אני נוהג לעבודה ברכב פרטי. מרחק של כ-15 ק"מ שלוקח לי כשעה וחצי בגלל הפקקים. מדי פעם אני מצליח לקחת טרמפיסט דרך ווייז, לקבל כמה שקלים ולתרום לחסכון בעומס. הבוקר נסעתי במיניבוס שהזמנתי באפליקציה, ומשה, הנהג, לקח אותי במרצדס חדשה, ממש עד העבודה.

למה אני לא לוקח אוטובוסים בדרך כלל? כי מסלול הנסיעה של השניים שאני צריך לקחת וזמן ההמתנה לכל אחד מהם מסתכם בערך באותו זמן נסיעה. פתרון שיושב בין הנוחות של רכב פרטי ומונית לבין העלות הקטנה של אוטובוס (5.90 שקלים כולל החלפה) אמור להיות מונית שירות שיתופית - מזינים מוצא ויעד, מחכים כמה דקות, עולים למיניבוס, חולקים את הנסיעה עם אנשים במסלול דומה, ומשלמים קצת יותר מאוטובוס, אבל הרבה פחות ממונית (ופחות מעלות נסיעה ברכב פרטי).

הבוקר הושק ניסוי של שירות כזה בתל אביב בשם באבל דן (bubble Dan), שהוא שיתוף פעולה של משרד התחבורה, משרד האוצר, חברת דן שמפעילה את השירות וחברת Via שמספקת את הטכנולוגיה. Via שפועלת כבר במספר ערים ברחבי העולם. השירות פעיל בראשון עד חמישי ב 6:30 בבוקר עד 22:00.

כמו להזמין מונית, עם עוד 9 אנשים

הדבר הראשון שהייתי צריך לעשות זה להתקין את האפליקציה, להכניס פרטים אישיים ופרטי תשלום (ממש כמו גט), לתת לאפליקציה למצוא אותי, ולאתר על המפה או להזין אני צריך להגיע. באפליקציה גם נדרשתי להגיד כמה נוסעים מחכים יחד איתי. נסעתי לבד.

בעיה קלה עבורי הייתה אזור השירות. הגבול הדרומי של השירות הוא רחוב ההגנה בתל אביב - שאני גר דרומית אליו. זה האזור שאושר לניסוי כרגע. במערב השירות נגמר בים, בצפון - רחוב קק"ל בתל אביב ושכונת המשתלה, וממזרח - שדרות בן גוריון בגבעתיים. כלומר כל מי שגר ברחבי הארץ מחוץ לאזורים הללו - לא נכלל בניסוי. המיניבוס לא עוצר בכל נקודה, מטעמי בטיחות, אלא רק בתחנת אוטובוס בטווח הליכה מכל מקום שממנו מזמינים. אני הייתי צריך לזוז ספסל אחד ימינה מהנקודה שבה קראתי למיניבוס.

מוניות שירות של באבל דן
גבולות הגיזרה | צילום: אהוד קינן

ממש כמו אפליקציות של מוניות, קיבלתי הודעה שהנהג שלי בדרך, כמה זמן יקח לו להגיע, איזה רכב יש לו ומה מספר לוחית הרישוי. בניגוד לשירותי הזמנת מונית, בבאבל דן, אני לא יכול להתקשר לנהג ולשאול "נו איפה אתה אחי, אני פה למטה". אי אפשר גם בלי להגיד "אחי" כי לא מופיע מספר טלפון, לא תחביבי הנהג ולא תמונה שלו. האפליקציה גם הזהירה אותי - הוא יחכה לך בדיוק דקה וייסע. הנסיעה, כך נכתב לי, תעלה 15 שקלים (המחיר בשעות השיא: 06:30 עד 09:30 ו-15:00 עד 18:30). בשעות השפל הנסיעה תעלה 12 שקלים.

כעבור 11 דקות, כמובטח, הגיע מיניבוס מרצדס גדול ושחור, שעליו מדבקות של עיגולים כחולים ולוגו bubble Dan עם הפניה להוריד את האפליקציה בסמארטפון. משה, הנהג, בירך אותי ובישר לי שאני הנוסע הרשמי הראשון שלו (לפני כן החברה עשתה טסטים עם נסיינים וסטודנטים). מאחר שהניסוי התחיל רק הבוקר, הייתי הנוסע היחיד ברכב שבו יש סה"כ 10 מקומות.

מוניות שירות של באבל דן
10 מקומות | צילום: אהוד קינן

צריך לחגור

עליתי, התיישבתי, והמסך מעל משה הפציר בי לחגור חגורת בטיחות. מעל ראשי היה מזגן (שעובד!), שקע USB כפול להטענת הסמארטפון (2.1a ו-1a), ופנס לדים קטן. משה, שהיה מאוד אדיב ושירותי, וענה לכל השאלות המציקות שלי, אמר שיתכן שבעתיד יוכל למכור לי גם מים במחיר סמלי, או לתת לי לבחור שיר באפליקציה, ושהשיר יברך אותי בעליה לרכב (גם תמורת תשלום סמלי). שיפורים נוספים - בדלת יהיה אור אדום וירוק, כדי שאדע לחכות לנוסעים שיורדים, והמקומות יסומנו בשביל למנוע בלגן.

מוניות שירות של באבל דן
מזגן, אור והטענה | צילום: אהוד קינן

המפה בטלפון מראה לי איפה אני נמצא, ומה זמן ההגעה המשוער ליעד, אבל כבר לא את שמו של הנהג או את המחיר שלו הסכמתי. למי שרגיל למיניבוסים ואוטובוסים חשוב להגיד - במיניבוס של באבל דן מעבירים עודף קדימה ואחורה, ואין פורטן או מקום למזומן. אין לנהג סורק לרב קו. אפשר לשלם (לפחות כרגע) רק באשראי, ורק דרך האפליקציה. אז כל אחד יכול לעלות ומיד לשקוע בענייניו. ולא סתם לשקוע, במיניבוס שאליו עליתי, המשענת יורדת לאחור למצב שממש אפשר לנמנם.

המסך שקודם נזף בי על החגורה אמור בדרך כלל להראות את מסלול הנסיעה, ולספר לנוסעים מי הבא בתור שיורד. בנסיעה שלי כנראה הייתה עוד תקלה טכנית - כי הוא לא הראה את המידע הזה. הנסיעה עצמה הייתה חלקה ונעימה, ומשה התגאה שמדובר ברכב חדש עם מערכות בטיחות מתקדמות ובלימה אוטונומית.

זה אחלה, אבל אני התרשמתי יותר מכך שהרכב הורשה לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית, למרות שהיינו רק שניים. הגענו למערכת מאקו. ליתר דיוק, הגענו לתחנת אוטובוס קרובה, ששם האפליקציה אמרה לנהג לעצור, שוב, מטעמי בטיחות. בסופו של דבר האפליקציה הייתה אופטימית בכ-20 דקות בהערכה שלה לזמן ההגעה לעומת ההגעה בפועל.

נפרדתי לשלום ממשה, נתבקשתי לדרג אותו ב-1 עד 5 כוכבים, והתאפשר לי לבחור מתוך מאגר תשובות - מה היה טוב או לא טוב בנסיעה - השירות, מרחק ההליכה וכדומה.

נתראה מחר?

היתרונות על רכב פרטי או מונית מובהקים - זול יותר בצורה משמעותית, לא צריך לנהוג, ולא צריך לבזבז זמן על חניה. פה אין שאלה בכלל.

אבל אם משווים את זה לאוטובוס, השאלה מורכבת יותר. המחיר גבוה כמעט פי שלושה (וזה לפני שלוקחים בחשבון הנחות שונות בתחבורה ציבורית, חופשי חודשי וכדומה). מצד שני, מסלול הנסיעה מהיר ויעיל יותר, כי המיניבוס לא אמור סתם להקיף שכונות שבהם מחכים מעט עד אפס אנשים, אלא לתכנן את המסלול בצורה חכמה על פי הדרישה האמיתית  בשטח, לאסוף נגלות של 10 אנשים ולנסוע. 

מוניות שירות של באבל דן
נפרד לשלום | צילום: אהוד קינן

ומה איתי? השירות כרגע בתחילת דרכו, אז עדיין לא חוויתי את הנסיעה כפי שהיא תהיה באמת - עם עוד עצירות ועוד נוסעים. אני אחכה להרחבת הניסוי לדרום העיר (ובכלל מחוץ לתל אביב), ומחר בבוקר אשוב להינמק בפקקים.