בסוף, זה בגלל שוטר אחד שמרסס אזרחית בגז פלפל סתם בשביל הפנאן, או ניצול שואה שגווע כמו חתול רחוב. כבר הפנמנו את שרירות הלב ואטימות רשויות החוק. אנחנו מזדעזעים, אבל לא מתפלאים. אם איזה פקד במשטרה יחליט שהוא רוצה את הפרטים שלי מהמאגר הביומטרי, אני לא מניח שהוא יוותר על זה רק כי בחוק כתוב שיש לי זכות לפרטיות. רק היום הואשמו שני בלשים בעוד התנהגות לא נאותה.
הסיפור האמיתי סביב הסירוב להצטרף למאגר הביומטרי הוא חוסר אמון שמרגישים האזרחים כלפי השלטון שמושל עליהם. בגלל זה התשובות וההרגעות שהשלטון מנסה לנפק בעזרת נוי אלוש, פשוט לא רלוונטיות (ויש גם שיר תגובה). מה זה משנה מה אתם אומרים, אם אי אפשר להאמין לכם.
איזה אמון אפשר לתת לשלטון שלא מצליח להעמיד ראש ממשלה נקי מחקירות משטרה וכתבי אישום; שבכיריו נכנסים ויוצאים בשערי בבית הכלא כאילו היה זה מזנון הכנסת; שנותן יחס מועדף לעבריינים מהמגזר הנכון; ומטריד אזרחים תמימים מהמגזר הלא נכון; משטר שמשנה את מדיניותו כפורפרה לפי לחצי הטייקונים; אבל בנושאים אחרים, קריטיים לא פחות, לא טורח בכלל לגבש מדיניות כלשהי – משטר כזה זכה ביושר באי האמון של האזרחים. לא מפתיע שהם חוששים לתת לו עוד כוח ומידע אינטימי עליהם – כוח ומידע שאין לדעת לאיזה צורך ישמש את השלטון, ומה יקרה עם ייפול בידי גורמים לא מורשים או עוינים.
אם בבת ים הצביעו ללחיאני
אפילו במאגר הביומטרי עצמו מתגלות פדיחות בכל כמה ימים. המחדלים שמצא שם מבקר המדינה מטרידים בעיקר בגלל השאלה הזו – אנשי המאגר הביומטרי, האם באמת אפשר לסמוך עליכם? אחרי שהתעלמו שם מהמלצות של מומחים (למשל – לחלק תעודה ביומטרית בלי להקים מאגר), עכשיו מתברר שאי אפשר בכלל להשוות את טבעות האצבעות לאותו מאגר מפורסם, כי עוד לא נבחרה התוכנה שתעשה זאת. ומה עם הבלבול בין שני האחים הצעירים שהתגלה בתעודה הביומטרית שלהם?
למה לדעתכם שיעורי ההצבעה הולכים ויורדים? כי האזרחים מרגישים שזה לא משנה. השיטה גדולה מהם, השיטה גדולה גם ממי שלא יצביעו לו, ואין שום פתק שאפשר לבחור בו כדי לשנות אותה. אז מה זה משנה למי הצבענו.
אז מה, אנחנו מתקוממים? להיפך – אנחנו הפנמנו שפה זה ג'ונגל. כל אחד לעצמו. החרדים מצביעים לחרדים, החילונים למפלגה התורנית של משפחת לפיד, ותושבי בת ים לשלומי לחיאני. אז מה אם בית המשפט העליון פסל אותו, אני מה אכפת לי בית המשפט אני. זה שלי?
הרע משני העולמות
העולם המערבי הולך למודרניזציה ודמוקרטיזציה, העולם המוסלמי הולך ומקצין, וישראל באמצע, נהנית מהרע שבשני העולמות. מתקינים טכנולוגיה עדכנית כדי לקחת טביעות אצבעות, אבל לכו תדעו מה יהיה בעתיד. לא מזמן כמעט הוציאו מחוץ לחוק עמותות שהן מהשמאל וסתמו את הפה לתקשורת. אולי מחר ידרשו לסמן את מי שנוסע בשבת, או את ההומואים בתעודת הזהות? חייבים לעשות משהו נגד כל רעידות האדמה האלה. ולמה לא לבנות מאגר של אזרחים שביקשו לא לסנן פורנו מקו האינטרנט שלהם (גם את זה לא המצאתי, אלא לקחתי מהצעת חוק שכמעט עברה)? ואולי לאפשר למשטרה לגשת לנתונים האלה בקלות בכל חקירת אונס או מקרי פדופיליה?
פרופגנדת המאגר הביומטרי אוהבת להזכיר לי שנתתי טביעות של עשר אצבעות בכניסה לארה"ב, וגם תמונה באיכות ביומטרית. "מזה ת'לא מפחד?" מלגלג הראפר הממשלתי "שתי אצבעות". הרשו לי להזכיר לכם: ממשלת ארה"ב ניצלה את העובדה שאין לי זכויות מולה. ומצד שני, בחיי היום-יום שלי, זו לא הממשלה שלי, היא לא יודעת עלי שום דבר. היא לא הריבון שלי, היא לא יכולה לעצור אותי, אני לא כפוף לחוקיה ולא משלם לה מסים. אם ממשלת ישראל מוכנה להבטיח לי תנאים דומים, האצבעות שלי לשירותה.