זה היה אמור להיות המשחק הגדול ביותר של דור הקונסולות הנוכחי. עם תקציב מטורף, צוות הפיתוח של סדרת Halo ומערך ההפצה של חברת המשחקים Activision (זאת שאחראית בין היתר לסדרת המשחקים הנמכרת בהסטוריה, Call of Duty), המשחק Destiny היה אמור לכבוש את ליבם של הגיימרים בקלות. אבל אמור, כמו שאתם וודאי כבר יודעים, זה שם של דג. ואתם יודעים מה נוהגים לעשות לדגים במשחקי וידאו, במיוחד אם יש שלבים תת-מימיים.
Destiny יצא לפני שנה בדיוק. מדובר במשחק פעולה מגוף ראשון שבו השחקן מגויס להצטרף לצוות לוחמים שמטרתו להציל את העולם תוך כדי חיסול חייזרים. ועוד חייזרים. ועוד ועוד חייזרים.
במקום לזכות באינספור תארי "משחק השנה" כמו שהנביאים חזו לפני יציאתו, הוא בעיקר הצליח לזכות בפרסי "אכזבת השנה" הלא סימפתיים. זה לא היה משחק רע במיוחד, אבל יחסית לציפיות הוא היה מאוד חיוור. התוכן שלו היה מועט וחדגוני, מצב המולטיפלייר התחרותי לא היה מרגש מספיק ואף אחד לא הצליח להבין אם מדובר במשחק יריות סטנדרטי או סוג חדש של משחק רשת המוני. בקיצור - בלגאן.
שנה אחרי הבלגאן מגיעה הישועה. Destiny: The Taken King היא חבילת הרחבה חדשה, אבל היא הרבה יותר מזה: היא מתקנת הרבה מהדברים שהמשחק המקורי נכשל בהם והופכת את Destiny למוצר שלם וטוב יותר. מי יודע - אולי היא אפילו תצליח לשנות לו את הגורל.
דסטיני 2.0
מי ששיחק ב-Destiny ללא חבילת ההרחבה, ודאי מכיר כבר את היתרונות והחסרונות של המשחק השאפתני הזה.
היתרונות: מערכת משחקיות מושלמת ומהודקת שקשה להפסיק לשחק בה. או בתרגום לעברית-לא-גיימרית: זה ממש ממש כיף לירות בחייזרים ומספק הרגשה טובה. כשמשלבים בזה את הגרפיקה הנהדרת מקבלים משחק שנראה מצויין.
אך לצד היתרונות המשמעותיים האלה היו גם לא מעט חסרונות: כמות התוכן היתה מצומצמת, ואחרי בערך עשר שעות משחק הגיימרים התבקשו לחזור שוב ושוב לשלבים שהם כבר שיחקו בהם. הסיפור היה משעמם ודיבוב הדמויות היה לוקה בחסר. מערכת העלייה ברמות היתה מתסכלת ולא ברורה. והכי מעצבן: השלב הכי טוב ומאתגר במשחק היה נעול מאחורי עשרות שעות משחק רפטטיביות, מה שגרם לכך שרבים בכלל לא ראו אותו.
The Taken King לא פוגעת ביתרונות של Destiny המקורי. מנגנון הירי הוא עדיין אחד הטובים שאפשר למצוא במשחק מודרני, והגרפיקה עדיין נהדרת. ועכשיו, למרבה השמחה, מרבית החסרונות נעלמו כלא היו.
הסיפור של Taken King מעניין ומבוצע טוב יותר מכל מה ש-Destiny הציג עד כה. זה עדיין לא The Last of Us או Bioshock Infinite, אבל זה כבר מתחיל להיות מעניין ומסקרן. גם מערכת העלייה ברמות שודרגה, ועכשיו הרבה יותר קל להבין מה צריך לעשות כדי להפוך לחזקים יותר. אפילו מיעוט התכנים, שעדיין נוכח כאן, הפך למעצבן פחות על ידי כמה החלטות עיצוביות חכמות, שמאפשרות לשרוף יותר שעות על אותם איזורי משחק בלי להרגיש כאילו אנחנו תקועים בלופ אינסופי של שידור חוזר.
זה לא שכל החסרונות נעלמו לגמרי. Destiny עדיין היה יכול להיות מגוון ומתוסרט יותר. פעמים רבות ניכר שהמשחק הזה עדיין קשור לשרשראות המשחק המקורי, שעדיין מגביל את מה שהמפתחים יכולים לעשות איתו. אולי ב-Destiny 2, שצפוי להגיע בשנה הבאה, גם המגרעות שעדיין כאן ייפתרו. אבל האמת שגם עד אז - Destiny: The Taken King הוא אחלה של משחק יריות, ועכשיו יש הרבה פחות סיבות לדלג עליו.
עדיין טוב יותר עם חברים
צריך להגיד: Destiny היה מאז ומעולם משחק רשת, כזה שאמורים לשחק עם (או נגד) חברים. זה לא משתנה ב-Taken King. כשמשחקים בו לבד הוא מעט משעמם. לכן, מומלץ מאוד להצטייד בעוד שני חברים ולצאת לנצח את ה-Taken King בקבוצה. ככה אפשר לדבר בין היריות, ולשלב חווית גיימינג מוצלחת עם בילוי חברתי וירטואלי.
למרבה השמחה, קהילת השחקנים של Destiny בארץ חיה ונושמת - ותמיד אפשר למצוא אנשים לשחק איתם. המצב התחרותי שלו אמנם עדיין לא מצליח להתחרות בזה של Call of Duty או אפילו Halo - אבל גם שם אפשר לשרוף כמה שעות של הנאה, גם אם המנה העיקרית היא בשלבי ה-Co Op ומשימות הקמפיין.
מי שניסה את Destiny בפעם הראשונה וויתר - עכשיו זה זמן מצוין לתת למשחק הזדמנות נוספת. מי שעדיין לא ניסה ומחבב משחקי ירי בגוף ראשון - ימצא גם הוא את מבוקשו במשחק הזה.
החסרון העיקרי בחבילת ההרחבה הזו הוא המחיר שלה: 40 דולר למי שרכש בעבר את כל התכנים שהציע Destiny המקורי (זה אומר המשחק המלא + שתי חבילות הרחבה קטנות קודמות), או 60 דולר לחבילת "הכל כלול". זה מחיר של משחק מלא, ככה שמי שכבר שילם בעבר על המשחק אולי ירגיש טיפה מרומה. מצד שני, מי שרק עכשיו עולה על הרכבת מקבל חבילה לא רעה בכלל. שווה לנסות.