"כל מי שמתעלל בכלב או בחתול, גננת שחושבת שתינוק הוא סתם חפץ, גבר שחושב שאישה היא סתם חפץ ויעשה שטות, כולנו פה מחוץ לבית שלו. לא משטרה ולא נעליים ולא מסוק משטרתי, אף אחד לא יעזור לו, נגמר. אם החוק כובל אותנו ואנחנו לא עושים כלום למתעללים, לאנסים ולמתעללות, אנחנו ניקח את החוק לידיים עד שישנו אותו. שיהיה מובן לכולם. חד וחלק. אנחנו רוצים שינוי פה. אין מתעללים בארץ. זה מה שיקרה. מתחת לבית של אותו המתעלל. זה מה שיקרה מעכשיו קבוע".
המילים האלה הן מילותיו של מישל טרוני, הבאדי בילדר וכוכב הרשת שהפך בן לילה לגיבור ישראל. אתמול בשעות הערב, הוא ודניס צ'רקוב האיצו לבת ים כדי לחלץ את הכלב האומלל מידיו של אלן מוריסון. טרוני, עם 160 אלף עוקבים בפייסבוק ו-193 אלף עוקבים באינסטגרם, שיתף עם עוקביו את סרטוני ההתעללות המחרידים שקיבל, ומשם החדשות התפשטו כמו אש בשדה קוצים.
מאות אזרחים ואקטיביסטים זועמים התקהלו מתחת לביתו של המתעלל; הם הפריעו לעבודת המשטרה ואיימו לפגוע במוריסון כשירד לרחוב. הם לא איימו לקלל או לגדף או לירוק עליו, מעשים אלימים לכשעצמם; הם איימו לעשות בו לינץ'. המשוואה פשוטה: התעללת בכלב? אנחנו נהרוג אותך. להמון הזועם הצטרפו עשרות אלפי אנשים שצפו במספר שידורים חיים בקבוצת הפייסבוק People&dogs, שבה חברים 160 אלף איש. חברי הקבוצה ששידרו בלייב ממקום האירוע שילהבו את הגולשים, והגולשים שילהבו אלה את אלה. האווירה הייתה רעילה מאין כמותה.
אני כמובן לא מתכוון להצדיק את מוריסון או לתמוך בו. המעשים שביצע הם מחרידים ואין על כך עוררין; אם מישהי או מישהו חושבים אחרת, אני ממליץ להם להזדרז ולעבור הערכת מצב פסיכיאטרית ממש אחריו. אבל העובדה שהאזרחים רוצים לקחת את החוק לידיים מטרידה אותי לא פחות. בעצם, היא מטרידה אותי הרבה יותר.
הגולשים, ובתוכם המאות שכיתתו רגליהם לביתו של מוריסון בבת ים, לא חיכו שהתקשורת תדווח על המקרה או שהמשטרה תגיע למקום. לא ולא; הם רצו להקדים את התקשורת ואת המשטרה, כי הן חסרות תועלת בעיניהם. חסרות תועלת זה אנדרסטייטמנט: התקשורת והמשטרה הן אויבות הציבור, התקשורת משקרת והמשטרה לא פועלת לטובת האזרחים, אלא נגדם. אין טעם לחכות שהתקשורת תאמת ותצליב את הפרטים, ואין טעם שהמשטרה תעצור את המתעלל.
אלה קריאות השכמה לתקשורת ולמשטרה. האזרחים מרגישים שאין פיתרון אחר מלבד לקחת את החוק לידיים. אבל ישראל היא עדיין מדינת חוק; את החוק אוכפת המשטרה, ואת הדין נותנת מערכת המשפט. נכון, קצת קשה לקבל את זה כשהשרים עושים מה שהם רוצים ועוברים על ההנחיות על ימין ועל שמאל, וגם המשטרה לא בדיוק מככבת בשמירה על הסדר הציבורי. אבל אם כולנו נמשיך לזלזל בחוק, אז לא רק המתעללים בסכנה – אלא גם אנשים תמימים וחפים מפשע שלא עשו שום דבר רע. ואיך אני יודע את זה? כי זה כבר קרה פעם אחת לפחות. זוכרים את הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בשנת 2015? אם לא, אזכיר לכם: מבקש מקלט אריתראי נורה בעקבות טעות בזיהוי, ותשעה אנשים ביצעו בו לינץ' בשעה שהתבוסס בדמו.
לא מעט אנשים יגידו שלא אכפת להם איך האירוע בבת ים היה נגמר, אבל צריך להיות לנו אכפת. מופע האימים של אמש, שבאמת היה עלול להסתיים ברצח, היה נחסך לו טרוני וצ'רקוב ושאר הפעילים היו קוראים לגולשים להישאר בבית. במקום, טרוני קרא להמונים לקחת את החוק לידיים, כשאין לו מושג מי הקהל שמאזין לו או איך דבריו יתפרשו. זה מסוכן.
הרשתות החברתיות מעניקות לנו כוח שלא היה לנו בעבר. אנחנו יכולים להשמיע קול, להעביר אינפורמציה ולשנות את המציאות. אבל כולנו, ועל אחת כמה וכמה כוכבי רשת עם מאות אלפי עוקבים, צריכים לדעת להשתמש בכוח הזה באחריות מלאה ובגבולות החוק. הפעם זה לא נגמר ברצח, אבל מי יודע מה יקרה בפעם הבאה.