אתם עפים חופשי על אימוג'י של סוס דוהר, כוס קפה לוהטת או זר פרחים רענן, אבל מה לגבי כל אותם אייקונים קטנים שאתם לא שולחים, פשוט כי אין לכם מושג מהם? האימוג'ים של הוואטסאפ מנסים להקיף מושגים מחיי היום יום של בני תרבויות מסביב לכל העולם.

זה מעניין כמובן בעיקר בהקשר של תרבויות המזרח שאנחנו פחות מכירים, אבל תתפלאו לשמוע שיש גם אימוג'יז שכל אדם תבוני באנגליה יזהה מיד, ולכם אין שום מושג מה המשמעות שלהם. רוצים דוגמה? הנה שמונה.


הקופסא האלגנטית השחורה והמעוטרת מגיעה אמנם ברצף הסימבולים אחרי יעדי תיירות ובין בתי תפילה כמו כנסיה ומסגד, וזה מתמיה, כי בהיותה קוביה היה מתבקש שהיא תתמקם יותר באיזורי הכלי-בית או אפילו המשחקים. אחרי שעשינו גוגל הרגשנו ממש בורים שלא זיהינו את אחד ממבני הדת המפורסמים ביותר בעולם: מדובר בכעבה של מכה, אליה עולים לרגל מדי שנה כשלושה מיליון מוסלמים.

אלא סתם עכבר כדורי למחשב מסוג טראקבול - במקום להזיז את העכבר ושיסובב כדור פנימי, הוא מונח קבוע על השולחן, ומזיזים את הכדור באמצעות האגודל. הוא שמשום מה לא תפס פופולריות בישראל ולכן אנחנו לא מזהים את האייקון שלו.


אנחנו ניחשנו שמדבר בעוגייה אמריקאית עם זיגוג סוכר, טעימה, סינטטית וסופר לא בריאה - אבל האמת שזוהי נארוטומאקי, עוגת דגים יפנית העשויה מאורז ומפירות ים. קשה לכם לדמיין את הדבר הוורוד והמתוק הזה בהקשר של דגים? תראו אותו צף בתוך מרק לצד ביצים קשות ובשר מבושל ולא תחשקו בו שוב לעולם.

 


מנת אורז וקארי באינסוף ואריאציות שונות היא ארוחה מקובלת מאוד בתרבויות רבות מאוד סביב העולם, ובכל זאת, סביר להניח שהמצ'וטט הישראלי הממוצע רואה באימוג'י הזה פשוט ארוחת צהריים ביתית עם הרבה חריף.


אלה הם מקל וכדור קריקט, שהוא עוד משחק בריטי עם מקלות וכדורים, אבל לא ההוא שמוכר לנו מעליסה מארץ הפלאות – זה קרורט, ומסתבר שיש הבדל.
http://emojipedia.org/cricket-bat-and-ball/


מוזר לגלות, אבל בחלק גדול מהעולם מסמנים באמצעות העמוד הזה את מיקומה של מספרה. המקור לסימן בסיפור מחריד על המאה ה-19, שבה ספרים היו מקיזים ללקוחות דם שהיה זורם על העמוד שאחר כך היה מתייבש בשמש ואז התחבושות הלבנות היו נכרכות סביבו. מקסים. באירופה מסתבר שעד היום תוכלו לזהות מספרות לפי העמוד הצבעוני, שמעלה עימו כאמור זיכרונות נעימים.


 

אם היינו צריכים לנחש מהי העוגייה החומה עם הריבוע השחור בצדה כנראה שהיינו מגיעים לבד לעולמות האוכל היפני, בעיקר בגלל הסמיכות לקערת האורז ולמנת האורז המשולשת משמאלו, שמזכירה סושי באיזה שהוא אופן. ואכן, מדובר בסנביי - קרקרי אורז יפניים, המוגשים בתוך מעין אצה. זהו חטיף פופולארי ביפן, והוא לרוב דווקא מלוח. 

 

התמרור הלא מזוהה הזה נקרא "שלט של תחנת אוטובוס", בישראל שלטי אוטובוס לא ממש נראים ככה. נראה שכמו הרבה אימוג'י אחרים, גם זה מקורו ביפן.