י', תושב דרום הארץ, עובד בחברת הייטק, יקבל פיצוי של 3,500 שקל לאחר שחברת כ.א.ל שלחה הודעות סמס פרסומיות לסמארטפון שלו. האפשרות היחידה שלו להפסיק לקבל הודעות מהחברה היתה בשיחת טלפון, ולא בשליחת הודעה בחזרה. זאת למרות שחוק הספאם קובע אחרת.

 

בתיקון 40 לחוק הבזק, הידוע גם כחוק הספאם, כתוב כי הודעת סירוב לקבל מסרים פרסומיים "תינתן בכתב או בדרך שבה שוגרה הפרסומת, לפי בחירת הנמען". כלומר: אם קיבלתם סמס פרסומי (גם אם מראש הסכמתם לקבל אותו), צריך לאפשר לכם לשלוח בחזרה סמס בשביל להפסיק לקבל סמסים דומים, אם קיבלתם מייל תוכלו לשלוח מייל, וכן הלאה.

הפסיד בתביעה הקטנה והמשיך להילחם

תחילת הפרשה לפני כשנתיים. י' קיבל הודעות פרסומיות בטלפון הסלולרי שלו ובמייל מחברת כרטיסי האשראי כ.א.ל. לדבריו, ייתכן ונתן אישור לכך בעבר, אבל הוא התקשר וביקש להפסיק את שליחת ההודעות. לדבריו, למרות בקשותיו הוא המשיך לקבל הודעות.

י' הגיש תביעה נגד כאל לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע וביקש לחייב את החברה לפצותו בסכום של 30 אלף שקל. לטענתו, היו שבע הודעות שנשלחו אליו לסמארטפון, כשהדרך היחידה לבקש את ההסרה היא רק בשיחה טלפונית לחברה, ולא בשליחת הודעה חזרה כפי שקובע החוק. החברה הגישה כתב הגנה לפיו היא פעלה בהתאם לחוק, וכי לא התקבלה שום הודעה מ-י' להסירו מרשימת התפוצה.

בית המשפט דחה את תביעתו של י', בנימוק שהוא מלכתחילה נתן את הסכמתו לקבל את ההודעות, ולכן היו עליו לפעול בהתאם לדרכים שצוינו בפרסומות כדי להסירו מתפוצת החברה, והוא למעשה נהג בחוסר תום לב.

י' לא ויתר, ובאמצעות עורכי הדין זיו גלסברג ונדב אפלבאום הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והציג שוב את הניסוח בחוק שמחייב הסרה באותו אמצעי שבו נשלחו הפרסומות. בערעור נטען כי קביעת בית המשפט לתביעות קטנות שהיה על י' לפנות בבקשת הסרה על פי האמצעים שצוינו בהודעות המייל מנוגדת לחוק. אך חברת כ.א.ל מצידה ביקשה לדחות את הערעור, בנימוק שפעלה בהתאם לחוק.

שיחה כרוכה בהמתנה והעברה מנציג לנציג

השופטת יעל רז-לוי קיבלה את ערעורו של י', בנימוק שהמקרה שלו הוא חריג שנופל באותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות בית המשפט, ואמרה שעל כ.א.ל היה לאפשר לי' לבקש הסרה באמצעות סמס ולא שיחת טלפון. "הכפפת אופן מסירת ההודעה על הסדרה בצורך להתקשר טלפונית לשולח דבר הפרסום, אינו יכול להיחשב כקיום הוראות החוק, כאשר התקשרות טלפונית כרוכה פעמים לא מעטות בהמתנה לא מועטה ובהעברה מנציג אחד למשנהו".

השופטת פסקה ל-י' פיצוי של 3,500 שקל ועוד 2,000 שקל תשלום הוצאות שכר טרחת עו"ד. "זו החלטה חשובה, שמחייבת את החברות לפעול בדיוק על פי הוראות החוק ולא לסטות ממנו", טוען עו"ד גלסברג.

י' אומר ל-NEXTER שמטרת התביעה שלו לא הייתה רק מתן פיצוי כספי, אלא לפתוח צוהר לאזרחים לא לוותר ולתבוע חברות שמפרות את חוק הספאם. "אני שמח שהתעקשתי ולא ויתרתי. תאר לך שאזרח יקבל 20 הודעות פרסומת לסמארטפון עם הסרה רק באמצעות שיחת טלפון? זה הזוי, ייקח לו המון זמן עד שהוא יגיע לנציגי שירות שגם הם יטרטרו אותו מאחד לשני", טוען י'.

מחברת כ.א.ל נמסר בתגובה: "כ.א.ל אינה כופה שירותים מתקדמים ללקוחותיה ומאפשרת להם להפסיקם בכל עת. בימים אלו משיקים שירות שיאפשר ביטול קבלת הודעות שיווקיות לטלפון הנייד באמצעות SMS חוזר-'הסר'. אנו תקווה כי הכלי החדש ישפר את שביעות רצון לקוחותינו".