בשבועות האחרונים קשה לפספס את אלפי הפרסומות לגלקסי A5, מכשיר הביניים החדש של סמסונג, שמציפות את ישראל ומבטיחות לנו More than you need – יותר ממה שאתם צריכים, תמורת 2,000 שקל – פחות ממה שזה אמור לעלות, לכאורה. האם הסמארטפון של סמסונג באמת נותן יותר ממה שאנחנו צריכים? הסתובבנו איתו כשבועיים ואלו המסקנות.

עיצוב

הדגם החדש של גלקסי A5 – הדור השלישי של המכשיר הזה, אחרי שבשנתיים הקודמות כבר הוציאה החברה שני דורות שלו – נראה לראשונה זהה כמעט לחלוטין למכשיר הדגל, גלקסי S7. במבט ראשון ממש קשה להבדיל ביניהם. זאת בניגוד לדגמים הקודמים בסדרה, שהיו מבוססים על גלקסי אלפא שיצא ב-2014 והיה לדעתנו התמורה הטובה ביותר למחיר מבית סמסונג אי פעם.

מעבר לצורה של מכשיר דגל, גם איכות הבנייה של A5 מודל 2017 מזכירה מכשיר דגל: הוא נותן תחושה מוצקה וכבדה – משקלו 157 גרם, 5 גרם יותר מגלקסי S7 (ומשקל זהה לגלקסי S7 Edge). הקווים החלקים שלו מרגישים כאילו סמסונג השקיעה פה מאמצי ליטוש וגימור ששמורים בדרך כלל לתכשיטים.

כל זה מתקלקל רגע אחרי שמוציאים את המכשיר מהקופסה ומגלים שכחלק מהיוקרה גבו עשוי זכוכית – מה שמצד אחד תורם לתחושה היוקרתית, אבל מצד שני הורס אותה עם מריחות אצבע שקל ליצור וקשה לנקות. חבל שסמסונג לא הסתפקה בחומר סולידי יותר לחלקו האחורי של המכשיר.

סמארטפון גלקסי A5 מודל 2017 של סמסונג
טביעות אצבעות בכל מקום. גב המכשיר | צילום: יאיר מור, NEXTER

לצערנו, בתחום הכפתורים ממשיכה סמסונג להתנהג כאילו היא ביקום משלה: כפתורי המגע לחזרה ומעבר בין אפליקציות פתוחות, שנמצאים משני צידי כפתור הבית מתחת למסך, עדיין בנויים בצורה כזו ש-90% מהזמן הם בלתי נראים, ואפשר לראות אותם רק אחרי שכבר לחצתם עליהם וגרמתם לתאורה האחורית שלהם להידלק.

סמארטפון גלקסי A5 מודל 2017 של סמסונג
תפסנו את הכפתורים הנעלמים בשנייה שאפשר לראות אותם | צילום: יאיר מור, NEXTER

ממשק

גם בתחום הממשק עשתה סמסונג שינויים דרמטיים. במכשיר החדש, תפריט ההגדרות מסודר יותר מבעבר, עם קטגוריות שמסודרות בשורות ומלוות אייקונים צבעוניים. וילון ההתראות עוצב גם הוא מחדש – אבל כאן התוצאה לא בהכרח חיובית: מצד אחד הוא מסודר יותר, ומצד שני עמוס הרבה יותר וכמעט כל כפתור בו כולל תת-כפתור שפותח תפריט מהיר, מה שמבלבל ומסבך את השימוש.

מסך הבית נראה פחות או יותר כמו בכל מכשירי סמסונג, עם האייקונים החדשים של סמסונג שמוצגים עם רקעים בצורת טלוויזיות ישנות (כלומר: ריבועים מעוגלים מאוד), ומגירת האפליקציות גם היא זכתה לשינוי קל בלבד בצורת הצגת האייקונים. בסך הכל, הממשק נראה מהוקצע ומלוטש ממש כמו גוף המכשיר.

לכל זה נוספה תצוגת שעון והתראות גם כאשר המסך כבוי – תכונה שמדהים שלא שולבה כבר במכשירי סמסונג בעבר, שכן חברות אחרות משתמשות בה כבר שנים (מוטורולה הציגה אותה עם Moto X ב-2013, בעוד נוקיה השתמשה בה כבר מ-2009) על בסיס מסכים מסוג AMOLED, שסמסונג היא היצרנית המובילה שלהם. נחמד מאוד שסמסונג מצטרפת לטרנד הזה, שמאפשר לעתים רבות לוותר על פתיחת הנעילה של המכשיר רק כדי לבדוק אם צליל הוואטסאפ ששמענו היה שלנו או של מישהו אחר.

סמארטפון גלקסי A5 מודל 2017 של סמסונג
תצוגת השעה וההתראות החסכונית בסוללה | צילום: יאיר מור, NEXTER

חומרה וביצועים

מבחינת מפרט, גלקסי A5 החדש לא כולל כמעט הפתעות: מעבד מתומן-ליבות של סמסונג, המבוסס על ליבות חלשות יחסית אך במהירות 1.9 גיגה-הרץ, זיכרון עבודה בנפח 3 גיגה-בייט, אחסון פנימי בנפח 32 גיגה-בייט, חריץ הרחבה לכרטיסי microSD ומסך שאמנם דומה בגודלו לזה של גלקסי S7, אך ברזולוציה של Full HD "בלבד" לעומת 2K, וסוללה בקיבולת 3,000 מיליאמפר/שעה.

ההפתעות היחידות באות בדמות העמידות למים, שעד עתה היו שמורות בעיקר למכשירי דגל (מלבד חריגה מעניינת של סוני), ומצלמות 16 מגה-פיקסל גם מאחור וגם מלפנים.

הביצועים של המכשיר סבירים בהחלט: מצד אחד הוא עובד חלק ולא מגמגם, אבל מצד שני מורגש בהחלט שהוא רחוק מלהיות מהיר ולפעמים מגיב ללחיצות בעיכוב קל, או מגיב מייד אבל מבצע את הפעולות לאט יותר ממכשירי דגל.

מקום בו האיטיות ניכרת היא שינוי רמת התאורה של המסך בהתאם לסביבה – לעתים רבות לקח למכשיר זמן רב כל כך לשנות את עוצמת תאורת המסך, שהספקנו בינתיים לעבור מאזור מואר למוצל ולהיפך. עם זאת, שינוי אוטומטי של עוצמת התאורה הוא ממילא לא הדבר הכי חשוב במכשיר שאפשר בשתי גרירות להגיע בו לשליטה ידנית בה, מה גם שאיטיות בשינוי האוטומטי היא מגיפה שפוגעת במכשירים רבים, כך שלא מדובר באסון.

חלק אחד במכשיר שממש לא סיפק אותנו הוא חיישן טביעות האצבע: הוא אמנם עובד מהר – אבל רק לפעמים. ביותר ממחצית הפעמים בהן הנחנו עליו את האצבע הוא החליט שהיא עקומה מדי, או מלוכלכת מדי, או רטובה מדי, או סתם לא מתחשק לו לזהות אותה.

נציין כי המכשיר מגיע עם שקע טעינה מסוג USB-C ומטען מהיר שמגיע מהאחוזים האחרונים של הסוללה ל-60-70 תוך מעט פחות משעה. זאת בזמן שחברות רבות אחרות מספקות את המכשירים עם מטענים איטיים יחסית ומוכרות את המהירים בנפרד תמורת עשרות רבות של שקלים.

צילום

כאמור, ההפתעה העיקרית במכשיר היא הבחירה של סמסונג להציע בו שתי מצלמות זהות לכאורה, עם חיישני 16 מגה-פיקסל ומפתח צמצם של 1.9 גם מאחור וגם מלפנים. אלא שהביצועים של שתי המצלמות שונים למדי: בעוד המצלמה הקדמית לוכדת תמונות יפהפיות וחדות עם צבעים נאמנים כמעט בכל תנאי תאורה, המצלמה הקדמית חדה הרבה פחות.

הנה, למשל, שלוש תמונות סלפי: אחת מהמצלמה האחורית של איי 5, אחת מהקדמית שלו ואחת להשוואה מהמצלמה הקדמית הפחות איכותית לכאורה של גלקסי אס 7. שימו לב לקווים המטושטשים יחסית במצלמת הסלפי של איי 5:

והנה סלפי רחב שצולם בעזרת המצלמה הקדמית של המכשיר, מול תמונה דומה מאותה זווית במצלמה של מכשיר שעולה פחות ממנו:

חיי סוללה

כל סמארטפון אנדרואיד סביר בימינו מחזיק יום עבודה ממוצע – והמכשיר הזה לא יוצא דופן. הוא שרד לנו יום עבודה בשימוש אגרסיבי יחסית, ושני ימי עבודה רצופים (כלומר: מ-7 בבוקר עד 7 בערב בערך למחרת) בשימוש פחות אגרסיבי, שעדיין כלל האזנה של כמה שעות למוזיקה, צפייה בכמה סרטונים לא ארוכים, ניווט בין אוטובוסים ב-Moovit והתכתבות במסנג'ר וטלגרם. גם שיחת טלפון היתה פה ושם.

סיכום

הדור השלישי של גלקסי איי 5 הוא סמארטפון ביניים טוב, בזה אין ספק. אבל הוא מתחרה בהרבה מכשירי ביניים טובים אחרים, שרובם עולים פחות ממנו. המצלמות לא איכותיות מספיק להצדיק מחיר של 2,000 שקל כשיש מכשירים דומים במחיר של 1,500 ומטה. רק המותג והמיגון נגד מים ואבק יכולים להיחשב יתרונות משמעותיים. או בקצרה: המכשיר הזה הוא פחות ממה שהיינו מצפים ממכשיר שהוא "יותר ממה שאתם צריכים".