באיזהשהו ארגז בבית שוכנים להם תקליטים ישנים, סרטי צילום שתיכף יתפוררו וקלטות וידאו שמי זוכר מה יש להם. האם עדיף לקחת הכל למעבדה ולהעביר למחשב, בשביל לזרוק אותם, או שאפשר לעשות את זה לבד בבית?

בקצרה, ומנקודת מבט קרה של הוצאה כספית בלבד -  אם יש לכם יותר מ-11 תקליטים, יותר מ-7 קלטות וידאו או יותר מ-700 תמונות - כנראה משתלם כספית לקנות מוצר למשימה הרלוונטית. בדקנו מוצרים לכל אחת מהמשימות הללו, שהושאלו לנו לסקירה באדיבות באג.

קודאק Scanza לתשלילים

זהו מעיין סורק לפילם, סרטי 8מ"מ (שצריך לסרוק פריים-פריים, ולא כסרטון) ושקופיות. אני כותב מעיין סורק, כי בסופו של דבר זהל א ממש סורק במובן הטכני. מדובר במצלמה שנמצאת בתוך קופסה סגורה עם תאורה מלמטה. מכניסים את סרט הצילום לתוך הסקנזה באמצעות המגש המתאים, לוחצים, והתמונה נשמרת על כרטיס SD (שצריך לקנות בנפרד). אחר כך אפשר לחבר למחשב ולהעביר את הקבצים, או לחבר לטלוויזיה בשביל לצפות (בכבל HDMI שמצורף לערכה).

הממשק באנגלית ואין עברית. אבל הכל די אינטואטיבי, וברגע שלומדים אותו אפשר לרוץ על הפילם הישנים שלכם. אפשר לסרוק גם נגטיב (תשליל) וגם פוזיטיב (שקופית), ואפשר לעשות תיקוני צבע בסיסיים בסקנזה, למקרה שהפילם כחול או צהוב בגלל הזמן שחלף והמקום שבו הוא נשמר.

מבחינת איכות - תקבלו תמונה של 22 מגהפיקסל. והיא תמונה טובה, שתאפשר לכם לעשות את ערב השקופיות שאתם מחכים לו 30 שנה. אבל התמונה לא תהיה שוות ערך באיכות לסריקה (של התשליל עצמו) באמצעות סורק - כמו זה שאתם פעם סרקתם בו מסמכים, רק עם תאורה גם במכסה - שם זה גם לוקח הרבה. יותר. זמן.

הסקנזה עולה כ-700 שקלים. סורק מקצועי עולה קצת יותר מ-1,000 שקלים וזה משתנה בהתאם לאיכות של הסריקה

נגן תקליטים - Ionaudio Max LP

גרמפון או פטיפון - קראו לא איך שאתם רוצים. מניחים עליו את התקליט ומורידים בזהירות את המחט. מכאן נגן התקליטים Ionaudio Max LP ישמיע את המוזיקה הישנה שלכם עם כל השריטות והכחחצים המוכרים.

יש רמקולים מובנים שטובים להאנזה בחדר קטן אבל לא יותר מזה. יש גם חיבור PL או RCA לחיבור לרמקולים, אוזניות או מערכת. אז אפשר לשמוע באיכות טובה מאוד, אבל בואו, זה לא כמו הגרמופון הישן שיש בבית של ההורים, וזה גם לא אמור להיות.

בשביל להמיר לקובץ במחשב, יש חיבור USB וכבל בערכה, שפשוט הופכים את הגרמפון למעיין מיקרופון חיצוני למחשב. ברגע שהחיבור הזה קורה, אפשר להקליט מכל תוכנת הקלטה או עריכת סאונד שתרצו (או לשמוע מהרמקולים של המחשב).

אבל לא חייבים להסתבך - התוכנה שמגיעה בערכה, גם יודעת לזהות חלקים שקטים ולחלק את התקליט לרצועות. יצירת שם לאלבום ולכל השירים - עדיין עליכם.

הממשק של התוכנה קצת מיושן, אבל עובד. האיכות לא זהה לשיר מספוטיפיי, אבל זה כן מאפשר לקחת את התקליט הנדיר שלא קיים באינטרנט ולשמוע אותו בזמן הכושר או ברכב.

נגן התקליטים שגם יודע להמיר יעלה לכם כ-550 שקלים

ממיר וידאו ION AUDIO VIDEO FOREVER

אם יש לכם משום מה קלטות וידאו - של עצמכם עושים משהו, של תוכניות ישנות ששמרתם מסיבות שלא נשפוט אתכם, או של סרטים נדירים שלא ניתן להשיג - אפשר להמיר אותם. ראשית - מצאו וידאו. זה יכול להיות בבתים של סבים וסבתות, וזה יכול פשוט להיות בפייסבוק - יש מלא אנשים שמחפשים לזרוק אחד או למכור אותו.

שנית תצטרכו ממיר למחשב - כמו  ה-ION AUDIO VIDE. זה מתאם די קטן שמתחבר למצד אחד לווידאו בכבלי RCA, המכונים גם בננה - אדום,לבן וצהוב (שצריך לרכוש בנפרד אם אין לכם כאלה), ול-USB למחשב מהצד השני. גם כאן - תקבלו תוכנת הקלטה ועריכה די מיושנת, אבל כזו שעושה את העבודה. לוחצים על הקלטה במחשב, פליי בוידאו - ומחכים שהקלטת תגיע לסיומה.

בהמרה כזאת יש המון כאב ראש ובאסה, לא בגלל שהממיר לא טוב - הוא סבבה והצלחנו להמיר איתו קלטות. זה בגלל שמכשירי וידאו, טפו יימח שמם, הם מכונות די אכזריות ולא סלחניות. פגם טכני הכי קטן בסרט המגנטי של הקלטת יגרום לקפיצות במקרה הטוב, להעלמת התמונה לכמה שניות במקרה הרע, ולשיתוק ותקיעה של הווידאו במקרה הגרוע.

אם אתם רואים שהכל רץ חלק - מצוין. אם לא - שקלו לנקות את ראש הוידאו בזהירות (יש מדריכים לזה ביוטיוב) או למצוא מכישר וידאו אחר. הצרות ממשיכות? לכו למעבדה מקצועית.

לתת למישהו אחר לעשות את זה

במעבדות המחירם להמרת תקליט נעים מ-50 עד 60 שקלים לכל תקליט (לא כולל חלוקה לרצועות שעולה עוד 10-20 שקל לתקליט), המרת קלטות וידאו של כשעתיים-שלוש תעלה כ-25-35 שקלים, וסריקת תשליל או תמונה עולה בין חצי שקל לשקל לכל תמונה בודדת.

המחירים משתנים וגמישים, ותלויים בכמות שתביאו, באופי המשימה, במעבדה שתבחרו ובאיכות הקובץ הסופי. אם בוחרים במעבדה, כדאי מאוד ומומלץ לבקש את התוצר כקבצים בדיסק און קי, או בתיקיה בענן שתורידו ממנה למחשב. בשום אופן אל תקחו דיסק אופטי - כי הוא יישחק, יהיה קשה יותר לגבות, ויש מצב שבמחשב הבא כבר לא תוכלו לנגן אותו.

כך או כך, אתם יכולים למצוא באמצעות אפליקציית איזי את המעבדה הרלוונטית והקרובה אליכם הביתה.

אז מה עדיף?

מעבר למחירים המוצגים פה, יש עוד שני שיקולים שכדאי לקחת בחשבון. קודם כל, בחלק מהמעבדות, יתכן שיש ציוד מקצועי יותר, מהמכונות הביתיות להמרה של מדיה שונה - ואיכות התוצרת תהיה בהתאם. יש מעבדות שגם יעשו עבודות ניקוי פיזי ודיגיטלי של המדיה שלכם וינסו להציל דברים ישנים, שרוטים והרוסים - אבל כנראה תצטרכו להוסיף תשלום על העבודה הזאת.

שיקול חשוב נוסף - הזמן שלכם - אם תלכו לחנות, אתם משאירים שם ארגז מאובק, וחוזרים לאחר כמה ימים בשביל לקבל דיסק או קי נוצץ, או אפילו קישור לתיקיה בענן. וזהו. מישהו אחר טיפל בזה. 

בשביל לדגום תקליט של חצי שעה בבית, צריך לנגן אותו במשך חצי שעה ואז לזכור לכבות את ההקלטה ואת הגרמפון. בשביל להמיר קלטת וידאו של שעתיים, צריך לנגן אותה במשך שעתיים ולזכור בסופן לכבות את הכל. בשביל לסרוק תמונות - צריך לעבור תמונה תמונה ולשמור אותן. אין קיצורי דרך.

אחרי כל אלה צריך לעשות עבודת אינדקס - לעבור על כל התמונות, הסרטים וקבצי הקול ולתת להם שמות - שתזכרו מה זה מה. זו משימה שיכולה לקחת כמה שעות עד כמה שבועות - תלוי במה אתם רוצים להציל, ומצד שני, זה יכול להיות נחמד לעבור על כל התכנים האלה ולהיזכר - כי בשביל זה שמרתם אותם בארון. בשביל אותו יום שהבטחתם לעצמכם שתצפו ותאזינו.