מה שחשוב לכם ולכן בסמארטפון הם חיי סוללה ארוכים מספיק, מסך איכותי ונוח לשימוש, קליטה סלולרית מהימנה ומצלמה. מה שאומר שבשנים האחרונות יצרניות הסמארטפונים מתעקשות לספק לנו חידושים שרובנו לא ממש רוצים או צריכים שמקפיצים את המחיר מ-1,500 שקל (שבהם אפשר לקנות אחלה סמארטפון) ל-4,000 שקלים ויותר למכשירי דגל.. הנה כמה תכונות שבהחלט אפשר לוותר עליהם במכשיר הבא שלכם.
גב מזכוכית
מדובר בסוג של הכרח שנועד כדי לאפשר טעינה אלחוטית, אבל בואו נדבר גם על זה רגע: היתרון היחיד כרגע לטעינה אלחוטית היא היכולת לחלוק טעינה בין מכשירים, כמו בסמסונג גלקסי S10, או להטעין מכשירים אחרים באמצעות הסמארטפון כמו למשל אוזניות אלחוטיות. מעבר לזה, טעינה אלחוטית בפני עצמה עדיין לא נחשבת בגדר יתרון: היא איטית מדי, מחממת את המכשיר, מקצרת את חיי הסוללה בטווח הארוך, ולא באמת גורמת לו להיות נייד יותר – המכשיר עדיין צריך לגעת פיזית במשטח הטעינה, כך שהוא עדיין מוגבל למיקום ומצב מסוים, ממש כמו קרבה לשקע חשמלי ואז מה עשינו פה בעצם?
דברו איתנו כשנגיע לימים של טעינה אלחוטית אמיתית, בהם נוכל להטעין את הסמארטפון דרך האוויר. עד אז, תוצר הלוואי של הטעינה האלחוטית הם פאנלים אחוריים שעשויים מזכוכית ולכן הם שבירים יותר, כבדים יותר, חלקים יותר לאחיזה ויקרים יותר לתיקון. אז האם אתם באמת צריכים להתעקש על מכשירים תומכי טעינה אלחוטית? נדמה שהתשובה ברורה.
מצלמות כפולות ומשולשות
בשלוש השנים האחרונות נדמה ש"חידוש" בעולם הסמארטפונים פירושו הגדלת מספר עדשות המצלמה במכשיר: שתיים, שלוש, ארבע ואפילו חמש ושש מצלמות אחוריות וקדמיות, שגורמות לסמארטפון שלכם להיראות כמו מוטציה סרטנית מרובת בליטות ועיניים. כמובן שהיצרניות מנסות לשכנע אתכם שיש סיבה לכל אחד מהמצלמות הנוספות, מזווית שדה רחבה יותר דרך תמונות פורטרט מדויקות יותר ועד פוקוס עמוק יותר.
ובכל זאת, הקונצנזוס בעולם הטכנולוגיה השנה טוען שהמצלמה הטובה ביותר שייכת דווקא לגוגל פיקסל 3 - מכשיר עם מצלמה אחת קדמית ואחד אחורית בלבד – הודות ליכולות צילום פנומנליות בתאורה נמוכה, שעושות את כל ההבדל עבור הצרכן. בלי להעליב, ואנחנו בטוחים שכולכם מנפיקים ויזואליה יפהפייה מדי יום ביומו - אתם לא צלמים מקצועיים ולא צריכים להעסיק את הראש היפה שלכם במונחים מקצועיים של צילום דיגיטלי. עדשה אחת מעולה מספיקה בשביל לצלם את החומוס המדהים שאכלתם ביפו או את הסלפי מעורר ההשראה שצילמתם במפל בנפאל. מה גם שעם כל הפילטרים וכלי העריכה המתקדמים שיש כיום לאחר צילום התמונה, אף אחד לא באמת ידע אם השתמשתם בעדשת שדה צילום רחב שלישית או בעדשת פורטרט שישית.
מספר מוגזם של מגה-פיקסלים
בהמשך לזה, הנה עוד תחום שבו מספר גדול לא בהכרח משמעותי, ובמקרה זה אפילו גורע: מספר המגה-פיקסלים בחיישן המצלמה של הסמארטפון. ההיגיון אומר שמכיוון שבכל שנה המספר הזה רק הולך ועולה עם כל מכשיר חדש שיוצא, המשמעות היא שיותר מגה-פיקסלים פירושם תמונות באיכות טובה יותר, לא? לא. יצרנות כמו וואווי ונוקיה אמנם מציעות מכשירים עם מצלמות של 30, 40 ואפילו 48 מגה-פיקסלים (ובקרוב אולי יהיו מכשירים עם 108 מגהפיקסלים), אבל גוגל, סמסונג ואפל נצמדות בקנאות למספרים של 12 ול-16 מגה-פיקסלים.
יש לכך סיבה: מספר מגה-פיקסלים גבוה פירושו יותר פיקסלים בתמונה, אבל צפיפות גדולה מדי של פיקסלים פירושה שגודלו של כל פיקסל קטן, מה שאומר שהוא מסוגל לקלוט פחות אור, ועל כן איכות התמונה הסופית יורדת. בסופו של דבר מדובר באיזון עדין בין החיישן, מפתח הצמצם, תנאי התאורה, זווית הצילום וכן הלאה, כך שמצלמת 48 מגה-פיקסלים ממש לא מבטיחה תמונה חדה וברורה יותר.
סופר סלואו מושן
סמארטפונים רבים מתהדרים לאחרונה ביכולת לצלם סרטי וידאו במהירות סופר איטית, כדי להדגיש רגעים של תנועה. זה אמנם נראה נחמד ואמנותי בפרסומות ובסרטים, אבל למרבה הצער הסמארטפונים שלנו עדיין לא שם והרזולוציה של הסרטון לא מספיק טובה. כמו כן, חלק מהיצרניות מאפשרות את הצילום הזה למשך שברירי שניה בלבד - מה שאומר שתצטרכו לקפוץ לבריכה 10 פעמים עד הטייק המושלם, ודורשות תנאי תאורה מתאימים (כלומר רק באמצע היום ומחוץ לבית) כדי שהתוצאה לא תהיה מלאת רעש, מגומגמת ולא טבעית.
פלאש LED קדמי
זה אמור להיות יתרון שמאפשר צילומי סלפי גם בסביבה חשוכה, אבל נסביר את זה ככה: כשאתם מצלמים אובייקט קרוב באמצעות פלאש, הוא נוטה לשקף חזרה את האור שמוטח בו, כך שהתמונה שלכם לרוב מכילה כתם אחד לבן בוהק שנראה כאילו האובייקט כולו בתהליך שיגור של "מסע בין כוכבים". עכשיו דמיינו שהדבר הזה הוא הפנים שלכם. רוב המשתמשים מסכימים שצילומי סלפי עם פלאש לרוב מעוותים את הפנים, מבריקים את העיניים, מעוורים את המצולמים והורסים את התמונה. כך שלא רק שזה לא יתרון, זה אפילו חיסרון.
החלקת פנים וזיהוי גיל
נקודה אחרונה בעניין הצילום: חלק מהמכשירים מתגברים את המצלמה שלהם בפיצ'רים מתקדמים כמו זיהוי גיל המצולמים, התמקדות אוטומטית במושא התמונה המשוער או החלקת פני המצולם כדי לגרום לו להיראות "טבעי" יותר - כלומר, מעין ביצוע פוטושופ בזמן אמת. זה נפוץ במיוחד במצלמות סלפי וברור למה יש לזה קהל אבל בואו, קל מאוד לזהות תמונות כאלה שרוטשו, שוייפו וצופו בשפכטל כזה, בין אם בזמן הצילום או אחריו. הנקודה היא שאתם לא עובדים על אף אחד, אז חבל לנסות. ואם כבר אתם כל כך מוטרדים מאיכות מצלמה גדולה יותר, תנו לה לעשות את שלה באופן טבעי בלי התערבות.
מעל 6 ג'יגה-בייט של RAM
ממש כמו מספר הפיקסלים במצלמה, כך גם יצרניות הסמארטפון רוצות שנאמין שזיכרון פנימי זה משחק של מספרים. מכשירי ביניים כיום מגיעים עם 3-4 ג'יגה-בייט של RAM, ואילו מכשירי הפרימיום מכפילים ואף משלשים את זה ל-10, 12 ו-20 ג'יגה. בשביל מה צריך כמות כזו גדולה של זיכרון פנימי? כדי שהמכשיר יהיה מהיר. כדי שהוא לא ייתקע. שיהיה.
ובכן, על ה"שיהיה" הזה אתם לפעמים משלמים המון כסף שלא לצורך, כי מהירות פעולה של מכשיר לא ממש קשורה רק לזיכרון הפנימי אלא למעבד שלו ובכל מקרה, ההבדל בין 6 ל-8 ול-10 ג'יגה-בייט לא ממש ניכר למשתמש הממוצע, שלא מריץ משחקי וידאו כבדים או עורך קבצי וידאו בסמארטפון שלו – בשביל זה יש מחשבים. אם יש לכם אפשרות להקטין את כמות ה-RAM ולחסוך קצת שקלים, עדיף לקחת אותה.
אנימוג'י ומימוג'י
יד על הלב: מתי בפעם האחרונה שלחתם למישהו אמוג'י אישי מונפש שלכם, כפי שמציעות אפל וסמסונג בצורה משועשעת ומרוצה מעצמה כל כך? וואטסאפ הרי לא תומכת הם, מה שאומר שאתם מוגבלים עם זה לסמסים בלבד, ורק למשתמשים שיש להם מכשירים שמסוגלים להבין את האמוג'י האלה. מי שולח לכם סמסים בימים אלה? הבנק? ביטוח לאומי? ספאמים של הלוואות? בהצלחה לשלוח להם מימוג'י בתגובה. מדובר בפיצ'ר שמיועד בעיקר לילדים וגם הם, ככל הנראה, ישבעו ממנו אחרי חצי שעה של משחקים. למה הוא במכשירי פרימיום אם כך? שיהיה אפשר ליצור פרסומות מגניבות וויראליות.
ממשק משתמש ייחודי לאנדרואיד
לא נכחיש, חלק מהסקינים המותאמים של יצרניות הסמארטפונים למערכת ההפעלה אנדרואיד מכילים פיצ'רים מועילים מבלי להעמיס על המכשיר (וואן פלוס, למשל, מצטיינת בזה), אבל אחרים כמו של שיאומי וסמסונג סתם מסרבלים אותו בלי סיבה ממשית ובסופו של דבר פוגעים בשימוש. ומילא, אם היו מעוצבים כמו שצריך. כמו כן, התאמות לממשקי המשתמש הן חלק מהסיבות העיקריות שבגללן עדכוני תוכנה של אנדרואיד ממאנים להגיע לחלק מהיצרניות, אז לא חבל להתעקש על זה?
דולבי אטמוס
טריק שגם האודיופילים הכי מכורים יודעים לא לפול בו: יש יצרניות שמציינות כי המכשיר שלהן תומך בשיטת דולבי אטמוס, שהיא בגדול טכנולוגיית פיזור סאונד לפי חפצים המצויים בסביבה, כדי להעניק חווית שמיעה מקיפה ומכילה יותר ברמקולים הביתיים. אז כן, קודם כל עדיף מערכת סאונד ביתית מתוחכמת ומתקדמת כדי להנות מזה, אבל בהחלט צריך תוכן שמותאם לשיטת הסאונד הזו. ונניח שמצאתם סרט או סדרה כאלה – הרמקולים של הסמארטפון שלכם הם לא בדיוק הכלי האידאלי להתמודד עם האיכות הזו.