נצא מנקודת הנחה שאתם אזרחים שומרי חוק (או שסתם אין לכם כוח או רצון להתעסק עם הורדות פיראטיות. אבל אנחנו ידעים שאתם שומרי חוק), ושאתם כבר מזמן לא נושאים אתכם דיסקמן, או יודעים מה זה דיסקמן, ונשאל: איך אתם שומעים מוזיקה בימים אלה כשאתם מחוץ לבית?

תשובה סבירה מספר אחת: רדיו, באוטו, בסמארטפון או בערוצי הרדיו שיש בטלוויזיה; תשובה סבירה מספר שתיים: יוטיוב, במשרד או בסמארטפון; תשובה פחות פופולרית: אתם מנויים לשירות הזרמת מוזיקה, בין אם בחינם או בתשלום. לפי הנתונים האחרונים של statista, פחות מ-15% מהישראלים עושים שימוש בסטרימינג דרך הסמארטפון. לפי נתונים נוספים שקיבלנו - פחות מאחוז בודד מוכנים לשלם עליו. אנחנו ישראלים, ואם אפשר לשלם פחות או לא בכלל - אז עדיף, ולנו זה נשמע הגיוני.

עם הנתונים האלה מתמודדים שירותי הסטרימינג שנכנסו בשנים האחרונות לארץ, החל מאפל מיוזיק, דרך דיזר ועד ספוטיפיי וטיידל, ומנסים לקדם אותנו למאה ה-21. איך משכנעים ישראלים גם להוריד אפליקציה מיוחדת לשמיעת מוזיקה, וגם להוציא עליה בין 20 ל-30 שקל בחודש בממוצע? בדיזר, שירות המוזיקה הצרפתי שעלה לארץ בסוף השנה שעברה, מאמינים שיש להם תשובות מספקות לשתי השאלות הללו, עד כדי כך שהם החליטו להגביר הילוך ולחזר אחרינו הישראלים - בלי פרחים ושוקולד, עם אלגוריתמים וטכנולוגיה.

משרדי חברת דיזר (צילום: אופיר ארצי)
משרדי חברת דיזר | צילום: אופיר ארצי

נתחיל דווקא בשאלה שנייה: בדומה לספוטיפיי למשל, גם בדיזר יש מנוי חינמי, שמאפשר האזנה חופשית עם פרסומות למיליוני השירים שנמצאים בשירות, ושמורים ב-650 שרתים מחוץ לפריז. יש בו אמנם פרסומות, ואי אפשר להוריד בו שירים, אבל הקטלוג זמין, כולל כמובן שירים בעברית. שאר החברות שמציעות מסלול בתשלום מעיפות את הפרסומות, מאפשרות לשמור שירים למכשיר להאזנה ללא חיבור אינטרנט וטוענות שהן מסוגלות לסייע לכם לגלות שירים חדשים בהתאמה אישית ולהרחיב את טעמכם המוזיקלי. את כל זה מציעים גם בדיזר, אבל בעטיפה ששואפת לשלב את המוזיקה בחיים שלכם באופן אורגני, כמעט סימביוזי, ולמעשה לייצר תחנת גלגל"צ אישית שמתאימה את הפלייליסט שלה לפי איך שאתם מרגישים, חושבים ומתנהגים.

ג'רמי בלהאט, מנכ"ל שירות Flow שתיכף ניגע בו, טוען שהמטרה הכי גדולה של החברה היא לצמצם את הזמן שבין הרגע בו המשתמש מחליט שהוא רוצה מוזיקה לבין המצב שיש לו אותה, כאשר פער הזמן הזה אמור להיות קצר ככל האפשר. החזון של דיזר הוא לא רדיפה אקטיבית אחרי מוזיקה, אלא האזנה נינוחה ורגועה, דווקא בזמן שמבצעים פעולות אחרות כמו נסיעה ברכבת או משחקים בפלייסטיישן. לכן היא מתמקדת ברצון להציף עבורנו את התוכן הנכון בזמן הנכון, בין אם מדובר ברשימת השמעה ספורטיבית שמתחילה להתנגן בכל פעם שאתם מתחילים לרוץ, או בפודקאסט שממשיך מעצמו מהנקודה בה עצרתם אותו בשנייה שאתם מתיישבים באוטובוס.

דיזר, כמו הרבה חברות טכנולוגיה אחרות, שמה את רוב הביצים שלה בסל שמנבא עתיד חכם יותר – עתיד שבו השירותים שבהם אתם משתמשים ילמדו להבין לבד מה הצרכים שלכם, ולשרת אתכם בלי לחצני מגע, פקודות קוליות או אפילו עוזרות וירטואליות. ואם אפשר כיום להגיע הביתה כשהאורות נדלקים מעצמם, המזגן מכוון מראש לטמפרטורה אופטימלית והבוילר כבר מוכן עם מים חמים, אין סיבה שהסמארטפון שלכם לא יידע בדיוק איזו מוזיקה מתחשק לכם לשמוע כרגע, ויתחיל להשמיע אותה - לפחות לפי דיזר וחברותיה. זה, לטעם החברה, כבר משהו ששווה לשלם עליו - נוחות אופטימלית שיכולה לשוחח עם רבים.

מה זורם לך עכשיו?

Flow (זרימה או זרם), כפי שמתייחסים אליו בדיזר, הוא לא רק שם עצם אלא שם תואר של אווירה - מה הפלואו שלך? איך הפלואו שלך נראה היום? (בעברית זה אפילו עובד יותר טוב: מה זורם לך עכשיו?). השירות, שמבוסס בין היתר על אלגוריתמים של בינה מלאכותית ועל מידע שמתקבל ממכשירים נלווים שמחוברים לשירות (דיזר נמצאת עמוק בשת"פים נוכחיים ועתידיים עם שעונים חכמים כמו פיטביט וגרמין, הרמקולים החכמים של אמזון וקונסולות משחקים כמו אקס בוקס), אשר מסוגלים לאתר דפוסים קבועים בהתנהגות - אם תרשו לו, פלואו יוכל להבחין שאתם רצים בכל בוקר, מבשלים בשעות הצהריים, מארחים חברים קבועים פעם בחודש ונוטים להיום מצוברחים בעונת החורף. המטרה היא לאבחן בדיוק רב מה הסביבה שבה אתם נמצאים כרגע, ולהשמיע לכם בדיוק את הפסקול שאתם רוצים לשמוע. כלומר כן, לוותר קצת על הפרטיות שלכם, במודע, אבל לקבל בתמורה מוצר מתאים לכם יותר, כמו בכל מה שאתם משתמשים בו.

איך כל זה מתבצע מאחורי הקלעים - זו שאלה סופר מעניינת, שלמרבה הצער נוגעת בסודות הקניין הרוחני של החברה שהיא מן הסתם לא ששה לחשוף, בכל זאת תחרות והכל. בדיזר מסכימים רק לומר שכרגע מדובר על שילוב של כמה אבחנות אינטיליגנטיות עצמאיות של השירות (התאמה למיקום ולזמן ביממה, היסטוריית ההאזנה שלכם) לצד נתונים שאתם מנדבים (האם סימן "לייק" לשירים ששמע או "דיסלייק" לשירים שהעביר הלאה) ונתונים גלובליים (אמנים טרנדיים, רשימות השמעה פופולאריות וכן הלאה). בעתיד הקרוב, לעומת זאת, מתכננים לשלב שם גם התאמת שירים ופלייליסטים לפי קצב דפיקות הלב, לכוונן את איכות ההשמעה לפי המכשיר בו פועל השירות (סמארטפון/מחשב, סוג האוזניות או גודל הרמקול הביתי), ולספק כהגדרתם "חוויה מוזיקלית שמותאמת אישית אליך". בנוסף עובדים כרגע בחברה על פיצ'ר שבמסגרתו יוכל משתמש לדלג לחלק "הכי טוב" בשיר, ברמת המילי-שנייה, כדי להחליט באופן מיידי אם הוא לטעמו או לא, ובשכלול מנגנון שיודע לסווג שירים כאנרגטיים או רגועים וכך לקבץ אותם לפי המאפיינים המוזיקליים שלהם. ובהתחשב בכך שמדי יום מועלים לשירות כ-20,000 סינגלים חדשים מכל רחבי העולם - זו חתיכת עבודה.

חוץ מ-Flow, מנוי הפרימיום מציע גם פיצ'ר בשם SongCatcher, מעין שאזאם פנימי שמשולב בשירות ויודע לזהות שירים לפי שניות בודדות של האזנה, וגם ביותר מ-100 ערוצי האזנה, שבדיזר מתגאים שהם מורכבים 100 אחוז על ידי בני אנוש ולא על ידי אלגוריתמים ממוחשבים שאין להם טעם מוזיקלי בשיט. אבל אין ספק ש-Flow הוא הבן המועדף, שנושא על גביו את כל תקוות הממלכה.

בשבוע שעבר דיזר הודיעה גם ששדרגה את גרסת השירות לאנדרואיד טיוי - כלומר עכשיו הרבה יותר נוח לשמוע מוזיקה דרך הסטרימר או הטלוויזיה החכמה שלכם ולצפות במידע על האלבומים על המסך.

משרדי חברת דיזר (צילום: אופיר ארצי)
משרדי חברת דיזר | צילום: אופיר ארצי

עשרות אלפי ישראלים

דיזר מתהדרת בכ-50,000 משתמשים פעילים בישראל, כאשר רובם אמנם עדיין מנויים לשירות החינמי, אבל המודעות לשירות הפרימיום לטענתם הולכת וגדלה ("פחות מ-50% אבל יותר מ-25% הם מנויים משלמים", אומר גולן שקד, סמנכ"ל השיווק של החברה, שהוא אגב ישראלי שמתגורר בכלל בלונדון). רובם עדיין מאזינים למוזיקה לא ישראלית, אבל בחברה מקווים שזה ישתנה בעקבות חדירה של שירותים מתקדמים כמו דיזר NEXT לארץ, שמעודד ומשקיע באמנים מקומיים צעירים. בעולם, אגב, יש להם כבר 14 מיליון משתמשים ב-186 מדינות (39% מהם כבר משתמשים בשירות Flow למשך כ-49 דקות ביום בממוצע), והם מדורגים במקום הרביעי אחרי ספוטיפיי, אפל מיוזיק ואמזון פריים מיוזיק. בצרפת, כמובן, הם במקום הראשון.

כשנכנסים לסוגיית התמלוגים לאמנים ולמבצעים בישראל ובכלל, העניינים נהיים קצת סבוכים ומעומעמים יותר, והשאלה "כמה מרוויח כל אמן מהעובדה שהשיר שלו זמין להאזנה בדיזר" לא מקבלת מענה ברור, פשוט כי אין אחד כזה. הסיבה היא שהזרמת כל שיר או אלבום מצריך מדיזר שני סוגים של חוזים - אחד מול מפיקי השיר, שהן חברות ההפקה המוזיקליות ששחררו את השיר, והשני מול ארגוני זכויות היוצרים בכל מדינה (כמו למשל אקו"ם בארץ). האמן שמבצע את השיר מנהל מו"ל משל עצמו מול חברות ההפקה, בעוד התגמולים למלחינים ולכותבים מגיעים מההסכם עם ארגוני זכויות היוצרים. כך שזמר ממוצע יכול לקבל בין אחוז אחד ל-50% מתוך הסכום שמשלמת דיזר למפיקים, בעוד מלחינים ויוצרים עשויים לקבל כ-30% מתוך הסכום שמשולם לאקו"ם בתלות בהסכם האינדבידואלי מולם, וזה כמובן משתנה אם האמן הוא גם היוצר וגם המלחין, ואם הלייבל הוא עצמאי וכו'. "אנחנו משלמים באופן הוגן וחוקי", מבטיח אלכסיס דה ג'מיני, מנכ"ל דיזר בצרפת, "ובני שלושים פלוס מבינים את זה". זאת, לטענתו, לעומת יוטיוב שמשלמת לאמנים וליוצרים עשירית ממה שמשלמים שאר שירותי הסטרימינג בעולם.

ואפרופו - יוטיוב היא כמובן מילה שעולה לא פעם ולא פעמיים כשמנסים לשאול אנשים איך הם צורכים מוזיקה בימינו. היתרון ברור: יוטיוב זה חינם, יוטיוב זמין בכל מקום ופלטפורמה וביוטיוב יש כמעט הכל. והנה הגענו לשאלה הראשונה: איך אתם משכנעים עכשיו אדם ממוצע שהוא צריך להירשם לשירות נפרד שמציע את מה שביוטיוב מוצע לו בחינם? ותכלס, אם השירים שאתם אוהבים ביוטיוב - אז אתם צודקים.

דיזר בכל זאת מנסה לעשות זאת באמצעות חמש נקודות פשוטות - אם כי, חלק גדול מהן ישתנה כאשר יוטיוב תפתח את שירות המוזיקה בתשלום שלה לישראל, וזה יטרוף את הקלפים (ויוטיוב כאמור אינה המתחרה היחידה). אבל לפחות נכון לעכשיו זה המצב ביוטיוב:

1. יוטיוב מצריכה חיבור לרשת, ומכיוון שאי אפשר להוריד שירים להאזנת אופליין, לפחות לא באופן פשוט או חוקי, משתמשים שאין להם קישור סלולרי או אלחוטי צריכים להסתפק בדממה.

2. ביוטיוב יש פרסומות - בתחילת שירים, בסוף שירים, לפעמים גם באמצע אלבומים ורשימות השמעה ורבאק, זה באמת מעיק.

3. מכיוון שיוטיוב הוא אתר ממוקד וידאו, איכות הסאונד הדחוסה שבו היא במקרה הטוב בסיסית ובמקרה הרע נשמעת כאילו בוקעת מטרנזיסטור שתקוע בשנות ה-80.

4. כאשר מאזינים ליוטיוב ממכשיר נייד, המסך חייב להיות פתוח כי כאמור, וידאו. אלא אם כן מצאתם טריק מדליק, המוזיקה שלכם תיעצר ברגע שהנייד נכנס לסטנד ביי או שקפצתם על המסך לאפליקציה אחרת, ויוטיוב פשוט יאכל לכם את הסוללה (ואת חבילת הגלישה, כמובן).

5. גשו נא ליוטיוב ונסו להרכיב לכם פלייליסט שמכיל עשרה שירים שאידאלי לרוץ איתם. ספרו לנו למטה כמה זמן לקח לכם.