השבוע פורסם כי הבנק המלכותי של סקוטלנד בוחן שיטת תשלום חדשה באמצעות קורא טביעות אצבע. אתם שמים אצבע, והגאדג'ט הזה מאשר לקופה את הרכישה והעברת הכסף. הוא מצטרף לעלי פיי, שמאפשר לכם לשלם בחיוך - מצלמה שמזהה את הפנים שלכם - וגם לאמזון גו - החנות שבה נכנסים לוקחים ויוצאים - בלי לעצור בקופה בכלל.
ובשנים האחרונות זה נהיה נורא נוח ומהיר לשלם, אז האם זה באמת טוב לנו, הנוחות הזאת? "השאלה היא כמה נתח מהארנק שלך המנגנון הזה מוציא", אומר הפרשן הכלכלי הבכיר אלכס קומן. "השאיפה היא כמובן לשתות לנו כמה שיותר כסף".
"כשאתה מבצע עסקה למשל בבלאק פריידי משתחרר דופמין. כשדופקים לך בדלת ומביאים לך את המוצר שלא היית צריך - זה ממכר אותך. הדעה שלי היא שאם נעבור למצב הסיני ונשלם בטלפון הסלולרי הטלפון יכול לתת לך את הנוגדן לזה", מסביר קומן. "זאת אומרת שאם אתה במצב כלכלי לא קל ואתה בחריגה ואתה בכל זאת הולך לקנות נעליים, הטלפון הרי יודע שכבר הוצאת 1,500 שקל על נעליים, אז הוא אומר שואל האם במצב הכלכלי אתה רוצה לקנות את זה, לתת לך עוד רגע לחשוב על זה".
למה מה אף אחד לא ממציא פתרונות שיעזרו לנו פחות לבזבז? "זה הכסף. מי שישלם לי כסף על המצאה על אפליקציה כזאת זה מי שישתכנע שאני מאפשר לו למכור יותר צ'אנק. בעוד שאנחנו לא נשלם יותר כסף על אפליקציה שתמנע מאיתנו לבזבז. או נגיד ילדים קטנים שרוצים לקנות את הנעליים הכי יקרות. אף אחד לא באמת מוכן לממן דבר כזה", מסכם קומן.