כשחיים הכט תופס בעלי מקצוע שמרמים לקוחות - הוא מתעמת איתם מול המצלמה, מקסימום מגיש תלונה במשטרה ומחכה לשמוע מה היא תעשה בעניין. אבל לזאק (שם בדוי) קרה משהו הרבה יותר גרוע - והוא אפילו לא ידע שהוא עושה משהו לא בסדר.
הגבר הבריטי סיפר לאתר הרג'יסטר כי הוא עובד כטכנאי מחשבים כבר עשרות שנים - מאז "עידן המיינפריים" - מה שאומר שהוא עבד עם מחשבים שהתבססו על כרטיסים מחוררים או קלטות כדי לאחסן נתונים, שהיו נפוצים משנות ה-50 ועד שנות ה-90.
"כשהתחלתי לעבוד כמהנדס ביצרנית שכבר לא קיימת, את הכל למדתי תוך כדי עבודה: הייתי מגיע למרכז מחשבים של בנק גדול לתקן משהו שבחיים לא ראיתי, שואל את המפעילים מה הבעיה ומבקש מהם להראות לי מה הם עושים - וצופה בהם כדי שאוכל לחזור על הפעולות עד שתיקנתי את התקלה".
במלים אחרות: בחברה שהוא עבד בה לא היו נהלים מסודרים, וההוראה היחידה היתה לברר מה לא בסדר ולנסות כל דבר שאפשר עד שזה מסתדר. "להיזרק פנימה לצד העמוק היה נוהל האימון הסטנדרטי, והיחיד", הוא הוסיף.
אלא שבסופו של דבר החוסר בנהלים מסודרים סיבך אותו: יום אחד, הוא מספר, הוא נשלח לתקן מיני-מחשב באחת מסוכנויות הביון הבריטיות, שלא נדלק. המחשב היה ישן ומבוסס על כרטיסי זיכרון שאפשר לשלוף ולהחזיר - ולכן הוא שלף כל פעם אחד מהם, עד שמצא שאחד מהם היה פגום. הוא החליף אותו, הפעיל את המחשב ויצא לכיוון המשרד של החברה בה עבד - אלא שמהר מאוד הוא נעצר, תרתי משמע.
"ביציאה נערך עליי חיפוש", הוא מספר. "כשנמצא כרטיס הזיכרון, הובלתי על ידי מי שאני חושב שהיו משטרה צבאית לתאי מאסר. הואשמתי בניסיון לגנוב 'מודיעין' והוחזקתי שם במשך מה שנראה כנצח בזמן ששיחות נעשו, שאלות נשאלו שוב ושוב והתנצלויות נמסרו (על ידיו) בשפע".
בסוף הוא הוצא להורג על בגידה במדינה - לא, סתם. הוא שוחרר, החברה נסגרה כי אף אחד כבר לא רצה מחשבים ענקיים עם כרטיסים נשלפים והיום כולם עובדים עם שירותי ענן שקורסים אחת לכמה זמן ומשתקים את יכולת העבודה של הלקוחות שלהם.