חצי שנה שאני נקייה. שישה חודשים שלמים מאז שפרגנתי לבן הזוג שלי את האייפון המנופץ שלי, השלמתי עם זה שמעכשיו אני אדם של גלקסי 7 ולא הבטתי לאחור. מודה, לפעמים הייתי מצניעה את העניין בחוגים מסוימים, אבל חזרתי בשאלה ואני פאקינג לא מתכוונת לחזור לדת האייפון, אוקיי? לא רק שאני לא מתכוונת לחזור, רק תנו איזה קיטורון על אייפון לידי ואני עושה עליכם פוקימון גו, הופכת למסיונרית של עדי יהוה ומתחילה לנאום, ובזה אני הכי מתביישת. כי בחייאת, מה אכפת לאנשים באיזה מכשיר אנשים אחרים משתמשים? אף אחד לא מרוויח מזה כסף, אז מה אכפת לי באיזה שדות וואטסאפ אנשים אחרים רועים? חיפשתי הרבה אחר תשובה, והתשובה היא שאנשים הם קרציות וכך גם אני.
אז מה אני עושה כאן, בסקירה על אפל מיוזיק? אני אגיד לכם מה. היום אני כל כך חזקה שאין לי שום בעיה להישיר מבט אל אייקון התפוח ולתת בו ביס מטאפורי כמו שסטיב ג'ובס לא חלם לעשות בעצמו. כן, עשיתי דרך עד כאן והיום אני אדם טכנולוגי שקול ואחר.
אפל מיוזיק, שירות הסטרימינג החדש של אפל, הושק בתחילת החודש עבור הציבור הישראלי. מדובר באפליקציה שזמינה כאפליקציה גם למכשירי אנדרואיד, כאשר שלושה חודשים ראשונים בחינם ולאחר מכן אפשר לבחור מנוי אישי שיעלה לכם 19.90 שקל בחודש או מנוי משפחתי לעד שישה אנשים שיעלה 29.90 שקל בחודש.
הממשק יפה, נוח וקל לתפעול כך שגם אבא, אימא והדוד יכולים להשתמש בו מבלי שתצטרכו לענות להם לטלפון ולהסביר להם איך. הרי מה יכול להיות מסובך במקום אוטופי שבו דרים בכפיפה אחת האי.פי החדש של וינס סטייפלס (בשבילי) ומיטב הלהיטים משנות ה-70 של דמיס רוסוס (בשביל אבא שלי)? ואם ראפר בן 24 מקומפטון וזמר יווני שנפטר לפני שנה יכולים להסתדר, למה ערבים ויהודים לא, אה? סתם, אני צוחקת, בבקשה אל תצאו מהאייטם.
מאחר שאני אדם יחסית נורמלי ואין לי נטייה לאגרנות, לא תמצאו אצלי בבית אייפוד או נגן אמ.פי-3, ובטח שלא דיסקמן. את המוזיקה שלי אני צורכת אך ורק מהסמארטפון. ככזו, עומדות בפני שתי אופציות: 1. העברת מוזיקה למכשיר. 2. האזנה ביוטיוב. האופציה הראשונה כמובן עדיפה על השנייה, אבל בעולם שבו תוך שבועיים יש לך 2,000 תמונות של תינוק משפחתי כלשהו באלבום ורוב המטענים שמסתובבים אצלך הם מזויפים ולכן לא מאפשרים שימוש בכבל, זה הופך להיות טרחה. מילא הטרחה, אחר כך אני גם נאלצת להתמודד עם הדבר השנוא ביותר על בני אנוש במאה ה-21: בחירה. אם היום בא לי את כל האלבומים של הסמית'ס אבל למחרת חידשתי את המרשם לציפרלקס ודווקא בא לי להרים עם ריהאנה, החומרים המוקדמים, היום? אז מה? אז מדובר במחויבות גדולה מדי ואתם קוראים טקסט של בת אדם שקעקעה את הזרת שלה, סבבה?
אז מה הלאה ברשימת החיסול שלי, יוטיוב? ברינג איט, גם לזה יש לי תשובות. כי פעם יוטיוב היה מקום שרציתי לחיות בו, אבל בדיוק כמו עם המדינה שלנו - לא עוד. כי אתם יודעים מה יש ביוטיוב שאין באפל מיוזיק? פרסומות. ואם הייתי רוצה לדקלם טקסטים שכתובים רע, הייתי הראשונה באודישנים לטלנובלה בהוט. כל כך לא רציתי שזה יקרה, אבל ברגע שאני שומעת את המשפט "Mother Nature, You`re home early", אני יודעת לדקלם את כל הפרסומת ולא בדקתי את זה או משהו, אבל זה לא נשמע לי כמו מצב תקין.
חוץ מזה, אתם יודעים מה עוד יש ביוטיוב? שקרים. שקרים שמובילים אתכם לקאבר גיטרות במקום השיר שרציתם, לגרסת "צ'יפמאנקס" שעיוותו לה את המהירות בגלל זכויות יוצרים והדבר הכי גרוע שיכול לקרות לאפליקציה – חוסר יכולת לנווט בינה לבין אחרות במקביל. מה זאת אומרת אני לא יכולה לשמוע שיר ובמקביל לקרוא מייל, להעביר תמונה בוואטסאפ, לפתוח את המצלמה כדי לבדוק איך האודם, לפזר 8-9 לייקים רנדומליים ולבדוק מי הפסיק לעקוב אחרי באינסטגרם? מה אנחנו, איכרים? בהחלט לא, ועל כן האופציה הזו גם נפסלת.
מה שמוביל אותנו למקום שבו אפל מצטיינת יותר מכולם - היותה ברירת מחדל. כי את א"מי (ככה אני קוראת לה עכשיו) הכרתי רק בשבועיים האחרונים, אבל לא יודעת איפה היא הייתה כל חיי. בא"מי יש כמות מוזיקה בלתי הגיונית - ותאמינו לי, הצבתי לא מעט אתגרים בפני האפליקציה הזו והיא עמדה כמעט בכולם. חוץ מהרכב היפ-הופ ניסיוני שקיים חמישה ימים עם 150 עוקבים בסאונדקלאוד, אמ"י הצליחה להגיע גם למחוזות האזוטריים ביותר (קפיטליזם, אמיירייט?). בברברה סטרייסנד חשקה נפשכם, כי אתם אנשים עם טעם מעולה ובואו נהיה חברים בפייסבוק? אז בואו לא"מי, לא רק שיש לה את כל האלבומים של ברברה, יש לה גם תחנות רדיו של ברברה ועשרות פלייליסטים סביב האישה עם הקול היפה בתבל.
אמ"י לומדת את הטעם שלכם על בסיס הנתונים שאתם מכניסים לתוכה. אתם מציינים סגנונות ואמנים אהובים, ומשם הרשימה לא נגמרת. אתם יכולים להרכיב פלייליסט משלכם' אבל יש אנשים עם מזל גדול יותר בחיים משלנו והעבודה שלהם זה להרכיב ערימות על ערימות של רשימות כאלה. פלייליסט מרגש להורים הטריים? קיבלתם. רשימת השירים שאתם חייבים לשמוע של ליונל ריצ'י? מה זאת אומרת, ברור! אתם בוחרים בין האופציות שא"מי מציעה - פלייליסט, מוזיקה חדשה, חיפושים פופולריים, תחנות רדיו, יו ניים איט.
הקאץ' היחידי הוא העובדה שמדובר בשירות שמבוסס אינטרנט כמובן. בחישוב שנעשה במערכת (כתב טכנולוגיה מומחה ולא אני, אדם שגילה את Ctrl+Z לפני שנה), הישראלי הממוצע צורך לא מעט מוזיקה דרך יוטיוב ואתרים דומים והצריכה שתגבה מכם אמ"י פלוס מינוס היא זו שאתם משתמשים בה בכל מקרה. מיוזיקהדס אולי יאלצו להגדיל את החבילה, אבל מהניסיון בן השבועיים שלי, אני עוד רחוקה מהסמס השטני שמבשר לי כי 75% מהחבילה שלי נוצלו. בהחלט אפשר להוריד שירים מראש, אבל אז אי אפשר להיות ספונטני בבחירה.
אמנם, נכון לעכשיו הממשק עדיין בשפה האנגלית, אבל אם תקלידו את שם האמן האהוב עליכם בעברית, א"מי תתרגם לבד ותציע לכם את התוצאה. ההיצע הישראלי נע בין כל מה שאייל גולן אי פעם הוציא לבין חווה אלברשטיין. ביקשתי מא"מי למצוא לי שירים של "היחידה לטיפול נמרץ", סתם בשביל הספורט, ובזה היא כשלה. בהתחשב בעובדה שהשירים הכי מוכרים שלהם עומדים על ממוצע של 3,000 צפיות ביוטיוב, אני יכולה לסלוח לא"מי על חוסר מחויבותה לשוליים הישראלי לעת עתה. ככה זה כשאוהבים, מוכנים לעשות פשרות. עכשיו סלחו לי, חייבת להכין פלייליסט מירי רגב.