכמות התהודה התקשורתית. אם זה קרה, זה היה מאוד מאוד מאוד בשקט.
כשראש הממשלה נתניהו אמר כאן לפני שנים שישראל תהיה מעצמת סייבר, רובנו עוד לא הבין מה זה בדיוק סייבר. אבל כן הבנו שמדובר בבניית כוח ומומחיות בשלושה כיוונים - תעשיה, באקדמיה ובצבא. נדמה לי שרובנו לא מדמיינים עד כמה מדובר למעשה באימפריה אחת. היום כבר ברור שהחזון הזה מתגשם ובענק, ועוזר משמעותית להתעצמות של מדינת ישראל - כלכלית, אקדמית, בטחונית וגם מדינית.
אבל זה לא בא בלי כמה בעיות. ראשית, כמובן, הנחת העבודה של חברות, משקיעים ויזמים זרים, היא שכל ישראלי יכול להיות בעצם איש מוסד. זה שהם פארנואידים לא אומר שאין בזה משהו. והדבר השני הוא שמדינת ישראל מוצאת את עצמה נקשרת לפעמים בסוגיות אתיות שצריך להתרחק מהן. כשחברה כמו בלאק קיוב עוזרת למפיק העל המטריד הסדרתי והספק-אנס הארווי וויינסטיין למצוא חומר מכפיש נגד המתלוננות כלפיו, ואחר כך מחפשת חומר מפליל על מקורבי אובמה - או כשחברה כמו NSO בסופו של דבר עוזרת לנסיכות דובאי לאתר ולכלוא פעיל זכויות אדם - כל אלה מכתימים בסוף את השם של מדינת ישראל, וזה אפילו לא משנה אם הן באמת ה"זרוע הפרטית של המוסד" או לא.