כשהייתה בת 11, מרים אשל נאלצה להיפרד משמונה האחים שלה, אחרי שהגרמנים הגיעו לביתה ושלחו אותם למחנות ריכוז שונים. אשל חיה בסבל באחד המחנות ונאלצה לחשוב על כל חתיכת לחם שאכלה. רוב משפחתה של אשל נספתה בשואה, חוץ מאחיה ברוך.
לפני שנלקחו על ידי הנאצים, אמם של שמאול ומרים החביאה תמונה, ובה כל מצולמת כל המשפחה שהיא מחוייכת. מרים וברוך הצליחו למוצא את הזכרון האחרון הזה של משפחתם והחליטו לעלות לארץ. ברוך נפל בקרב ארץ ישראל, שנתיים אחרי שעלו. אשל הקימה מאז משפחה גדולה בישראל, שמרה את תמונת "החיוך האחרון", השם שהיא בחרה לה ואמרה "ניצחתי".
כבכל שנה, יום השואה הוא תזכורת כואבת לכך שטרם ידועים לנו סיפוריהם של כל אלו שחוו אותה - לא אלו שנספו ואפילו לא אלו ששרדו. שתי אפליקציות חדשות מנסות לדרבן אותנו לזכור את הנופלים, להזכיר את השורדים ולסייע להם להמשיך לחיות בכבוד.
סיפורה של מרים אשל וסיפורים רבים אחרים מתפרסמים באפליקצית "זיכרון", שעלתה אתמול (א'). מפתחי האפליקציה חושבים גם על סיוע לאלה שעדיין חיים בינינו. יוצרי האפליקציה - בר מור, עו"ד יהב בר ונאור אטיה - מנסים לעודד אותנו להיות פעילים יותר בנושא זיכרון השואה על ידי הפצת פעילויות זיכרון.
באפליקציה ניתן להדליק נרות זיכרון וירטואליים המוצגים על גבי מפה, לקרוא את סיפוריהם של ניצולי שואה וגם לתרום לעמותות לרווחתם - "לתת", "אביב לניצולי השואה" ו"מעון ניצולי השואה" - באמצעות כרטיס אשראי, שיחת טלפון, העברה בנקאית או פייפאל.
האפליקציה השניה, "דורות ההמשך", הושקה כבר לקראת יום השואה הבינלאומי, המצוין ב-27 בינואר. היא פותחה על ידי העמותה באותו שם, שמנהלת מאגר הנצחה שמאפשר לחבר את הסיפורים של הנספים והניצולים ואפילו למצוא קרובים שהקשר איתם אבד במהלך השנים הקשות של מלחמת העולם השנייה.
מהאפליקציה, שפותחה בסיוע חברת פרטנר, ניתן להעלות פרטים של נספים וניצולים, כולל טקסט, תמונות ומסמכים. לאחר מכן ניתן להצליב מידע עם שמות קרובים וקהילות ולקבל תמונת מצב של הנופלים, השורדים ודורות ההמשך.