לקוח לשעבר של פרטנר, שרצה לשלם כמה פעמים חוב של 271 שקל ולא הצליח עקב התרשלות של החברה, יקבל ממנה פיצוי של 1,750 שקל.
ד', תושב ראשון לציון, היה מנוי של החברה, ולפני כעשרה חודשים גילה שחשבונו חויב מעבר למוסכם בשלושה חודשים עוקבים (ספטמבר-נובמבר 2016) בגלישה סלולרית שהייתה אמורה להיות חסומה, וחויב ב-676 שקל. הוא פנה לחברה כמה פעמים על כך שחויב בניגוד להסכם איתו, לא זכה למענה ופנה לפקיד הבנק שלו בבקשה לבטל את הוראת הקבע לפרטנר.
במקביל, פנה ד' למועצה הישראלית לצרכנות והתלונן על התנהלות החברה שגבתה ממנו סכומים גבוהים בניגוד להסכם שחתם עליו. המועצה יצרה קשר עם נציגה של פרטנר כדי לברר את התלונה. בחברה הודו כי חלה טעות באחת החשבוניות שקיבל ד' וזיכו את חשבונו, כך שנותר לו חוב של 271 שקל.
ד', אזרח שומר חוק, פנה לפרטנר לברר היכן יוכל לשלם את החוב, מאחר ואין בידו כרטיס אשראי והוא ביטל את הוראת הקבע. "אמרו לי לגשת לאחד הסניפים של בנק הדואר ולשלם את החוב", הסביר ד'.
הוא ניגש כמה פעמים לסניף בנק הדואר לשלם את החוב, אבל בכל פעם נאמר לו על ידי הפקידים שהם אינם רואים שום חוב שלו לחברת פרטנר.
"פניתי מספר רב של פעמים לנציגי חברת פרטנר, על מנת לברר מדוע החוב שלי לא מצוין במחשבי בנק הדואר, ובכל פעם אמרו לי שהעניין יטופל, שהמערכת בדואר תעודכן. ניגשתי שוב לסניף הדואר – ושוב נאמר לי שאין לי שום חוב", קבל ד'. "איך אני יכול לשלם חוב שאומרים לי שאינו קיים?".
מה רבה הייתה הפתעתו של ד' כאשר קיבל לפני כחצי שנה ממשרד עו"ד העובד עם פרטנר מכתב התראה בטרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל. ד' נבהל, פנה ישר למשרד עו"ד המייצג את פרטנר, הסביר את השתלשלות העניינים וביקש למצוא פתרון – אבל לא זכה למענה ענייני.
בלית ברירה, הגיש ד' תביעה קטנה נגד פרטנר ומשרד עו"ד לבית משפט השלום לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 7,000 שקל.
פרטנר הגישה כתב הגנה בו ביקשה לדחות את התביעה על הסף, שכן אין מחלוקת על כך ש-ד' חייב לה 271 שקל ואין חולק שהוא פנה לחברה לשלם את חובו שאינו מצליח לשלם בסניפי הדואר, אבל אין לה מושג מדוע פקידי הדואר לא הבחינו בקיומו של החוב.
החברה הטילה את האשמה על אי תשלום החוב על ד', שבחר לשלם שלא בכרטיס אשראי ולא בהוראת קבע אלא התעקש לשלם בסניף הדואר. לדברי החברה, בגלל אי תשלום החוב פנה עו"ד מטעם החברה ללקוח שישלם את החוב.
משרד עו"ד חזר על טענות חברת פרטנר, אבל ציין כי הפקידות שוחחו ארוכות עם ד' בניסיון לעזור לו והסבירו לו כי לא ייפתח נגדו תיק הוצאה לפועל ולא יימשכו נגדו ההליכים במידה וישלם את החוב.
משום מה, לא טרחה חברת פרטנר לשגר נציג לדיון.
השופטת כרמית בן אלעזר החליטה לקבל את התביעה של ד' נגד פרטנר ולדחות את תביעתו נגד משרד עו"ד.
השופטת קבעה כי עדותו של ד' אמינה בעיניה, שכן הוא התקשר פעמים רבות לפרטנר לשלם את חובו, ואף התחנן לשלמו – אבל הדבר לא התאפשר לו בגלל שבבנק הדואר טענו שאין לו חוב לתשלום.
"סבורני כי היה על פרטנר להציע לתובע, הגם שאין בידו כרטיס אשראי או דרך נוספת לשלם את החוב, וזאת לאחר שנוכחה פעם אחר פעם כעולה גם מן ההקלטות שצורפו על ידי פרטנר עצמה כי לא עולה בידי התובע לשלם את החוב בדואר... סבורני כי בכך התרשלה פרטנר כלפי התובע, התרשלות שגרמה לו נזקים ממוניים (בשל הטלפונים הרבים שנאלץ לבצע, הביקורים החוזרים בסניף ובזבוז זמן)", הדגישה השופטת בפסק הדין.
השופטת קבעה כי פרטנר תשלם ל-ד' 1,771 שקל בקיזוז חובו של ד' (271 שקל), וכן עוד 250 שקל הוצאות משפט.