אתם עולים לאוטובוס, מעבירים את הרב-קו ומתיישבים בכסא הפנוי. מבט קצר סביבכם מגלה כיצד מעדיפים הנוסעים האחרים לבלות את הנסיעה ואין ספק שהפתרון המועדף הוא בהייה במסך הקטן של הטלפון החכם. אתם עדיין מקנאים במעט האנשים שעוד בוחרים לפתוח עיתון, פיזי, מנייר. הוא גדול, נוח לקריאה ואפשר לקפל ולגלגל אותו.
אם נאמר לכם שבקרוב המסך, זה המוכר לנו כל כך מהטלפונים החכמים וממחשבי הלוח, יהפוך לגמיש ממש כמו נייר עיתון - יתכן שתסתכלו עלינו בביטול. אתם קוראים כתבה כזאת פעם בחצי שנה על "חברת XXX משיקה מסכים גמישים", ואז הולכים לחנות וקונים גלקסי, אייפון או שיאומי שממש אי אפשר לקפל, וצועקים על הכתבה "אבל הבטחתם מסכים גמישים!".
לצד השיפור בחיישן המצלמה, הגדלת מסך מקצה לקצה ואולי סוף סוף סוללה שתחזיק גם אחרי ארוחת צהריים, המסכים הגמישים גם בדרך. נשבעים לכם. מתי זה יהיה? לא מחר. צריך לפתור עוד הרבה בעיות טכניות. אבל כבר יש במה לשטוף את העיניים.
כך, למשל, על פי הדיווחים, עשוי להראות מכשיר מתקפל מבית סמסונג.
חברת LG כבר רשמה פטנט על מכשיר מתקפל משלה.
יצרניות סיניות רבות כבר מצטרפות למירוץ. גם חברת Oppo רושרמת פטנטים על מסכים שמתקפלים.
כדי שטלפון חכם יצליח להתקפל, דרושה גם תנועה של הרכיבים הפנימיים שבו, ומערכת מסועפת של צירים וכבלים גמישים צריכה להשתלב במערך האלקטרוניקה המסובך שבתוך המכשיר. כך או כך, אין ספק שהאתגר הגדול מצוי דווקא במסך, שכן הוא אמור להציג תמונה אחידה, ובה בעת לשמש גם מסך מגע שיצליח לקלוט במדויק את המחוות שלנו כדי להפעיל תכונות שונות במכשיר הנשלט.
החזון הוותיק: משרד ללא נייר
המסע לקראת המסך הגמיש החל בשנת 1974, אז החלו לפתח בחברת Xerox PARC נייר אלקטרוני, מעין מסך פלסטי הדומה לדף-נייר, במטרה לייצר קונספט חדש של משרדים שלא משתמשים בנייר. הטכנולוגיה התפתחה, ופינתה את מקומה להמצאת המאה ה-21 - הטלפון החכם - שעד מהרה התברר, כי הוא, אולי יותר מכל, זקוק למסך הגמיש.
רק בשנת 2011, לאחר שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קווינס שבקנדה לבין אוניברסיטת אריזונה, הוצג ה-PaperPhone הטלפון החכם הראשון בעל המסך הגמיש. באמצעות חמישה חיישנים ניתן היה לכופף את קצוות המסך, וכך לשלוט במכשיר.
זום-אין באמצעות כיפוף המסך
מי שעוד הפתיעה עם אב-טיפוס מעניין היא חברת נוקיה שהציגה, בשנת 2011 גם כן, מכשיר קונפסט המבוסס על מסך OLED צבעוני וגמיש. באמצעות כיפוף של קצוות המכשיר ניתן היה לשלוט עליו, ובאמצעותו הודגם, בין השאר, כיצד ניתן לבצע התרחקות והתקרבות לתמונה המוצגת על המסך באמצעות כיפוף טבעי של קצותיו - פנימה והחוצה.
ראשיתו של ה-Edge
בתערוכת CES 2013 הציגה סמסונג אב-טיפוס של טלפון חכם הכולל צג מעוקל, זאת לאחר שכבר הציגה לעולם בנפרד את מסכיה הגמישים בכמה הזדמנויות. על פי החברה, צידו המעוקל של הצג הסלולרי נועד לאפשר למשתמשים לצפות בהתראות ובהודעות תוך כדי מבט בדפנות המכשיר, מבלי להרים את המכשיר מהשולחן ומבלי להסיר את כיסוי הצג הקדמי. זה, אמנם, לא צג המאפשר למשתמש לעקם אותו, אך עצם גמישותו אפשרה לחברה לייצר באמצעותו את העיקול השימושי לצידי הצג, זה הממשיך עד היום במכשירי הדגל של החברה.
LG החלה למכור באותה שנה את ה-G Flex. זה סמארטפון קצת קעור (וכעור) שאפשר טיפה למעוך בלי שיישבר (אם משום מה עדיין יש לכם אותו - אל תמעכו).
חברת BOE הציגה מסך בעובי 0.66 מ"מ שמסוגל להיפתח ולהיסגר כ-100,000 פעמים. גם אפל, הנחשבת כחברה הקובעת מדיניות בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות חדשות, עוסקת, כנראה, בפיתוח מסך גמיש.
אולי שנה הבאה?
ייצור מכשיר מתקפל לא תלוי רק במסך גמיש, כי אם גם במערך שלם שיש לפתח ובמרכזו סוללה שגם היא צריכה להתאים עצמה לחלקים נעים וגמישים. עם ריבוי הפרסומים האחרונים בנושא, נראה שאנחנו קרובים מאוד ליום שבו נראה מכשירים מתקפלים, ואם נתייחס שוב לדיווח האחרון על המכשיר המתקפל של סמסונג, יתכן שזה יקרה בקרוב - אולי אפילו ב-2019-2020, אבל אל תתפסו אותנו במילה.