"אל תתאבקי בבוץ עם חזיר. שניכם תתלכלכו, והחזיר גם יאהב את זה". אני לא זוכרת איפה תפסתי את המשפט הזה, אבל במשך שנים הוא הדהד לי בראש בכל פעם שמישהו הקפיץ לי את הפיוז. האמת שגם "לכעוס זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים" העממיקו שירת אותי יפה. היום אני אומרת חלאס. האיפוק הזה לא באמת מוביל אותנו לשומקום חוץ מלאולקוס. הטיפשים והחוצפנים עושים מה שבא להם, שוברים כסאות, מאחלים סרטן ומוות ואילו אנחנו מסתפקים ב"זה לא נעים לי". בשם איזה ערכים בדיוק? כי אנחנו טובים יותר? חרא על זה. אני אומרת: בואו נרד אחושרמוטה לרמה שלהם. מה כבר נפסיד, את השלטון?
זה נשמע לכם פוליטי, אבל זה לא בהכרח. לתובנה הזאת הגעתי בסוף השבוע האחרון בגלל סוגיה רגישה אחרת לגמרי, דיון על הורות. ליתר דיוק, אמהות כי כל עוד אתה לא מכה את הילדים שלך - אתה נחשב אבא סבבה לגמרי. כתבתי טור ב-9 חודשים כאן במאקו, וכל כל מני כחבות, חיילות בצבא הווארמכאט של מאמאזון החליטו לתקוף אותי אישית בפרופיל שלי. נכון, זה לגמרי לגיטמי להגיב בארסיות לטורים אישיים או כל סוג של טקסט, אבל ראבק, תעשו את זה כמו קופי מקלדת נורמליים: בעילום שם בטוקבקים או לפחות בפרופילים האישיים שלכם.
עד היום הייתי פשוט מוחקת את התגובות שלא מצאו חן בעיני וחוסמת את המגיב. הפרופיל שלי זה לא דמוקרטיה, הוא אפילו לא שלי. אם מספיק דגנרטים ידווחו עליו, הרובוטים של צוקרברג ישלחו אותי לפינה עד שאלמד להתנהג יפה. אבל בעקבות המיני לינצ'טרנט החלטתי לזנוח את הגישה שלי ולאמץ שלהם, ואני חייבת להגיד לכם: זה משחרר את הנשמה. במקום לנסות לחמוק מכדורים, אני מכה בהם בחזרה למגרש שלהם. שאתם תחטפו סרטן בראש, שאתכם יאנוס סודני. עזבו אתכם מתרבות דיון או טיעונים קוהרנטיים או ראציונליים - פשוט תפתחו את הפה ג'ורה שלכם ותוציאו את כל מה שיש שם. גם על הנודניקים האלה שמגיעים אליכם לפרופיל כדי לכתוב "חלש" או "נפל לך המצחיק" אפשר לזרוק איזה חמש קילו של "תמות". הם בטוח לא יחסרו לאיש.
לחבוט בנבלות
הטעות שלנו, הליברליים מימין ומשמאל (מה לעשות, שפויים יש באמת בשני הצדדים), היא שאנחנו חושבים שרק אם נשמור על איפוק ושפה נאותה לא נאבד צלם אנוש. נהיה הווילה בג'ונגל בתוך הווילה בג'ונגל. זהו סנוביזם טהור של מרכז תל אביב וגישה לא אפקטיבית באופן כללי.
מה אתם חושבים, שתצליחו לחנך אותם? מי שמכם להציל אותם מהחינוך הלקוי שהעניקו להם הוריהם? שמירה על פאסון היא לא ביטוי של כח, היא תוצר לוואי של נחנחיות. אתם לא המלכה אליזבת, הורידו את הכפפות ותכו בהם עד שיפלו בבוץ. פלורליזים זה לאנשים חלשים שמפחדים להתנגד למה שראוי להתנגד לו. מישהו כתב לכם בתגובה בפרופיל שאתם מגעילים/פתטיים/חוטאים? אל תגיבו ב"בוא נפתח את השיח הזה" אלא תחליפו את תמונת הפרופיל לדגל ישראל ותכנסו בהם בכל הכוח. בשם הציונות וערכי המדינה בואו נחבוט בנבלות שלא מכבדים את מרחב אישי, נלמד אותם בכוח דרך ארץ כי חוסך שבטו שונא ארצו.
כללי הנימוס זה לאירופאיים העדינים. כאן בלבנט אם אתה רוצה משהו, ואת זה כל ילד כבר יודע לשנן, אתה צריך להיות נחוש ואגרסיבי ולא להתנצל. ואל תחששו שההתבהמות תהפוך אתכם לאנשים גסים קשי לב. כמו שסיגריה פה ושם לא הופכת אתכם בהכרח למעשנים או מין אקספירמנטלי עם גבר לא הופכת אתכם להומואים - קללה טובה פה ושם תגביה את הגדר סביבכם ותקשה על הזומבי-סאחים לנגוס בבשרכם.
בסדר, הנפש העדינה שלכם אולי תיסדק מעט, אבל האם זה לא שווה את הביטחון? את הקתרזיס? את האדרנלין? קחו דוגמה מהצמחונים, מהפמינאציות, מביטוח לאומי. ההגנה הכי טובה היא התקפה - והגיע הזמן שנתקוף בשם ערכינו.