אין צורך להתלונן על אפליה החוקית שמאפשרת לארגוני התרמה להציף אותנו במיילים והודעות SMS ללא שנהיה זכאים לתבוע אותם, בעוד חברות מחויבות לפצות אותנו על כל הודעה שהתקבלה בניגוד לרצוננו. האפליה הזאת פשוט לא קיימת: יפעת אונגר, רשמת בכירה בבית משפט לתביעות קטנות בהרצליה, פסקה כי עמותת "פתחון לב" תשלם פיצוי בסך 7,800 שקל לאזרח שקיבל ממנה 39 הודעות זבל (ספאם) מבלי שקיבלה את רשותו לכך.

מסך סמארטפון עם מוני הודעות SMS ופייסבוק מסנג'ר (צילום: יאיר מור, NEXTER)
אילוסטרציה | צילום: יאיר מור, NEXTER

למעשה, החלטת הרשמת קובעת שעמותות המגייסות כספים עבור נזקקים או פרויקטים חברתיים אינן פטורות מתשלום פיצוי על דואר זבל שהן שולחות לאזרחים מבלי לקבל את הסכמתם. מתברר שגם עמותות, ולא רק עסקים פרטיים וממשרד ממשלה נכללים בחוק האוסר שליחת דואר זבל.

ב', תושב מרכז הארץ, הגיש באחרונה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות נגד עמותת פתחון לב בסכום של 33,000 שקל, בנימוק ששלחה לתיבת המייל שלו 39 הודעות דואר זבל במשך כארבע שנים. ב' הסתמך על החוק המוכר כחוק הספאם ודרש לקבל פיצוי כספי, שכן הוא לא הסכים לקבל את ההודעות של העמותה.

העמותה הגישה כתב הגנה בו ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בנימוק כי מטרתה היא גיוס כספים לצרכים הומניטריים ואין לה מטרות רווח, ולכן אין לכלול אותה בחוק הספאם. לטענת העמותה, היא אכן שלחה הודעות מייל ל-ב' אך מבחינתה, מאחר ואינה גוף מסחרי ועסקי, אין לפצותו.

העמותה ציינה עוד כי ב' יכול היה לבקש להסיר אותו מרשימת התפוצה שלה, ומשלא בחר לעשות כן אינו זכאי לפיצוי, מה עוד שהיא פעלה על סמך חוות דעת משפטיות שמתירות לה שליחת דואר והדבר נעשה בתום לב.

יצוין כי חוק הספאם בא לעולם בעקבות עלייה חדה בהפצת הודעות זבל, שהגיעו בשנים האחרונות למיליוני הודעות בשנה. סכום הפיצוי עבור כל הודעת זבל יכול להגיע ל-1,000 שקל.

הרשמת קבעה בפסק הדין כי עמותות כמו פתחון לב ואחרות אינן פטורות מתשלום פיצוי בגין דואר זבל. היא התחשבה בפועלה של העמותה למען החברה, בעובדה שהיא פועלת שלא למטרות רווח ובעובדה שהתובע לא ביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה שלה, והחליטה שפתחון לב תשלם ל-ב' סכום של 7,800 שקל בלבד, השווה ל-200 שקל להודעה. לדבריה, יש דרכים אחרות ומגוונות שעמותות יכולות לגייס בהן כספים שלא באמצעות שליחת הודעות ספאם לאזרחים.

למרות פניות לפתחון לב, לא קיבלנו את תגובתם.