בוודאי יצא לכם לראות אנשים מחזיקים סמארטפון התופס את רוב הראש שלהם. לא מדובר בתופעת טבע מוזרה או אנשים שהראש שלהם קטן מהממוצע. הסמארטפונים או הפאבלטים הפכו לכל כך פופולאריים, עד שרובנו רוצים לרכוש היום מכשיר שלפני שלוש-ארבע שנים נקרא טאבלט.
בשוק קיימים סמארטפונים עם מסכים גדולים, אשר מגיעים עם צג בגודל 5.5 אינץ' וכאלו המוגדרים כבר כפאבלטים, אשר המסך שלהם עומד על גודל של 5.7 אינץ' ועד כ-7 אינץ'. לקחנו סמארטפונים עם מסכים גדולים מכל הקטגוריות ומכל רמות המחיר, על מנת להציע לכם בדיוק את המכשיר המתאים לכם.
למבחן שלנו הגיעו 5 סמארטפונים: V20 של LG הנמכר תחת תג מחיר 3,300 שקל. היבואן הרשמי רונלייט מפנק את הרוכשים בערכה הכוללת סוללה נוספת, מצלמת 360 ומשקפי VR. וואווי מציעה את P9 Plus ב-2,900 שקל, HTC עם הדגם 10 evo אשר יתחיל להימכר בישראל בחודש ינואר ב-3,000 שקל, שיאומי Mi Max ב-1,450 שקל ולבסוף מייזו עם M3 Max ב-1,400 שקל (ברשת באג).
לפני החפירות - מה התכלס?
אם אתם עוברים מסמארטפון עם מסך בגודל של כ-5 אינץ', אתם חייבים ללכת להתנסות במכשיר גדול יותר אצל חבר או בחנות ולראות שהוא נוח לכם לשימוש ביד. כמו כן, אם יש לכם סמארטפון של חברה מסוימת ואתם אוהבים אותו, תשקלו להישאר עם אותה חברה - כדי שתדעו איפה נמצא כל תפריט.
מצד שני, וואווי, מייזו ושיאומי הן יצרניות יחסית חדשות בארץ, אז כדאי לתת להן הזדמנות, ולהבין שלמרות שמדובר במערכת ההפעלה אנדרואיד, היצרניות הסיניות אוהבות לשנות דברים. במכשירים סינים, למשל, כל האפליקציות על מסך הבית ואין מגירת אפליקציות שמסתירה את אלה שאינן נחוצות.
LG מציעה את הפאבלט היקר ביותר בבדיקה, אבל גם הטוב ביותר. תכף גם נסביר למה. מי שרוצה לחסוך כמה מאות שקלים ולרכוש מכשיר עם מסך קטן יותר, כדאי שיבדוק את ה-P9 Plus המוצלח.
בדקנו גם שני פאבלטים סיניים עם מסכים עצומים במיוחד - M3 Max עם מסך 6 אינץ' ו-Mi Max עם מסך 6.4 אינץ'. מדובר במסכים ע-נ-ק-י-י-ם. תחשבו על זה שאתם הולכים עם טאבלט/טלוויזיה קטנה בכיס שלכם. יש לזה המון יתרונות, למי שיש את הכיס המתאים. המחירים למרבה של המוצרים הללו עומדים על כ-1,400 שקל בלבד.
החומרה דווקא לא רעה, לפחות בשיאומי. במייזו, נתקלנו בבעיות תפקוד. מי שלא רוצה להשקיע יותר מדי כסף, אבל רוצה מכשיר ענק ומוכן להתפשר על המצלמה, כדאי שיבדוק את השתי האופציות האלו.
מה לגבי LG, וואווי ו-HTC? כאן הבחירה יותר קשה. ל-V20 יש מסך מצוין, כוח עיבוד חזק, יכולת שמע מעולות (דרך אוזניות), מצלמה טובה עם זוויות צילום רחבות וסוללה חלשה. ל-P9 Plus יש מסך המפתיע לטובה, מצלמה מוצלחת וסוללה חזקה. ה-10 evo של HTC מציע עמידות למים. מצד שני, כוח עיבוד חלש יותר והיעדר מחבר אודיו לאוזניות.
ועכשיו אפשר לקרוא עליהם בפירוט ולהבין מי נגד מי. הבננה בתמונה היא לקנה מידה*.
LG - V20
ציון: 9.5
מסך: ב-V20 יש מסך של 5.7 אינץ' ברזולוציית Quad HD, בדומה ל-G5. המכשיר זכה למיגון זכוכית מסוג גורילה גלאס 4. רזולוציית המסך גבוהה, התמונה חדה, הצבעים עשירים והתאורה אחורית חזקה. יש לנו תלונה לגבי עוצמת התאורה האחורית, ב-LG קבעו שהמנגנון האוטומטי יגביר את התאורה קצת יותר מדי. מה שמוביל לצריכת סוללה גבוהה יותר. כמובן שניתן לשנות את הפרט הזה בקלות ובמהירות.
המסך המשני ב-V20 הוא הדבר המייחד את סדרת ה-V של LG. מדובר במסך קטן ומלבני הממוקם בחלק העליון של המכשיר. המסך הזה הפך להיות גדול ובהיר יותר מאשר בגירסה הקודמת.
למה אנחנו צריכים מסך נוסף? טוב ששאלתם. המסך הזה מציג באופן קבוע את השעה, תאריך, תוכן של הודעות ומיילים. בנוסף, ניתן לגשת ממנו לחמש אפליקציות. הדבר מאפשר לגשת במהירות לפייסבוק מסנג'ר, וואטס אפ או כל אפליקציה אחרת בזריזות, גם שנמצאים במסך של אפליקציה אחרת. אנחנו מצאנו את המסך המשני למאוד שימושי.
עיצוב: ה-V20 עשוי כולו מאלומיניום קל, בניגוד ל-V10 שזכה לגב מגומי, אשר סיפק לו מראה מיוחד. הדגם הזה נראה סטנדרטי. מדובר בפאבלט השוקל 174 גרם, אבל מרגיש פחות. העובי שלו עומד על - 7.6 מ"מ - סביר מאוד לקטגוריה. המכשיר יושב טוב ביד ולא מכביד יותר מדי על הכיס. ב-LG מציינים שבמידה שהמכשיר ייפול, החלק העליון והתחתון שלו יהיו מוגנים מפני נזקים על-ידי סיליקון ופוליקרבונט. בפועל, שהמכשיר נופל מהיד, הוא שורד נפילות, אבל החלק האחורי שלו נשרט בפינות.
חומרה: בתור פאבלט דגל, LG שילבה כאן יכולות חומרה שלא נופלות ממכשירים מקבילים. יש כאן מעבד מרובע ליבות של קוואלקום מסוג סנפדרגון 820 עם 4 ג'יגה זיכרון, נפח אחסון פנימי גדול של 64 ג'יגה ואפשרות הרחבה באמצעות כרטיס (עד 2 טרה). ה-V20 הגיב במהירות ועבד בצורה חלקה. בתחום הסאונד, LG שילבה מעבד קול מסוג Hi-Fi Quad DAC. ראשי התיבות של DAC הם Digital Audio Converter - המרת סאונד דיגיטלי לאנלוגי. הממיר הזה מנקה את הצליל מכל רעשי הרקע, כך שהוא יהיה נקי ואיכותי יותר. ה-Quad DAC ממזער עיוותים ורעשי סביבה בכ-50%. התוצאה היא צליל נעים, נטול רעשים ועשיר. כמובן שההשפעה של היכולת הזו עובדת רק עם אוזניות חוטיות. למרות ש-LG הדגישה בדגם הזה את נושא הסאונד, יש כאן רק רמקול בודד ואיכות הצליל בינונית. ה-V20 גם כולל מנגנון טביעות אצבע הממוקם בגב המכשיר ועובד במהירות ובדייקנות כמעט בכל נגיעה.
מצלמה: ה-V20 מגיע עם שלוש עדשות והוא מציע צילום בזווית רחבה גם במצלמה הקדמית לצילומי סלפי וגם במצלמה האחורית. למה צריך צילום רחב? בצילום סלפי נכנסים יותר אנשים וניתן לצלם את התמונה גם בלי מוט סלפי. בצילום רגיל זה מאפשר לתפוס תמונה בה נכנס הרבה יותר נוף וגם לא צריך להתרחק יותר מדי בשביל לצלם את התמונה.
המצלמה האחורית מגיעה עם חיישן 16 מגה פיקסל(מפתח צמצם f1.8) ועוד חיישן 8 מגה פיקסל (f2.4). צילום רגיל אפשרי ב-75 מעלות וצילום רחב ב-135 מעלות. המצלמה כוללת מיקוד לייזר מהיר מאוד, שהצליח לייצר תמונות חדות גם שילד קטן זז במהירות. יש כאן גם מייצב תמונה. איכות התמונות מוצלחות מאוד, חדה, צבעים נאמנים למציאות ותוצאות טובות גם במקומות סגורים. המצלמה הקדמית מגיעה עם חיישן של 5 מגה פיקסל עם עדשה של 120 מעלות. צילומי סלפי עם הרבה אנשים קלים מאוד לביצוע כאן. התוצאות טובות יחסית, אבל התמונה לא מספיק חדה.
סוללה: הסוללה של ה-V20 לא תספק את הצרכנים הכבדים. לנו היא החזיקה עד שבע בערב. קיבולת הסוללה עומדת על 3200 מיליאמפר, זה אומנם נשמע הרבה, אבל משהו בניהול סוללה של המכשיר לא עובד מספיק טוב. מצד שני, LG כן מצאו פתרונות עבור המשתמשים הכבדים. הסוללה של המכשיר נשלפת בקלות, כאשר בערכה מצורפת סוללה נוספת (רק שבלי מטען יעודי, כמו שהגיע ב-G5) ויש למכשיר טכנולוגיית טעינה מהירה - Quick Charge 3.0. זה אומר שהמכשיר מקבל 25% אנרגיה בתוך רבע שעה וטעינה מלאה בתוך קצת יותר משעה וחצי. מחבר הטעינה של הפאבלט הוא מסוג החדש - USB C.
בשורה התחתונה, ה-V20 הוא הפאבלט הכי טוב שתמצאו היום בשוק, הוא מהיר, עם מצלמה טובה בעלת זווית רחבה, טעינה מהירה וסאונד באיכות גבוהה מאוד כאשר מחברים אוזניות חוטיות.
וואווי - P9 Plus
ציון: 9
מסך: ה-P9 Plus מגיע עם מסך קטן מפאבלטי ה-5.7 אינץ', אבל בגודל 5.5 אינץ' ושוליים סבירים. מדובר במכשיר המתאים גם לחובבי המסכים הגדולים וגם לאלו שלא רוצים סמארטפון ענק. הסמארטפון הזה יושב בצורה נוחה ביד. המסך מגיע ברזולוציית Full HD עם ציפוי זכוכית מסוג גורילה גלאס 4. אומנם לא מדובר במסך ברזולוציית QHD, כמו שאנחנו רגילים לראות בסמאטרפוני דגל אחרים ברמת המחיר הזו, אבל עדיין מדובר בתצוגה טובה, חדה ועשירה מאוד שתספק כל אחד (את ההבדלים ניתן לראות בעיקר שמניחים שני סמארטפונים אחד מול השני). המסך מתמודד בסך הכל יפה עם אור שמש ישיר.
הבדל בין המסך בפלוס לדגם ה-P9 הרגיל (מלבד הגודל - 5.2 אינץ') הוא בטכנולוגיית 3D Touch. זו מזהה את עוצמת הלחיצה על המסך ומוסיפה תפריט גישה מהיר לאפשרויות שונות בהתאם לאפליקציה. למשל, לחיצה על אייקון אנשי הקשר תציג אפשרות להוסיף איש קשר חדש במהירות. באפליקציית המסרונים הדבר מאפשר שליחת הודעה לאנשי קשר מעודפים. בחייגן מדובר בחיוג מהיר לאנשי קשר מעודפים. מדובר ביכולת חביבה, אבל כזו שלא מצאנו יעילה לשימוש שכיח.
עיצוב: העיצוב של ה-P9 פלוס דומה מאוד לדגמים קודמים בסדרה. אנחנו קיבלנו את המכשיר בצבע לבן שנראה מעט סטנדרטי ומאוד פלסטיקי. הגב שלו נשרט בקלות. מדובר בסמארטפון דק בעובי 6.98 מ"מ, משקל לא קל של 168 גרם ומסגרת כסופה אשר כוללת הדגשים מבריקים.
חומרה: ההבדלים בין ה-P9 ל-P9 Plus הם לא רק במסך, אלא גם מתחת למכסה המנוע. המעבד אומנם זהה - Kirin 955 עם שמונה ליבות. זיכרון העיבוד עומד על 4 ג'יגה ולא 3 ג'יגה ונפח האחסון הוא 64 ג'יגה ולא 32 ג'יגה. הכפלת נפח הזיכרון הפנימי וזיכרון העבודה היא שדרוג חשוב, שיקרוץ לצרכנים רבים. יש גם אפשרות להרחיב את הזיכרון עם כרטיס (עד 256 ג'יגה). הביצועים של ה-P9 Plus טובים ולא מפספסים אפילו לרגע. למכשיר גם מנגנון טביעת אצבע, הממוקם בגב המכשיר. הוא מגיב במהירות ולא מפשל. הרמקולים הסטריאופוניים של המכשיר מספקים ביצועים לא רעים בכלל.
מצלמה: הבשורה של וואווי ב-P9 היתה שיתוף פעולה עם חברת לייקה (Leica), אשר הייתה שותפה בפיתוח המצלמה והעדשות המשולבות במכשיר. וואווי שילבה ב-P9 פלוס שתי עדשות אחוריות. עדשה אחת לצילום בצבע והשנייה לגוונים השחורים. התוצאה היא צבע שחור עם נוכחות גבוהה בתמונות. המצלמה כוללת שני חיישני 12 מגה פיקסל, פלאש כפול בעל תאורה חמה וקרה, מיקוד לייזר לעצמים קרובים, מיקוד מהיר ללא טשטוש, חשיפה רחבה המתמקדת בצורה טובה באובייקט ומטשטשת את הרקע וגם מצב צילום מקצועי עם שליטה מלאה בהגדרות. בסופו של דבר, התמונות יוצאות עם צבעים נעימים לעין, הן חדות ומוצלחות. הצילום במקומות עם תאורה חלשה או בלילה מקבלים תוצאות טובות עם גרעון מסוים. מצלמת הסלפי מגיעה עם חיישן 8 מגה פיקסל, התוצאה טובה, לא מאוד חדה.
סוללה: הסוללה שורדת עד חצות, כך שאין בעיה לסמוך עליה ליום עבודה שלם (קיבולת 3400 מיליאמפר/שעה). ה-P9 Plus מגיע עם מחבר USB-C וטכנולוגיית טעינה מהירה. בתוך רבע שעה, מקבלים 24% אנרגיה מהסוללה, כאשר טעינה מלאה לוקחת הרבה זמן - 2.5 שעות. ראוי לציין שהערכה של הדגם הזה כוללת את המטען המהיר, בניגוד ל-P9 הכולל מטען רגיל.
בשורה התחתונה, ה-P9 Plus היה צריך להיות מכשיר הדגל של וואווי בישראל ולא ה-P9. זהו מכשיר עם חומרה חזקה, מצלמה טובה וסוללה עם ביצועים טובים.
HTC - 10 evo
ציון: 9
מסך: ה-10evo מגיע עם מסך הגדול מדגם ה-10 הוותיק. הדגם החדש כולל מסך בגודל 5.5 אינץ' לעומת 5.2 אינץ' עם אותה רזולוציית QHD ותמונה חדה. התאורה האחורית חזקה ואין בעיה לצפות במסך באור שמש ישיר. ציפוי הזכוכית שודרג מגורילה גלאס 3 לגורילה גלאס 5. HTC שילבה מעבר אוטומטי לתצוגת לילה, בה האור הופך למעט צהבהב, כך שנעים יותר להסתכל על המסך במקומות חשוכים.
עיצוב: העיצוב של ה-evo זהה לזה של ה-10, רק מעט גדול יותר. מדובר בסמארטפון עשוי ממתכת, הכולל חיטוב במסגרת שלו. התוצאה היא מכשיר עם לוק יוקרתי. המשקל גדל מ-161 גרם ל-174 גרם, אבל העובי ירד ל-8.1 מ"מ לעומת 9 מ"מ. היתרון הגדול של ה-evo, הוא מוגן מפני נזקים מים, כמו גשם, אבל לא טבילה בבריכה. מיגון מהסוג הזה חייב להפוך לסטנדרט בכל סמארטפון חדש שיוצא לשוק.
חומרה: המעבד של ה-evo שונמך במעט לעומת ה-10. מדובר בסנפדרגון 810 לעומת 820. הדגם הזה מתחמם מעט (בעיה מוכרת בסנפדרגון 810). שני הדגמים מגיעים עם מעבדי שמונה ליבות, אבל זיכרון העבודה שונמך גם הוא מ-4 ג'יגה זיכרון עבודה ל-3 ג'יגה. עד כמה השנמוכים האלו מפריעים? זהו לא המכשיר הכי מהיר שנתקלנו בו, אבל הביצועים בסך הכל טובים. נפח האחסון עומד כאן על 32 ג'יגה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס (עד 256 ג'יגה). ל-HTC יש מנגנון טביעת אצבע הממוקם בחזית המכשיר בכפתור הבית. הכפתור הזה זריז להפליא. לחיצה על כפתור טביעת האצבע, גם שהמסך נעול, מעירה אותו ופותחת את נעילת המכשיר בו זמנית.
ב-HTC שילבו טכנולוגיה בשם Boom Sound Adaptive Audio. השם מפוצץ הזה אומר שמתבצעת התאמה של הצלילים לאוזן של המשתמש וכך הוא נהנה מסאונד עשיר יותר. הבדיקה שלנו התבצעה על מכשיר שהוא "סמפל", אז הוא לא הגיע עם האוזניות המצורפות לערכה. HTC החליטה להעלים בדומה לאפל את מחבר האוזניות (3.5 מ"מ), מה שאומר, שאתם צריכים לחפש אוזניות עם מחבר USB-C. הרמקול של המכשיר אולי לא חזק, אבל מספק צליל יחסית נעים.
ממשק: ה-10 evo מגיע עם אנדרואיד בגרסת נוגט (7.0). ב-HTC ויתרו על המון אפליקציות היוצרות כפילויות עם אלו שגוגל מייצרת (נגן המוזיקה, גלריה, יומן ודפדפן האינטרנט). מדובר בדבר חיובי, מהסיבה שאין שכפולים המבלבלים את המשתמש וגם פחות בזבוז של משאבים.
מצלמה: המצלמה כוללת חיישן 16 מגה, מפתח צמצם f2.0 ופלאש כפול (חם וקר).תוצאות הצילום טובות. לא מדובר בתמונות הכי חדות שראינו וגם התגובה של המצלמה לא הייתה מספיק מהירה לטעמנו. ניתן לקבל קבצי תמונה לא מעובדים מסוג RAW. מצלמת הסלפי מגיעה עם חיישן 8 מגה פיקסל. התוצאות מפתיעות לטובה.
סוללה: הסוללה הציגה ביצועים הפכפכים, לפעמים היא החזיקה עד עשר בלילה ולפעמים עד שעות אחר הצהריים המאוחרות (מבלי ששינינו את דפוסי השימוש שלנו). אנחנו מקווים שהבעיה היא בגרסה הלא סופית במכשיר שלנו. הקיבולת של הסוללה עומדת על 3200 מיליאמפר ומחבר הטעינה הוא USB-C. המכשיר תומך בטכנולוגיית טעינה מהירה, בתוך רבע שעה טענו 15% אחוזים מהסוללה, כאשר טעינה מלאה לקחה שעה וארבעים.
בשורה התחתונה, קהל המעריצים האדוק של HTC ימצא כאן מכשיר שהוא מצד אחד שדרוג ל-10: מסך גדול יותר ועמידות למים. מצד שני, החומרה חלשה יותר והיעדר מחבר אוזניות הוא מציק.
שם מוצר: שיאומי - Mi Max
ציון: 8
מסך: חשבתם שמסך הסמארטפון שלכם גדול? אז כנראה שלא ניסיתם עדיין את השיאומי Mi Max. מדובר בפאבלט שכבר מגרד את קטגוריית הטאבלטים מלמטה. המסך של הדגם הזה מגיע בגודל 6.44 אינץ'. זה גדול, ממש גדול. הרזולוציה עומדת על Full HD והתוצאה תצוגה באיכות טובה, עם מעט גוון צהבהב. התצוגה מפתיעה לטובה, במיוחד שמתחשבים בגודל המסך הענקי ורמת המחיר של המכשיר. כמו סמארטפונים רבים אחרים, גם כאן קיים מצב תאורת לילה או בשמו אצל שיאומי - מצב קריאה (מצב המוריד את עוצמת האור הכחול). ניתן לקבוע הפעלה אוטומטית בשעות מסוימות. קיימת גם אפשרות נוחה להעיר את המסך בנקישה כפולה עם האצבע. חבל שאי אפשר לכבות את המסך בהקשה כפולה.
עיצוב: מכיון שה-Mi Max הוא בעצם טאבלט קטן או פאבלט ענק (תלוי איך מסתכלים על זה), אל תחפשו כאן מכשיר קומפקטי. הפאבלט שוקל 203 גרם - אתם תרגישו אותו טוב טוב בכיס המכנסיים והוא גם יבלוט. אל תנסו בכלל ללכת לרוץ איתו תלוי על היד. העובי מכובד - רק 7.5 מ"מ למכשיר כזה. העיצוב סטנדרטי - גב בצבע שמפנייה עם גוף מתכתי. מדובר במוצר שנראה טוב (אבל גדול).
חומרה: מתחת למכסה המנוע אנחנו מוצאים מעבד שש ליבות סנפדרגון 650 עם 3 ג'יגה זיכרון עבודה. מדובר בביצועים מהירים. המכשיר לא נתקע ולא גמגם לנו. נפח האחסון עומד על 32 ג'יגה ויש גם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס (עד 128 ג'יגה). למרות תג המחיר הנמוך, ה-Mi Max כולל מנגנון טביעת אצבע הממוקם בגב המכשיר ומתפקד במהירות. יש כאן רמקול חזק, אבל עם צליל מתכתי וחלול.
ממשק: החידוש ב-Mi Max (עבור משתמשי שיאומי) הוא הממשק הפרטי של החברה - MIUI 8.1. כמו רוב הממשקים הסיניים, הוא מבטל את מגירת האפליקציות ועושה בעיות בסינכרון בזמן אמת והפעלת אפליקציות באופן קבוע - זו לא באמת בעיה, אפשר לבטל את האופציה הזו בהגדרות. שיאומי דאגה לעברית בגרסה החדשה ולא היבואן, כמו בגרסה הקודמת (שהייתה נראית ממש ממש רע). עכשיו הממשק בעברית נראה טוב. כל הכבוד. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד - מרשמלו (6.0.1). ב Mi Max קיימת תכונת Smart Lock של אנדרואיד, המאפשרת לבטל את נעילת המכשיר בעת חיבור למכשירי בלוטות' (כמו דיבורית הרכב). המצב הזה קיים כאן, אבל לא פועל.
מצלמה: חיישן 16 מגה פיקסל, מפתח צמצם f2.0 ופלאש כפול. התוצאות לא מהטובות שראינו. בצילום במקומות סגורים עם תאורה חזקה, התמונות לא קיבלו מספיק אור. הצבעים היו סבירים, אבל מעט דהויים. התמונות באופן כללי בינוניות. בצילום בלילה התוצאות מגרוענות ולא מספיק חדות. מצלמת הסלפי מספקת תוצאות נמוך ומגורענות - חיישן 5 מגה פיקסל.
סוללה: הסוללה מצוינת, סיימנו את היום באזור אחת עשרה וחצי בלילה עם 40% אנרגיה. ביום למחרת הצלחנו להשאיר את הפאבלט עובד עד שעות הצהריים המאוחרות. בהחלט שאפו. קיבולת הסוללה עומדת על 4850 מיליאמפר (זה המון). מי שחשוב לו זמן סוללה ארוך ומוכן להתפשר על דברים אחרים, יהיה מרוצה מאוד מה-Mi Max. למכשיר אין טעינה מהירה והטעינה שלו אכן איטית, בתוך רבע שעה טענו 8% מהסוללה וטעינה מלאה לוקחת כשלוש שעות. המחבר הוא מסוג מיקרו USB ולא USB-C החדש יותר.
בשורה התחתונה, ה-Mi Max לא מתאים לכל אחד, הוא בעצם מתאים לקהל מצומצם המחפש סוג של טאבלט קטן, שאפשר להכניס לכיס ולדבר איתו. יש לו יתרונות של מסך ענקי באיכות טובה וסוללה חזקה מאוד.
מייזו - M3 Max
ציון: 7
מסך: מסך 6 אינץ' נשמע כמו מסך ענקי, אבל האמת, אחרי שמתרגלים, קשה להסתכל אחורה. כמובן שיש חסרונות לגודל מסך כזה, אשר יפריעו בעיקר לאנשים עם ידיים קטנות. אנחנו אהבנו. רזולוציית המסך עומדת על Full HD, ברמת המחיר הזו, לא ציפינו ליותר. התצוגה הייתה מספיק טובה וגם התאורה האחורית חזקה ומתמודדת יפה עם אור שמש ישיר. היינו שמחים שהחיישן תאורה האוטומטית, לא יגזים בהורדת עוצמת התאורה במקומות חשוכים. מייזו גם שילבו מצב הנקרא "מצב הגנת העיניים", המוריד את האור הכחול ושם במקום אור צהבהב. התוצאה, נעים להסתכל על המסך בלילה. ניתן לקבוע הפעלה של המצב הזה באופן אוטומטי.
עיצוב: למרות מחירו הנמוך, מדובר במכשיר בעיצוב יוקרתי עם גוף מתכת. המשקל כבד בגלל גודל המסך - 189 גרם והעובי רק 7.9 מ"מ.
חומרה: הדבר המייחד את מכשירי מייזו הוא כפתור הבית שלהם. מלבד לחיצה פיזית על הכפתור לחזרה לעמוד הבית, אפשר לגעת בו נגיעה קלה ולבצע חזרה אחורה. לדעתנו, זו אחת הדרכים הנוחות לבצע את הפעולה הזו. חיישן טביעת האצבע ממוקם בכפתור הבית, עובד במהירות ולא מפספס. מייזו מפנקת את המשתמשים שלה עם נפח אחסון פנימי של 64 ג'יגה. נפח אחסון מכובד לרמת המחיר של המכשיר. כמו כן, יש כאן אפשרות הרחבת הזיכרון באמצעות כרטיס (עד 128 ג'יגה). המעבד שמונה ליבות של המכשיר הוא Helio P10 עם 3 ג'יגה זיכרון עבודה. לא מדובר במכשיר מאוד מהיר, אבל הוא עושה את העבודה. הרמקול הבודד של המכשיר חזק, אבל בינוני בצליל.
ממשק: ה-m3 max מגיע עם אנדרואיד בגרסת מרשמלו (6.0), עליה מותקן הממשק flyme של מייזו. כמו יצרניות סיניות אחרות, מייזו מבטלת את מגירת האפליקציות וסוגרת אפליקציות הרצות ברקע. מה שמחייב הגדרה של אפליקציה באופן עצמאי, כך שזו תדע לעבוד ברקע. למשל, אפליקציות מוזיקה, מצלמות אבטחה ותוכנות גיבוי.
המכשיר סבל פעמים רבות מכיבוי והפעלה של הבלוטות', מה שגרם למכשירים המחוברים לפאבלט להתנתק ממנו.כמו כן, ה-M3 Max סבל מאתחולים רבים, שהצליחו להרגיז אותנו. אנחנו לא יודעים אם הסיבה לכך, היא היחידה שהגיעה אלינו. זו הוגדרה על-ידי היבואן כסמפל. אנחנו מציעים למי שהולך לרכוש את המכשיר, לבדוק טוב טוב את היציבות של התוכנה.
מצלמה: בהמון מקרים, סמארטפונים/פאבלטים זולים, מספקים מצלמה בינונית ומטה. ה-M3 Max מספק תמונות לא רעות בכלל, הן אומנם לא מתחרות באלו של מכשירים יוקרתיים יותר ויש להן חסרונות, אבל התמורה למחיר טובה. החיישן של המצלמה מתוצרת סוני - IMX258 עם 13 מגה פיקסל ופלאש עם תאורה קרה וחמה. באור יום, התמונות יוצאות מצוין, אפשר להרגיש את האיטיות בתגובה של המצלמה, אבל לומדים להסתדר עם זה. צילום ב-HDR איטי מאוד. מפתח הצמצם לא גבוה - f2.2, הצילומים במקומות עם תאורה בעייתית בינוניים ובלילה גרועים. מצלמת הסלפי עם חיישן 5 מגה פיקסל הוציאה תמונות סבירות בקושי.
סוללה: הביצועים של הסוללה מעולים. המכשיר החזיק לנו עד לשעות הבוקר המאוחרות ביום שלמחרת. מדובר בקיבולת עצומה של 4100 מיליאמפר/שעה. המחבר הוא מסוג מיקרו USB ולא USB-C החדש יותר. המכשיר כולל טכנולוגיית טעינה מהירה בשם mCharge המסוגלת לטעון 45% מהסוללה בתוך כחצי שעה. היבואן לא צירף מטען מתאים למוצר שנשלח עלינו, לכן לא נוכל לספר לכם אם החברה עומדת בהבטחה שלה.
בשורה התחתונה, ה-M3 Max יקרוץ לצרכנים רבים בגלל המחיר שלו. אנחנו גם ציפינו פה לתענוג של מכשיר, אבל לפחות כרגע, התוכנה הלא יציבה שלו, גורמת לנו להרגיש שמדובר במכשיר לא בשל. נחכה שהוא יקבל עדכון.